סתיו שפיר

סתיו שפיר (נולדה ב־17 במאי 1985), חברת הכנסת ה-19 וה-20 מטעם מפלגת העבודה, פעילה חברתית ועיתונאית. הייתה ממנהיגות המחאה החברתית בישראל 2011.

• "הכי חשוב לנו זה תהליך שקוף. מתחילת המחאה זה היה הרעיון הכי בוטה בה. המחאה שקופה, וכל אדם בה הוא מנהיג ואחראי לשינוי. הרצון לעשות אותה מול המצלמות היה רק כדי להמשיך את השקיפות הזו לעם ולא כדי להתריס. מאוד מפתיע אותנו שבמשרד ראש הממשלה מפחדים לחשוף את התהליך לציבור. אם זה כל כך מפחיד אותם אז נלך לקראתם. הדרישה המרכזית שלנו שממנה משרד ראש הממשלה התעלם הייתה להסיר את חוק הווד"לים כאות לתחילת ההידברות. משרד ראש הממשלה בחר להתעלם מהדרישה ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הדרישה לתהליך דמוקרטי ושקוף." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?", באתר "הארץ", 2 באוגוסט 2011).

סתיו שפיר במחאת יוקר המחייה 2011

• "אנחנו רוצים מדינה שמשתמשת בעקרונות של מדינת הרווחה שכולנו שמענו עליהם בעבר, אבל בישראל המודרנית של 2011; חברה שיש בה שוק חופשי אך גם איזון ושליטה בתהליכים הכלכליים על מנת שלא להוציא אותנו, העם, מהמשוואה. במדינה שיש בה מצוקה כל כך גדולה שאינה רק באוכלוסיות החלשות אלא גם בקרב מעמד הביניים, דרישה לשינוי מדיניות היא הוגנת. אנחנו לא קומוניסטים, אנרכיסטים או פשיסטים כפי שכינו אותנו כמה וכמה חברי כנסת. אנחנו אנשים רגילים שמשרתים את המדינה, שגדלו פה עם אמונה שכחלק מהחוזה בין אזרח למדינתו האזרח מקבל מענה לצרכיו הבסיסיים. מה שיצרנו בשבועיים וחצי האחרונים זו מדינה בתוך מדינה. במאהלים יש לנו חברה שמדברת, שדואגת לחינוך, לשיח, לדיון, לתרבות ולתמיכה. הדבר הזה יכול להיות בחברה הישראלית בכללותה..." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011).

• "אנחנו רוצים לשנות את סדרי העדיפויות ואת השיטה. התלונה שלנו היא נגד הממשלה הקיימת באופן ספציפי. גם הממשלות הקודמות התנהגו בצורה דומה ולא פתרו את מצוקותינו ובחרו להתעלם מהבעיות שהן הכי קרובות ללבנו, מעבר למצוקות הגדולות מול עמים אחרים ומדינות אחרות. אנחנו דורשים להחזיר את המדינה לעם. אם הממשלה תסכים לשנות את סדרי העדיפויות ולשנות את כללי המשחק, אין שום סיבה שהאנשים שנמצאים כרגע בעמדות הכוח לא יישארו שם. אנחנו לא רוצים להחליף את חברי הכנסת אלא רוצים להחליף את השיטה." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011)

• "להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, ולהבטיח שהמחאה תישאר עממית ואותנטית. לכל אינטרסנט אמרתי באופן הכי שקוף שיש: אני מבינה את האינטרסים שלך, אני מכבדת אותך, אבל כולנו חייבים להחליף מדים ולעלות על אזרחי. זו מהפכה של הסדר הקיים. איך נוכל לעמוד בפני הילדים שלנו ולומר 'תקענו מקל בגלגלים של הדבר הזה'? אנחנו נלחמים על העתיד שלנו. את מתחילה לתפוס שיש פה אפשרות להגשים חלום כחברה. ליצור פה טוב גדול. חברה שבה מצטמצמים הפערים, והצרכים הבסיסיים של כל אדם מוגנים על ידי הקהילה." ~ על המחאה החברתית (סתיו שפיר: "אני בוכה לפחות פעם ביום מהתרגשות", באתר "גלובס", 12 בספטמבר 2011).

