עיבל

עיר באוזבקיסטן

עיבל הוא ספר שירים מאת המשורר הישראלי חיים גורי שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2009. מרבית שירי הספר עוסקים בנושא הזקנה.

"על אף הזמן הרוח והמים, העקבות לא ימחו."

  • "זכינו באורכה שהוענקה."
  • "דברנו אל לבנו, גמרנו אומר לא לאבד את התקווה."
  • "ראשי שיבה. אל סמרקנד לא אגיע כנראה."
  • "ואני אומר לכם, שעל אף הזמן הרוח והמים, העקבות לא ימחו."
  • "כי פנה עוד יום, כי השמש יפנה ויבוא ולא נפתחו שערי מחילתה."
  • "אך זמני מפנה גבו הולך ממני. מה אתה רוצה ממנו – ההרגל שלו הוא לעבור."
  • "החרטות באות אחר כך... לפעמים הן נוטלות חופשה, מותר להן... אל תדאג, הן ישובו."
  • "עזוב את עצמך נסה להתחלף. אם לא, תלך בלילה לאיבוד ולא תקום בבוקר עם שיר חדש בלב."
  • "סביב רחובות שאינם מצפים למשיח, המסתפקים בצרות ותוגות שניתן איכשהו לשאתן."
  • "כמו בהיפנוזה חרישית המפצירה בי – השאר עוד קצת, הרי טוב לך איתנו ומה אכפת לך."
  • "כל הקולות ישירו את שירת המקהלה. נהיה שם. אל תדאג. מגיל הגן אנחנו רשומים לחגיגה ההיא."
  • "וכבר כוכב הערב הנמוך מהרגיל סקרן לדעת כמונו: כמה יעברו כמה ישארון ויהיו בעניינים?"
  • "מה אתה עושה בשארית חייך בין הזיכרונות והתרופות. כמו המתמיד ההוא, להבדיל, אתה גחון שעות על שולחן."

על הספר עריכה

  • "אין בו אפילו שמץ של צדקנות והוא אינו שופט את המציאות באמות מידה אוטופיות. המדהים בו הוא העומק הסמלי, ההופך אותו לשירה קיומית טהורה. ה'גבורות' שבה הן תובנת האדם שחייו אינם אלא משל. מה שנכון על אדם משורר בן 86 בישראל צומח דרכו להיות מעין 'השיר על הארץ'; שירה גדולה על מעשה החיים. רמת הדיוק שלה היא כה עילאית עד שגם צעיר מאוד וגם זר מאוד ימצאו בה ראי מהימן לתמונות אחרות לגמרי." ~ אריאל הירשפלד

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה