פתיחת התפריט הראשי

פרנסיס ז'ם

משורר צרפתי

מתוך יצירותיועריכה

הילד שהייתיעריכה

  • "ביערות של כפר מולדתי היו מעיינות בין חלוקי אבנים שנראו כמו חורים בשמים."
  • "ישנו עץ רימונים בקצה הגן העני של בית מולדתי... ישנן שושנים בשולי עצי דקלים. ישנה בקתת ירק המתמוטטת תחת משא הבשמים, שעליה נושבת הרוח הקיצית, שם אנו שומעים את צלצול הפעמונים הלבנים."

תפילהעריכה

  • "אלוהיי, קראת לי מבין האנשים, סובל ואוהב הנה אני. דברתי בקול שנתת לי, כתבתי במילים שלימדת את אמי ואת אבי... כחמור עמוס אני עובר בכביש שבו על החמור המרכין ראש צוחקים הילדים."

אם כל זאת הנו חלום אומללעריכה

  • "אם כל זאת הנו חלום אומלל, ואם נדרש שפעם אחר פעם אוסיף בחיי אכזבה על אכזבות; ואם אני חייב בסכלותי העגומה לחפש בתוך המתיקות של הרוחות והמטר את מיתרי הקול שיש לי בתשוקה; הו חברתי, איני יודע אם תהיה לי רפואה."

אנו נתאהב כל כךעריכה

  • "אנו נתאהב כל כך עד כי נהיה חסרי מילים, בהושיטנו את היד כשנתראה שנית."

לעתים אני עצובעריכה

  • "לעתים אני עצוב, ולפתע אני חושב עליה, ואז אני שמח."

עומד לרדת שלגעריכה

  • "עומד לרדת שלג תוך כמה ימים. אני נזכר בשנה שעברה. אני נזכר בעצבותי בפינת האח."

שיחי הלילך שפרחועריכה

  • "שיחי הלילך שפרחו בשנה שעברה עומדים לפרוח מחדש בערוגות העצובות, ועץ האפרסק כבר כיסה בוורדיו את הרקיע הכחול."

אל הדשאים היא ירדה מטהעריכה

  • "אל הדשאים היא ירדה מטה וכמוהם היא הייתה כולה פורחת."

אומץ לב? נפשי מרוסקת מכאבעריכה

  • "אני רוצה לבכות לבדי, לבכות לבד כאמא מתוקה המנגבת בצעיפה את קבר בנה."

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנסיס ז'ם