פרנסיס ז'ם

פרנסיס ז'ם (בצרפתית: Francis Jammes)‏ (2 בדצמבר 1868 - 1 בנובמבר 1938), משורר צרפתי.

מתוך יצירותיו

הילד שהייתי

• "ביערות של כפר מולדתי היו מעיינות בין חלוקי אבנים שנראו כמו חורים בשמים."
• "ישנו עץ רימונים בקצה הגן העני של בית מולדתי... ישנן שושנים בשולי עצי דקלים. ישנה בקתת ירק המתמוטטת תחת משא הבשמים, שעליה נושבת הרוח הקיצית, שם אנו שומעים את צלצול הפעמונים הלבנים."

תפילה

• "אלוהיי, קראת לי מבין האנשים, סובל ואוהב הנה אני. דברתי בקול שנתת לי, כתבתי במילים שלימדת את אמי ואת אבי... כחמור עמוס אני עובר בכביש שבו על החמור המרכין ראש צוחקים הילדים."

אם כל זאת הנו חלום אומלל

• "אם כל זאת הנו חלום אומלל, ואם נדרש שפעם אחר פעם אוסיף בחיי אכזבה על אכזבות; ואם אני חייב בסכלותי העגומה לחפש בתוך המתיקות של הרוחות והמטר את מיתרי הקול שיש לי בתשוקה; הו חברתי, איני יודע אם תהיה לי רפואה."

אנו נתאהב כל כך

• "אנו נתאהב כל כך עד כי נהיה חסרי מילים, בהושיטנו את היד כשנתראה שנית."

לעתים אני עצוב

• "לעתים אני עצוב, ולפתע אני חושב עליה, ואז אני שמח."

עומד לרדת שלג

• "עומד לרדת שלג תוך כמה ימים. אני נזכר בשנה שעברה. אני נזכר בעצבותי בפינת האח."

שיחי הלילך שפרחו

• "שיחי הלילך שפרחו בשנה שעברה עומדים לפרוח מחדש בערוגות העצובות, ועץ האפרסק כבר כיסה בוורדיו את הרקיע הכחול."

אל הדשאים היא ירדה מטה

• "אל הדשאים היא ירדה מטה וכמוהם היא הייתה כולה פורחת."

אומץ לב? נפשי מרוסקת מכאב

• "אני רוצה לבכות לבדי, לבכות לבד כאמא מתוקה המנגבת בצעיפה את קבר בנה."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פרנסיס ז'ם

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנסיס ז'ם

• שלושה שירים של ז'ם בתרגומה של רחל המשוררת: ישליג בקרוב, חדר האוכל ותפילה בפרויקט בן יהודה