פתיחת התפריט הראשי
מתוך הספר במהדורה מ־1831

פרנקנשטיין (באנגלית: Frankenstein) הוא רומן שכתבה הסופרת מרי שלי בשנת 1818, כשהייתה בת 19. בשנת 1831 כתבה גרסה משופרת לספר. הספר עובד מספר פעמים לקולנוע. במרכז העלילה דמותה של מפלצת המחפשת לשווא אהבה וחום אנושי. הספר נחשב לראשון ספרי המדע הבדיוני.


  • "היה זה כבר באחת לפנות בוקר, הגשם טפטף ללא הרף על המרזבים, במצמוצו האחרון של הנר ממש לפני סופו, ראיתי את עיניו הצהובות והקפואות של היצור נפתחות, הוא התנשף בכבדות ועוויתות נעו בין איבריו."
  • "אני, האומלל והעזוב, הוא פגם בו יש לבעוט ולרמוס."
  • "חשבתי לפרוץ לחנות כדי למצוא אוכל, אבל כשהבנתי שמעשה זה יכאיב להם, נמנעתי מכך והסתפקתי בתותים, אגוזים ושורשים שמצאתי ביער הסמוך."
  • "בדרך כלל נחתי במשך היום ונעתי ממקום למקום רק בלילה, כשהרגשתי בטוח הרחק ממבטם של אנשים."
  • "אתה חייב ליצור אישה אותה אוכל לאהוב. נפשי זקוקה לכך. רק אתה יכול לעשות זאת."
  • "האם איני לבד, לגמרי לבד? אם אתה, יוצרי, נגעל ממני; מהיכן אשאב תקווה להבנה מצד דומיך האנושיים?"
  • "הררי המדבר והקרחונים האיומים יהיו לי למקלט."
  • "אני מרושע מפני שאני אומלל."
  • "כעת אלך, אולם זכור זאת, אני אהיה איתך בליל כלולותיך."
  • "אלוהים אדירים! איזו התרחשות קרתה פה הרגע! ראשי עדיין מסוחרר מהזיכרון הטרי."
  • "סיפור המעשה שתיעדתי יהיה חסר מבלי הסוף הקטסטרופלי והמופלא."

על הספרעריכה

 
"אני מרושע מפני שאני אומלל."
  • "היא השכילה ליצור בספר דמות של מפלצת שמעוררת את רחמינו, לא את התיעוב שלנו. המוקד להזדהות עם פרנקנשטיין הוא הבדידות האיומה בתוכה הוא מצוי. לעולם לא תהייה לו חברה, לעולם לא יוכל להקים משפחה, תמיד יהיה מנודה ונרדף על לא עוול בכפו. במובן זה, פרנקנשטיין הוא גיבור מודרני לגמרי: אחד ויחיד מול כולם, מנוכר וערירי – כולו פרי חטא ראשוני של גאווה ותאווה חסרת גבולות." ~ אריאנה מלמד
  • "אין הצהרה ברורה בסיפור בדבר הטוב והרע ואין זה נהיר כלל וכלל שהמפלצת היא הרוע ואילו האדם הוא הטוב." ~ יעקב עיון
  • "מיהי המפלצת האמיתית, אם כן? זו אחת השאלות שמעלה הספר. האם זהו פרנקנשטיין, שאסף חלקי גופות מחדרי ניתוח ומבתי־מטבחיים ומתוכם ברא יצור שנולד לבדידות ולסבל? האם זו האנושות, שאינה מוכנה לקבל את החריג והשונה? או שמא אכן זהו אותו יצור מחריד וקטלני, היודע לתת למעשיו צידוקים מוסריים?" ~ יצהר ורדי