• "כל כך הרבה ארגונים התפרקו לאורך ההיסטוריה בגלל חוסר יכולת לעבוד יחד. צריך לדעת להפיל את החומות האלה בשביל המשימות הגדולות, למרות חילוקי הדעות. אפילו רק כדי שלא נבלבל את הציבור. בסופו של דבר יש אסופה של אנשים טובים מאוד שרוצים לעשות טוב." (עופר אדרת, הפנים של המחאה || סתיו שפיר, באתר הארץ, 12 ביולי 2012)

• "אני לא נמצאת פה עכשיו כי הצלחנו בכל מה שרצינו, אבל השיח השתנה. היה ברור שמחאה היא עניין זמני שלא יימשך לנצח, והיה ברור שברמה הטכנית של שינוי בשטח, מהפכות זה לא דבר שעושים בדמוקרטיות בתוך כמה חודשים, אלא מתחילים תהליכים שלוקחים שנים ודורשים פשרות, אחרת צריך להסתער על הכנסת בטנקים. אבל בהקשר החברתי נעשה בהחלט מהפך. אין עיתונאי או פוליטיקאי היום שלא התייחס לנושא. נכון שזה אולי מס שפתיים, אבל הם לפחות יודעים שהם צריכים לשלם אותו אז הם יעשו משהו. וזו כבר הצלחה. אנשים בכל הארץ – ואתה בטח לא יוצא מתל אביב אבל תנסה פעם, יש עולם בחוץ – אומרים לי שהם הצביעו נתניהו, והפעם הם לא יצביעו לו." ~ על המחאה החברתית (יונתן אסתרקין, למה לה פוליטיקה עכשיו? סתיו שפיר מסבירה, באתר nrg מעריב, 20 בנובמבר 2012).

• "אני רוצה להיות מסוגלת לגמור את החודש, אני רוצה לא להיות מודאגת מכסף ושלא יהיה אוברדראפט, ואני רוצה שכשיהיו לי ילדים אני אוכל לתת להם חינוך טוב. אני לא חושבת שזה כל כך הרבה לרצות, ומעולם לא רציתי להיות מה שנקרא 'מסודרת' או עשירה. זה לגמרי לא משחק תפקיד מבחינתי. אני רוצה לחיות סביר, אבל אני אוהבת לנסוע על האופניים שלי בתל אביב, אני לא רוצה משהו אחר." (יונתן אסתרקין, למה לה פוליטיקה עכשיו? סתיו שפיר מסבירה, באתר nrg מעריב, 20 בנובמבר 2012)

• "אפשר לשנות כאן דברים, פשוט לא רוצים... בכל מקום מערכת הדיור מסורבלת." ~ על הסרבול בתחום הדיור (אריק וייס, חודש בדרכים עם סתיו שפיר: "מישהו צריך להנהיג במקום הזה", באתר nana10,‏ 5 בינואר 2013).

• "אני פונה אליכם כעת, כדי להציע שורה של מהלכים שביכולתכם לבצע באופן מיידי על מנת לצמצם את הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של חברי וחברות קהילת הלהט"ב. לשמחתי, כל המהלכים שאפרט במכתב זה אינם דורשים הליכי חקיקה כלל – אלא רק תיקוני מדיניות מינוריים. על כן ניתן לבצעם כבר היום. רבים מהעיוותים המביאים לפגיעה בזכויות הלהט"ב אינם תוצר של כוונת מכוון, אלא שרידים היסטוריים בספר החוקים שהגיעה העת לתקנם... הנוהל המציב בני זוג מאותו המין כמועמדים סוג ב', מאפשר בפועל אימוץ רק בהיעדר זוגות הטרוסקסואלים, גם אם הזוג הלהט"בי כשיר להורות." ~ ח"כ שפיר מציעה לכנסת שורת תיקונים אשר יאפשרו למשרדי הממשלה הרלוונטיים להעניק זכויות לקהילה הגאה, ללא צורך בחקיקה מיוחדת (יהונתן ליס, איך אפשר לבטל את אפליית הלהט"בים גם ללא חקיקה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013).

• "האישור שניתן לקיים את הישיבה במקביל למליאה מהווה פגיעה קשה ביכולתנו לפקח על תקציב המדינה. נוצר מצב אבסורדי שבו חברי הכנסת צריכים לבחור בין זכות ההצבעה שלהם בוועדת הכספים, שעל שולחנה מונחים מיליארדי שקלים, לבין הדיונים שמתקיימים במליאה. אנחנו דורשים כי אותן הצבעות בהן לא יכולנו להשתתף מתוקף רצוננו להיות נוכחים במליאה יבוטלו לאלתר ויתקיימו מחדש בנוכחותנו. שאם לא כן, הדבר מהווה זלזול עמוק בתפקידנו, בכוחה של הכנסת, ובציבור ששלח אותנו הנה לייצגו." ~ שפיר, חברה בוועדת הכספים, טוענת להליך הצבעה לא תקין (עמרי נחמיאס, הח"כים נאמו בוועדה, מיליארדים הועברו: "זה מחטף", באתר וואלה!, 19 בדצמבר 2013).

• "החוק איננו נותן פתרון למצוקת הדיור. הממשלה רק ניצלה צינית את המצוקה האמיתית של החברה הישראלית במקום להציע פתרונות אמיתיים כמו במדינות אחרות. למשל, היה צריך לקדם חקיקה שתאפשר שכירות לטווח ארוך, דיור בהישג־יד, פיקוח על המחירים. עד היום במסגרת חוק הווד"לים נבנו 0 דירות של דיור בר־השגה. לכאורה, החוק כולל כוונה מקורית טובה ואכן מחייב כי 25% מכל פרויקט יוקצו לדיור בר־השגה אך באופן מכוון נמנעו מלקבוע קריטריונים ומדדים לקביעת דיור בר־השגה. החוק אפילו לא מגדיר מהו דיור בר־השגה. בעולם דיור בר־השגה קובע שזה בהתאם לרמת השכר של הדייר ולא יותר מ־30% מהכנסתו הפנויה. אבל החשש האמיתי של הממשלה, שאז תצטרך להתמודד עם הממדים האמיתיים של מצוקת הדיור." ~ על חוק הווד"לים (עידן יוסף, סער: "נאשר דירות רבות לטובת האזרחים" באתר News1,‏ 23 בדצמבר 2013)

• "...אני לא גרה ברוטשילד! אני גרה בדירת שותפים ביפו, עלות שכר הדירה היא כ-7,000 ש"ח (והעלו לנו השנה את השכירות), וחה"כ איציק שמולי מתגורר בלוד... אני מבינה שמחאה החברתית, שחצי מיליון אזרחים ישראלים יצאו אליה, יש בעיה עם מקורות המימון שלה! את הפגנות המחאה החברתית מימנו בין היתר תנועות הנוער, התאחדות הסטודנטים...גופים (לכאורה) לא לגיטימיים! אולי גם נגדם תוציאו חוק! יכול להיות שצריך להרחיב את חוק העמותות ולחוקק חוק נגד כולם! כי כל מי שמממן מחאה נגד המדיניות האכזרית של ממשלת ישראל - צריך להוציא חוק נגדו! אולי צריך להוציא חוק גם נגד מחאות חברתיות! הרי מחאות חברתיות פוגעות באמון הציבור (כנראה) בממשלה! אני לא ראיתי מאז שאנחנו יצאנו לרחובות, במאות האלפים, שבוע אחרי שבוע, לא ראיתי שינוי אחד חיובי, שממשלה זו שעדיין עומד בראשה אותו ראש ממשלה, נתניהו, שהממשלה הזו עשתה משהו לטובת אותם מוחים! לא ראיתי עדיין צעד אחד... כל אי האמיתות הללו נועדו להסתיר מדיניות שלא השתנתה במילימטר - שום דבר לא השתנה מאז שיצאנו לרחובות! אנחנו נמצאים כאן כדי לדרוש מכם לעשות את השינוי הזה, (ואולי אף) להחליף אותם ולעשות את השינוי הזה בעצמנו!" ("סתיו שפיר עונה להשמצות של חה"כ אקוניס נגד המחאה החברתית" תאריך 06.01.2014)

• "כספי המסים מנוצלים באופן שוטף לקומבינות פוליטיות מאוסות. יש חברי כנסת שאפילו לא יודעים על מה הם מצביעים כשהם מרימים את היד. המערכת החדשה מאפשרת לאזרחים ולח"כים להבין איפה הכסף שלהם ואיך הוא מנוצל" סתיו שפיר על האתר החדש שהשיקה (זינגר ר., "חברת הכנסת סתיו שפיר מציגה: אתר לחשיפת דילים פוליטיים", אתר כלכליסט, 07.01.2014)

• "מדובר במופעים קפריזיים והחלטות כלכליות לא מבוססות. מורידים מתקציב הביטוח הלאומי כדי להסוות העלאות מפוקפקת בתקציב הביטחון" סתיו שפיר תוקפת את אופן התנהלות וועדת הכספים (לביא צ., "ו' הכספים: מס המעסיקים יעלה רק ברבע אחוז", אתר Ynet, תאריך 15.01.2014).

