פסקל קיניאר

פסקל קיניאר (בצרפתית: Pascal Quignard) (נולד ב־23 באפריל 1948), סופר צרפתי.

מתוך ספריו

חיים סודיים (1998)

"הנפש היא העולם כולו בקנה מידה קטן."
"האהבה מהווה חיים סודיים, חיים מנותקים ומקודשים, חיים מרוחקים מן החברה."
"האהבה היא שיגעון של חליפין."
"מהי אהבה כי אם לאהוב עד לשיגעון את ריחו של הזולת?"
"מהי אהבה? אין זו התרגשות מינית, אלא צורך להימצא כל הימים בחברתו של הזולת, להיות קרוב לעיניו ולשמוע את קולו."
"הבה נקרא את ההגדרה העתיקה של האהבה: האהבה היא מה שגורם לנפש לחיות בנפשו של הזולת."
"המוזיקה והאהבה אינן נבדלות זו מזו: המדובר בהאזנה מקורית ומטורפת לחלוטין."
"להשתוקק זו מילה שלא ניתן להבינה; מילה שאין משמעה לראות, אלא לחפש, להצטער בגלל היעדרות, לקוות, לחלום ולצפות."
"כל הכרה עוברת תהליך של לידה."
"כל אדם רציני לחלוטין איננו אנושי."
"הטובה שבדרכים כדי לחשוב היא לכתוב."
"ישנה תשוקה שלא לדעת; ישנה התעלות הכרוכה בהתעלמות."
"מיהו זה אשר מציב את הדמויות בלילה? החלום."
"סופר הוא מי שאינו יכול להיגמל מן העִרפול, ומי שלעולם איננו מסוגל להשתחרר ממנו לגמרי."
"מי שלעולם אינו יכול לצאת מתוך עצמו, איננו יודע מהי אהבה. רק מי שיודע לעשות כן יכול להיכנס לעולמו של הזולת."
"מבטם של גבר ואישה מתמזג בנשמתם באופן חזק יותר מזה של התמזגותם במשגל."
"כאשר חיינו דיינו אנו יודעים כי איש אינו מעוניין באיש; אנו יודעים כי אין צורך להסתתר כדי להיות מוסתרים."
"חייו של כל אחד מאתנו אינם בבחינת ניסיון לאהוב, אלא בבחינת התנסות מיוחדת במינה."
"הקסם מתמצה באוזן מאזינה למוזיקה, בעין מתבוננת בתמונה, באהבת גופו העירום של הזולת, ובשפת הספרות המסתכמת בדממה."
"ההנאה שבקריאה, כמו זו שבאהבה, נובעת מן הגישה אל מחשבתו של הזולת."
"הקריאה היא ההנאה שבחשיבה משותפת עם המתים."
"לשתוק, לאהוב ולכתוב משמעם ניצחון חוזר ונשנה על כל הדברים הכרוכים באמירת שלום לעולם הזה."
"מהו אושר? פליאה הנפרדת מעצמה באמירת שלום."
"ההזדקנות והמוות מנוגדים זו לזה: ההזדקנות מנוונת ואילו המוות ממחזר ומחדש."

הסלון של וירטמברג (1986)

"אני אוהב את הקריאה מפני שזו השיחה היחידה שאותה אני יכול לקטוע בכל רגע."
"יש לי רושם כי לפעמים אנו כה מפוחדים עד כי המצאנו את הקריאה לעזרה כדי להתנחם."
"כלי המוזיקה אינם אלא כלי עזר; המוזיקה בלבד היא דבר נפלא."
"גבר ואישה לא נוצרו כדי לשמוע זה את זו; המוזיקה בלבד נוצרה כדי להישמע."

השם על קצה הלשון (1993)

"כתבתי כי זו הייתה הדרך היחידה שבה יכולתי לדבר בשתיקה."
"השיכחה איננה חוסר זיכרון, אלא סירוב לחזור אל בית הכלא של העבר."
"לכתוב משמעו לשמוע את הקול האבוד."
"משהו חסר מטרה אינו יכול להיות בגדר משימה."

מרפסת ברומא (2000)

"לנסות להסביר את מה שאנו אוהבים משמעו לשקר."
"ישנו גיל שבו אין אנו פוגשים עוד בחיים, אלא בזמן; אנו חדלים מלראות את החיים, ואנו רואים את הזמן המאכל אותם."

הצללים הנודדים (2002)

"הסופר הוא השקרן היחיד שאינו מסתיר את העובדה שהוא משקר."
"הסופרים הם רוצחיו של המוות."

וילה אמאליה (2006)

"קשה להיפרד מאלה שאנו אוהבים, אך קשה יותר להיפרד מעצמנו."
"ישנו באהבה משהו מקסים; משהו עתיק הרבה יותר ממה שאנו יכולים לתאר במילים, שאותן למדנו אחרי שנולדנו."
"ישנה הנאה לא בבדידות, אלא ביכולתנו להתבודד."

כל הבקרים שבעולם (1991)

"כל הבקרים שבעולם הולכים לבלי שוב."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פסקל קיניאר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסקל קיניאר