עשרת הדיברות (ספר)

עשרת הדיברות (באנגלית: The Ten Commandments) הוא ספר מאת דוד חזוני שיצא לאור ב־2010 ותורגם לעברית.

"כנגד סערת רוחות התרבות המשתנות חדשות לבקרים, כנגד התחושה המתישה של חוסר קביעות המאפיינת את חיי האדם בימינו, ניצבים עשרת הדיברות כמגדלור של עקרונות המאיר לכל אחד ואחת מאיתנו."
"כשאנחנו משנים דברים, אנחנו בוראים מחדש את העולם, בדיוק כמו אלוהים."
"לכל אחד מאיתנו יש היכולת לברוא ולשפוט, להבין את העולם, לדמיין אותו טוב יותר ולפעול לשיפורו… לברוא מחדש את עצמנו בכל יום ויום."
"רוח הגאולה, ששורשיה נעוצים בעשרת הדיברות ואשר באה לידי ביטוי בדברי הנביאים, קוראת לנו לא להסתפק בנעשה בעולמנו, לעמוד על המשמר, ובמידת הצורך להילחם במי שמבקש לפגוע בו, מבית או מחוץ."
"אליל הוא כל דבר שאנחנו מתמקדים בו וסוגדים לו בכל מאודנו, כל דבר שאנחנו מכפיפים את עצמנו לרצונו."
"מטרת השבת היא לבלות יום אחד בשבוע תוך הרחקת רוב האנרגיה שלנו מהיצירה והקדשה לזיהוי האני הפנימי."
"גנבת נפש היא הדוגמה האולטימטיבית לחילול האני של הזולת. קיים קשר עמוק בין גנבת ממון לגנבת נפש, מפני שהממון הוא הרחבה של עצמנו וביטוי של חירותנו."
"עד השקר אינו מסתפק בתקיפת קורבנו. הוא תוקף את הקהילה כולה."
"החמדנות היא במהותה צמצום וכישלון של האני. במקום לשמוח בחלקנו, אנו מנסים לחטוף עוד ועוד."
"המקרא, ועשרת הדיברות במרכזו, הוא במהותו טקסט אופטימי מאוד. האופטימיות שלו אינה קיימת למרות חוסר השלמות האנושית, אלא דווקא בגללה. על כל כישלון של גיבוריו יש בו גם הישג, שיפור, ציפייה ותקווה."

נאמר עליו

"רטוריקה רהוטה ומובנית, ושזירה של ציטטות ושל סיפורים אישיים שגילוי הלב שבהם קונה את לבו של הקורא. לכך נוספים שני מרכיבים יהודיים נחוצים, ענווה ('אינני מתיימר להטיף לְאיש', כבר בסוף הפסקה הראשונה) ודרשנות." ~ צור ארליך