• "זו זריקת אחריות מוחלטת. כולם מתעלמים לחלוטין ממה שהולך לקרות כאן בעוד 40-30 שנה. ב-2054 תתרוקן לחלוטין קופת הביטוח הלאומי, אבל זה לא אכפת לראש הממשלה הנוכחי. הוא אומר לצעירים שמחו על יוקר המחיה, שיחסכו ממה שאין להם כי לא יהיה פה ביטוח לאומי. לא צריך כל פעם להנחית את הנטל של מימון ביטוח לאומי על המעסיקים שגם ככה קורסים תחת הנטל. זו אחריות המדינה כמעסיקה הגדולה ביותר שהולכת להרוויח משהו כמו 200 מיליון שקל בשנה. למה מתוך זה תפצה את ביטוח לאומי רק ב-80 מיליון שקל? שיפצו בהתאם להפחתה. גם הפיצוי על הגירעון האקטוארי והשוטף אפשר למצוא ממקורות אחרים. רק לפני שבועות אחדים אישרנו כאן העברות של 1.4 מיליארד שקל לביטחון, כביכול מעודפים בביטוח הלאומי, וזה מדאיג. אני בעד להפחית למעסיקים אך לא על חשבון הביטוח הלאומי. השינויים בתקציב הביטוח הלאומי מבוססים על קפריזות, על סקרים בתקשורת ולא על ניהול מחושב". סתיו שפיר תוקפת את הפגיעה במעמדו של הביטוח הלאומי (וולפסון ע., "אושרה הפחתת ההעלאה של מס מעסיקים", אתר News1, תאריך 15.01.2014).

• "חשיפת 'גלובס', לפיה ראש הממשלה ניהל חשבון באי ג'רזי המשמש כמקלט מס, מוכיחה שאין גבול לזלזול, לציניות ולחזירות על חשבונם של אזרחי ישראל. ראש ממשלה, שהונו העצמי מוערך בכ-40 מיליון שקל, שהטיל גזירות, קיצץ בקיצבאות והעלה את נטל המס - דואג לנהל את החשבון הפרטי שלו הרחק כדי לשלם אפס מס. איך אמור הציבור לתת אמון במערכת השלטונית כשכך נוהג מי שעומד בראשה? איך אמורים אזרחי ישראל להתיישר עם נטל הגזירות ולהמשיך לשרת, לעבוד ולשלם מסים, כשמי שאמור להנהיג אותם פועל בחוסר הגינות ומועל באמונם? אם לפני חודש הרגשנו מרומים עם חשבון המים המנופח של משפחת נתניהו, עכשיו אנחנו מגלים שזה היה רק קצה הקרחון. לנורמות מוסר לקויות שכאלה אין מקום בכס הממשלה" סתיו שפיר בביקורת על נתניהו וחשבון הבנק שלו באי גרזי (ויסמן ל., "לציבור העלו מסים - ונתניהו שילם אפס מס", אתר Globes, תאריך 16.01.2014).

• "ברגעים אלה מתנהל עוד שלב במשפט המביש נגד דפני ליף. זהו משפט פוליטי שמטרתו הרתעה, הפחדה והטלת אימה על מי שמעז לצאת נגד מדיניות הממשלה" סתיו שפיר על העמדתה לדין של דפני ליף (כהן-פרידמן נ., "השוטר שעצר את דפני ליף: היא חמודה", אתר Ynet, תאריך 26.01.2014).

• "ההליך מייצר תחושה שמטרתו להפחיד את הזוגות ולגרום להם להימנע מכניסה לתהליך. אין ספק שלא היינו נקלעים למצב המורכב הזה לא היה מדובר בזוגות הטרוסקסואלים" סתיו שפיר על היעדר אפשרות של תהליך פונדקאות בישראל לזוגות חד מיניים (גדות י., "יפורסם חוק שיאפשר שימוש באם פונדקאית", אתר News1, תאריך 27.01.2014).

• "הביטוח הלאומי, כולנו יודעים שנימצא בגירעון אקטוראי אדיר ונכנס לגירעון שוטף של 2.8 מיליארד ש"ח בשנה. בשנת 2012 זה עמד על 3 מיליארד ש"ח בשנה. בדו"ח שביקשנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת נכתב שחור על גבי לבן שבשנת 2054 לא יהיה יותר כסף בביטוח לאומי. הסכנה הזו גם דוברה בוועדה המשותפת וגם בוועדת טרכטנברג; ונגזרו ממנה השלכות וצעדי ביצוע - כגון העלאת הפרשת מס מעסיקים לביטוח לאומי (העלאה שהוקטנה ו/או צומצמה). השאלה שלי היא - מה עמדתכם ו/או מה המלצתכם להמשך קיומו של ביטוח לאומי? איך אתם מבטיחים שלא יוקטנו או יבוטלו הקצבאות (לחלוטין)? מדוע הביטוח הלאומי משמש כקופה קטנה של האוצר להעברת כספים למטרות שרק עתה גיליתם עליהם?

(שר האוצר בחר להמשיך ולהתעלם מבעית הביטוח הלאומי, לא השיב לשאלה וסיפק במקום הסבר כללי על העברות תקציביות)

כבוד השר, השאלה שלי הייתה על הביטוח לאומי! שאלה מאוד מאוד ספציפית! על 1.4 מיליארד ש"ח שיצאו מקופת הביטוח הלאומי ועברו למשרד הביטחון! שאלתי אותך כמה ש"א מאוד מאוד ברורות! לא על העברות תקציביות! אין לכם תשובה על ההעברה הספיציפית הזו?!"

סתיו שפיר תוקפת את מדיניות האוצר הרואה בביטוח לאומי 'קופה קטנה' להעברות תקציביות ("כשיאיר לפיד בחר להתעלם מגירעון הביטוח הלאומי", ערוץ היוטיוב סתיו שפיר, תאריך 27.01.2014)

• "הגיע הזמן שספקי השירות יעברו למסלולי שירות מהירים וזולים יותר, ויאפשרו לכל לקוח לפנות אליהם בדרך הנוחה לו. המצב היום הוא זלזול בזמן של הלקוחות שנאלצים לחפש את מכשיר הפקס הקרוב למקום מגוריהם, לעתים לשלם על השירות וכשזה לא מתאפשר להגיע בעצמם למשרד נותן השירות. לא ייתכן שבשעה שהטכנולוגיה מאפשרת לערוך קניות בכל העולם מבלי לצאת מהבית, יש לבזבז שעות עבודה ארוכות כדי לאשר את מסגרת האשראי בבנק, קשה למצוא היום אדם שאין לו גישה למייל ועוד יותר קשה למצוא אדם שיש לו גישה נוחה לפקס במקום מגוריו - אם ספקי השירותים מסרבים להכיר בכך צריך לחייב אותם לעשות זאת" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה כי משרדי ממשלה יעניקו שירות לאזרח דרך מייל (נחמיאס ע., "הצעת חוק: לחייב הממשלה לאפשר פנייה באמצעות מייל", אתר וואלה, תאריך 03.02.2014).

• "זו הודאה של ועדת הכספים בכך שצדקתי כשטענתי שההעברות התקציביות הן תקציב הקומבינות ושיש לטפל בזה. כשהתחלתי את המאבק בנושא ההעברות התקציביות כעסו עליי בוועדה ואמרו לי: 'ככה זה כבר שנים, למה את מתערבת?', והנה כולם מבינים עכשיו שבמשך שנים האוצר לא העביר נתונים כמו שצריך לחברי הוועדה בטרם התקיימו הצבעות. אנחנו דורשים מידע מקצועי ומהימן כי אנחנו רוצים לדעת על מה אנחנו מצביעים" סתיו שפיר על החלטת וועדת הכספים למנות יועץ כלכלי לפעילותה (זינגר ר., "תפקיד חדש בוועדת הכספים: יועץ להעברות תקציביות" אתר כלכליסט, תאריך 08.02.2014).

• "בתור שוכרת דירה שיודעת מה זה לשלם שכר דירה מדי חודש ואיך להתחנן לבעל הבית שישלם על אינסטלטור כשהבית מוצף אחרי הגשם הראשון, אני רואה בהסדרת שוק השכירות שליחות ראשונה במעלה. ישנם 2 מיליון שוכרים בישראל שאף אחד לא דואג לזכויותיהם והגיע לשים סוף לטירוף הזה" סתיו שפיר על חוק לעיגון מחירי השכירות בארץ (ויסמן ל., "הצעת חוק חדשה מתיימרת לחולל מהפך בהשכרת הדירות", אתר גלובס, תאריך 13.02.2014).

• "אנחנו רוצים ליצור מודעות לכך שלשוכרי הדירות יש זכויות, כיום הם במצב מאוד בעייתי, באף מדינה בעולם המערבי אין כזו הפקרות בשוק הזה. החוק הזה ייצור תודעת שוק, זה גם טוב למשקיעים כי זה ייצר שוק יותר טוב, יהיו שם גם הגנות עליהם. צריכים הליכים מזורזים, יהיו גם צווי הגנה למשכירים עצמם וחקיקה שתאפשר להם לפנות דיירים בעייתיים. צריכים גם לטפל בצד הבטיחות, בבוסטון למשל יש אפשרות לבצע בדיקה בטיחותית וכל גם בגרמניה. הדברים קיימים בכל העולם, ישראל היחידה שאין בה חקיקה" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה לעיגון מחירי השכרת הדירות (סהר ל., "סתיו שפיר: באף מדינה מערבית אין כזו הפקרות בשוק השכירויות", אתר BIZPORTAL, תאריך 13.02.2014).

• "מבקר המדינה יוסף שפירא בעצם אומר כי מי שנקלע למצב של רעב יכול ללכת לחפש מי יעזור לו! זו התמצית העגומה של המסמך המצמרר שכתב. הדו"ח חושף בפעם המי יודע כמה את מדיניות הסרת האחריות של ממשלת ישראל, שבמקום לטפל במפעל הזנה ראוי, לתקציבים ולפתרונות של ממש לנקלעים למצוקת רעב, מעדיפה לתקצב בקושי עמותות לנזקקים ולקוות שהן כבר יעשו את העבודה בשבילה. הגיע הזמן לגלות לממשלת ישראל סוד - אף אחד לא יעשה את עבודתה במקומה וכל ילד שמגיע למצוקת רעב בישראל נמצא באחריותה הבלעדית ולא צריך לסמוך על חסדי שמיים. הגיע הזמן לגבש תכנית מוסדרת במקום למסמס תכניות של הממשלה הקודמת כדי שיהיה אפשר להאשים אותה ולתקצב באופן ראוי את העמותות שעושות עבודת קודש במקום להעביר מיליוני שקלים מדי שבוע למקומות חשוכים, שאף אחד לא יכול לפקח עליהם. עשרות מיליוני שקלים שנזרקים על עמותות בחו"ל המנהלות 'קשרים רוחניים עם התפוצות', מאות מיליונים שזורמים לחברות ייעוץ מסתוריות כדי לספק 'ייעוץ מקצועי' לממשלה, ועוד מאות מיליונים שעוברים מדי שבוע ליהודה ושומרון כדי להשאיר את בנט ויו"ר ועדת הכספים רגועים. בין המיליונים האלה אפשר היה למצוא בקלות כמה מאות שיושקעו ב-360 אלף הילדים שדיווחו השנה שנאלצו לוותר על ארוחות במשך ימים שלמים כי אין להם כסף" סתיו שפיר על שינוי סדר העדיפויות של הקצאת משאבים כספיים מתקציב המדינה (שאול ב., "שפיר מציעה: לקחת מיו"ש ולתת לרעבים", אתר ערוץ 7, תאריך 07.04.2014).

• "זמנו של השמאל מגיע" סתיו שפיר באירוע שלום על הבר בו הטעימה כי מפלגת 'העבודה' והשמאל צריכים לחתור למרכז הקונצנזוס ("דואט של פטרנליזם: כשזנדברג ושפיר מדברות על השמאל", אתר מידה, תאריך 08.04.2014).

