פדריקו גארסיה לורקה
פדריקו גארסיה לורקה (בספרדית: Federico García Lorca) (5 ביוני 1898 - 19 באוגוסט 1936), משורר ומחזאי ספרדי.
כללי
עריכה- "אנו שבים לנעורינו כמו מארץ זרה."
- "אני החבר הקטן של רוח המערב."
- "אפילו היד הקטנה ביותר לא תשבור את רוח המים."
- "כל דבר ומסתוריו, והשירה היא מקום מסתורם של כל הדברים."
- "התיאטרון הוא השירה היוצאת מתוך הספר וצועדת ברחובות."
- "התיאטרון הוא בית ספר של דמעות ושל צחוק."
- "זוהי שעתנו; הפכנו למנצחים צעירים."
- "האדמה הזאת היא כנראה גן העדן האבוד."
- "לשון הרע לעולם אינה חסרת המצאות."
- "נשים זקנות מסוגלות לראות דרך הקירות."
- "אין בנמצא דברים כה חיים וערניים כמו הזיכרונות."
- "לא דאגתי ללידתי, ואינני חושש ממותי."
- "קורדובה, מה רחוקה ומה בודדת."
- "בעלמה מסתכל ונוגן לה בחמת חלילים."
- "בלילה ההוא דהרתי בדרכי היפה מכל דרך."
- "אם נכון הדבר כי אני משורר בזכות אלוהים או השטן, אני משורר גם בזכות מאמציי."
- "סגרתי את המרפסת לבל אשמע את הבכי, אך מעבר לקירות האפורים אין שומעים אלא בכי."
- "אני רוצה לישון רגע. רגע, דקה, שנות דור, אך יידעו הכול שלא מתי."
- "כי תבוא שעתי ואמות, עם גיטרה שלי קברוני בחולות שעל שפת הנחל."
מתוך שיריו
עריכה- "הַאֶרְצֶה בָּךְ שׁוּב
- כְּמוֹ פַּעַם? בַּמֶּה אָשֵׁם
- לְבָבִי?
- אִם הָעֲרָפֶל נָמוֹג,
- אֵיזוֹ תְּשׁוּקָה אַחֶרֶת מְצַפָּה לִי?" ~ לו יכלו ידיי להשיר עלים
- "רְאִי בָּרְחוֹב אֶת הַגֶּשֶׁם,
- בְּכִי אֲבָנִים וּזְכוּכִית.
- רְאִי אֵיךְ הַיָּם לָךְ שׁוֹלֵחַ
- אֵפֶר וְצֵל מְלוּחִים." ~ מדריגל לעיר סנטיאגו
- "עִם הַבֹּקֶר הַחַי
- רָצִיתִי לִהְיוֹת אֲנִי.
- לֵב.
- וְעִם הָעֶרֶב הַנּוֹפֵל,
- רָצִיתִי לִהְיוֹת קוֹלִי שֶׁלִּי.
- זָמִיר." ~ שיר קטן לתשוקה ראשונה
מתוך המחזה: "הקהל"
עריכה- "תביני יום אחד עד תומו, ותאהבי את כל הלילות שיבואו."
- "לא מעניינים אותי הדיונים על אהבה ועל התיאטרון. מה שאני רוצה הוא לאהוב."
- "מלות אהבה הן מלכודות, מראה שבורה, עקבות על פני המים. אחר כך תשאיר אותי שוב בתוך הקבר, כמו כולם; כל אלה שמנסים לשכנע את מי שמקשיב להם שאהבה אמיתית אינה אפשרית. אני עייפה מזה; אקרא לעזרה כדי להשליך מתוך הקבר שלי את אלה שמתפלספים על הלב שלי ופותחים לי את הפה בפינצטות של שיש."
נאמר עליו
עריכה- "עיקר תהילתו באה לו משירתו המתובלת אמונות עממיות ונטייה לרומנטיקה סוריאליסטית." ~ ערן צלגוב