ערן אורטל
איש צבא ישראלי
ערן אורטל (נולד ב־22 לספטמבר 1971) הוא תת אלוף בצה"ל, משמש מאז קיץ 2019 כמפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מייסד כתב העת "בין הקטבים", בעל תואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון מאוניברסיטת תל אביב.
- "זה העניין עם חדשנות צבאית – כשתאגידים עסקיים חסרים בחדשנות, הם מתים, ואנשיהם ממשיכים הלאה לדרכם. לעומת זאת, כשצבאות חסרים בחדשנות, הם אלה שממשיכים הלאה – בעוד אנשיהם בהחלט עשויים למצוא את מותם." ~ (בין הקטבים, גיליון 17-16, "מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק")
- "כשהאויב לא נלחם בך בשטחו, אתה מוצא את עצמך נלחם בו בשטחך." ~ (בין הקטבים, גיליון 6, קץ להדחקה - עידן שישי בלוחמת היבשה)
- "ככל שצה"ל נמנע מלהעביר את המלחמה הקרקעית לשטחו של האויב כך מתרבים הסימנים כי האויב מכין מהלכים קרקעיים לתוך שטח ישראל. יובל שנים למלחמת יום הכיפורים (1973), אנו יודעים כי גם קרב בלימה קרקעי, וגם מתקפות הנגד העוקבות, הם תמרון קרקעי לא פחות מאתגר מאשר מהלך התקפי יזום." ~ (כשההגנ"א פגשה את ההתקפה, מחקרים, אתר מרכז דדו, 5/10/2023)
- "מאה שנות כוח אווירי הביאו להתפתחות של פלטפורמות אוויריות, לוחמים אוויריים ומבני פיקוד ושליטה אוויריים שקשה מאוד לשלב בהצלחה לתוך שדה הקרב היבשתי ברמות הטקטיות הנמוכות." ~ (בין הקטבים, גיליון 17-16, "מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק")
- "אויב שמתחכך בקו הגבול שלנו ולומד אותו באין מפריע - בסופו של דבר ילמד גם לעקוף אותו. "קו המגע לעולם יפרץ" לימדו אותנו, ומדינת ישראל משכללת את קווי המגע שלה שוב ושוב כבר כמה עשורים ומוצאת את עצמה נפרצת פעם אחר פעם". ~ (בין הקטבים, גיליון 15, במעמד צד אחד - אתגר האסטרטגיה הישראלית - התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי)
- " כל מכשול צריך שליטה של המגן בתצפית ובאש. במקרה של אתגר המנהרות שליטה בתצפית ובאש משמעותה יכולת צה"לית לשבש את פעולות החפירה ולסכל את התשתיות המאפשרות אותה מבעוד מועד." ~ (בין הקטבים, גיליון 15, במעמד צד אחד - אתגר האסטרטגיה הישראלית - התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי)
- "אפשר להצטייד במיטב הטכנולוגיה של התקופה. אך עדיין להחמיץ לחלוטין את המהפכה." ~ (בין הקטבים, גיליון 17-16, "מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק")
- אתגר המהפכה בעניינים צבאיים, יהיה להחזיר את הניידות הטקטית והאסטרטגיה לשדה הקרב, לאפשר תמרון." ~ (בין הקטבים, גיליון 17-16, "מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק")
- "ככל שחולף הזמן כך הופכת התפיסה הרשמית של זרוע היבשה לנייר עב כרס יותר ובהיר פחות." ~ (בין הקטבים, גיליון 17-16, "מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק")
- "אם לא נתארגן מחדש, לא נשתנה." ~ (בין הקטבים, גיליון 17-16, "מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק")
- "חיל האוויר מוכר "תקיפות", לא ניצחון, הוא מספק ערך של "פגיעה במטרות אויב" ו"הימנעות מסיכון כוחות קרקעיים". הביקוש לערך זה הולך וגובר ככל שהאויב מפזר עצמו ביותר אתרים גיאוגרפיים ובונה תרחישי לחימה מאיימים יותר על הכוח היבשתי. במונחים אסטרטגיים נטען לטעון כי מדובר ב"כשל שוק", שמאפשר למונופול תקיפות להרוויח ולהתחזק למרות שהערך האסטרטגי שהוא מספק הולך וקטן (המלחמות הופכות לארוכות, מתישות ובלתי-מוכרעות). ועדיין, מבחינת חיל האוויר זהו "מודל עסקי מוצלח." ~ (בין הקטבים, גיליון 18, לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן).
- "האויב הגיע למיצוי טכניקת ההיעלמות, ואילו צה"ל עדיין לא התחיל לגרד את פני השטח של תשלובות חישה ועיבוד טקטיות." ~ (בין הקטבים, גיליון 21-20, מרוקנים את הים: תשלובת סנסורים חכמה (תס"ח) מול אויב נעלם – המערכה באוקיינוס האטלנטי).
- "כוח מבוסס טילים מונע מאיתנו מטרות יעילות, ובה בעת הופך אותנו לכאלה." ~ (בין הקטבים, גיליון 31-32, להדליק את האור, לכבות את האש - התורה כולה על רגל אחת).
- "צמצום המלחמה בטילים רק לשלב נפילתם בעורף היא למעשה התעקשות על קיום הקרב בתנאי נחיתות מובנית." ~ (בין הקטבים, גיליון 31-32, להדליק את האור, לכבות את האש - התורה כולה על רגל אחת).
- "בלי יכולת צבאית ברורה לשלול מהאויב את אופציית הפגזת העורף הישראלי, ובלי צורת לחימה אפקטיבית להסרת האיום ולהכרעת האויב כמערכת לוחמת, המב"ם אינו אלא זבוב בלי פיל" (הזבוב על גב הפיל, עדכן אסטרטגי INSS גיליון 2 כרך 24 אפריל 21)
- "המלחמות האחרונות של צה"ל לא היו אלא "פעולות תגמול" שהסתבכו" (הזבוב על גב הפיל, עדכן אסטרטגי INSS, גיליון 2 כרך 24 אפריל 21)
- "שיא ההצלחה של אסטרטגיה הוא גם רגע פקיעת תוקפה" ("להתיש את החתול", בין הקטבים גליון 35, אוקטובר 2021)
- "לוחמי העתיד הם לקוח שותק וחסר ייצוג אך הם מייצגים את החובה העליונה של תאורטיקן צבאי – החובה לבנות צבא מנצח שלוחמיו נשלחים אל הקרב עם סיכויים מצוינים לעמוד במשימה ולשוב בשלום". ("המלחמה שלפני", הוצאת משרד הביטחון 2022, פרק סיכום)
