עברות

מתן צורה עברית למילה או לשם

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא עִבְרוּת.

מודעה של גדוד מגני השפה, 1926

  • "ראוי שכל מפקד (מפקד כיתה עד ראש מטה) יחליפו שמות משפחה במקרה שהם גרמנים, אנגלו סכסיים, סלביים, צרפתיים ולועזים בכלל, בשמות משפחה עבריים למתן דוגמה לחיילים. צבא הגנה לישראל צריך להיות עברי ברוחו, בחזונו ובכל גילויו הפנימיים והחיצוניים." ~ דוד בן גוריון
  • "העברות היה חלק מהותי מהמאמץ של התנועה הציונית להשליט את השפה העברית כשפה מדוברת, אך גם כסמל של בניין האומה החדשה – אומה ‘עברית’ חלוצית מתחדשת, חילונית, בניגוד ל’יהודית’ גלותית, מסורתית, דתית." ~ אדר כהן
  • "כאשר הופיעו בריגה בחורי הפועל תל־אביב על מנת להתמודד עם אלופת רוסיה בכדורסל על אליפות אירופה, היה לזה טעם מיוחד, כי יהודי ריגה יכלו ליהנות מהעובדה שבין השחקנים היו השמות לובושיץ, רוזנבאום, לוסטיג ואחרים. בפרט כאשר הצברים הללו לא יודעים מלה אידיש והיהודים הנרגשים בריגה לא יכלו לבוא אתם במגע. אולי אני טועה, אך נדמה לי כי העובדה שבריגה, לוסטיג ולובושיץ הכניסו תריסר סלים לרשת הרוסית ולא סלע, אלון וארזי - נתנו ליהודי המקום סיפוק גדול יותר." ~ ראובן דפני, מנהל רשות הספורט במשרד החינוך והתרבות, 1961
  • "המהלך שבן גוריון התחיל בו עוד בנעוריו, לעבור לשמות עבריים, למעשה נעצר. יש היום הרבה שמות שמעידים על המוצא. כשאנחנו פוגשים אנשים, אנחנו יודעים פחות או יותר מאין הם." ~ אבשלום קור
  • "העִברות היא תופעה שקיימת מתחילת המאה ה-20, ודחף אליה דוד בן גוריון. היא היתה נפוצה בעיקר בראשית המדינה כדרך להביע את התובנה שאנחנו בשלב חדש בהיסטוריה על עם ישראל, של היהודי החדש. אנשים שעלו ארצה מסיבות אידיאולוגיות עברתו את השם כדי לשנות את זהותם המשפחתית." ~ אהרן דמסקי