• "תפקידה של האופוזיציה הוא לבקר את מדיניות הממשלה, לפקח עליה ולהציב לה אלטרנטיבה ראויה. הממשלה מגישה תקציב חשוך? אנחנו נחשוף את המספרים האמיתיים ונייצר תקציב שקוף. הממשלה מדשדשת ולא פותרת את מצוקת הדיור? נציף את הכנסת בחוקים לקידום דיור בר־השגה ושכירות הוגנת. הממשלה מקדמת קשרי הון־שלטון? ננסה להגביל את פעילות הלוביסטים והמאכערים. הממשלה טוענת שאי אפשר להגיע להסדר מדיני? נוכיח שההיפך הוא הנכון." ~ ח"כ סתיו שפיר מטעימה כיצד היא רואה את תפקידה של האופוזיציה (שפיר ס., "לא משקיפה מהצד", אתר הארץ, תאריך 12.04.2014).

• "השנה יש סיבה טובה לחגוג - עד כה 2014 היא השנה הראשונה שבה שיעור העובדים המאוגדים בה יציב, ואם תימשך אותה המגמה הוא יכול אפילו לעלות. המחאה החברתית הזכירה לכולם מה הערך של ביחד ומהי סולידריות אמיתית. ועדי העובדים שמתאגדים אחד אחרי השני בלי פחד בשנתיים האחרונות הם תוצאה ישירה של המחאה והצלחה חד משמעית של כולנו. אסור לנו לאבד את הביחד הזה ואין כמו ה-1.5 כדי להזכיר את זה לעצמנו. חג פועלים ופועלות שמח לכולם!" סתיו שפיר על משמעות ה-1 במאי על רקע המצב הכלכלי בישראל (הוד ת. , "מקובה עד אבן גבירול: מציינים את חג הפועלים", אתר NANA10, תאריך 01.05.2014).

• "השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא איזו חברה אנחנו רוצים, איזה בני אדם אנחנו מנסים לייצר" (סתיו שפיר, 18.09.2014, בעימות מול עומר מואב, כנס חברתי בעריכת TheMarker ועמותת שנת השבע).

• "הבנתי שאין קשר בין גיל וניסיון לבין שיקול דעת. המערכת הציבורית בישראל מנוונת, מקובעת ומפחדת משינויים. כל השיטה מבוססת על כך שלאנשים כמונו, השפויים שמשלמים מיסים ותורמים, יהיה קשה להיכנס לעמדות השפעה." ~ ראיון עם ח"כ שפיר (טלי ליברמן, סתיו שפיר: "אנחנו במלחמה. אם נפסיד הילדים שלנו יגדלו בישראל משיחית", באתר "את", אנשים: חברה ופוליטיקה, ‏1 באוגוסט 2018).

• "אני לא צריכה שביבי או בנט יסבירו מה זה אומר להיות לאומי. בן גוריון לא היה חותם על חוק הלאום, גם בגין לא. מנהיגים חזקים לא זקוקים לחוקים כאלה כדי לממש את המנהיגות שלהם." ~ ראיון עם ח"כ שפיר (טלי ליברמן, סתיו שפיר: "אנחנו במלחמה. אם נפסיד הילדים שלנו יגדלו בישראל משיחית", באתר את, אנשים: חברה ופוליטיקה, 1 באוגוסט 2018).

• "המשפט ששמעתי הכי הרבה הוא 'בבקשה אל תוותרי'." ~ ראיון עם ח"כ שפיר (טלי ליברמן, סתיו שפיר: "אנחנו במלחמה. אם נפסיד הילדים שלנו יגדלו בישראל משיחית", באתר את, אנשים: חברה ופוליטיקה, 1 באוגוסט 2018).

• "מחנה המרכז־שמאל צריך להפסיק לפחד מכוח. צריך ללמוד מהנהגת המתנחלים, קבוצה שמהווה שני אחוז מהאוכלוסייה, ולהציב עובדות בשטח." ~ ראיון עם ח"כ שפיר (טלי ליברמן, סתיו שפיר: "אנחנו במלחמה. אם נפסיד הילדים שלנו יגדלו בישראל משיחית", באתר את, אנשים: חברה ופוליטיקה, 1 באוגוסט 2018).

• "ישראל היא ההפך ממדינת רווחה וזה בעיניי הכישלון השלטוני הגדול ביותר." ~ ראיון עם ח"כ שפיר (טלי ליברמן, סתיו שפיר: "אנחנו במלחמה. אם נפסיד הילדים שלנו יגדלו בישראל משיחית", באתר את, אנשים: חברה ופוליטיקה, 1 באוגוסט 2018).

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סתיו שפיר