פרץ סמולנסקין

פרץ סְמוֹלֶנְסְקִין (1842 - 1885) הוא סופר יהודי שנולד בבלארוס וכתב בשפה העברית.

מתוך כתביו עריכה

"אולת ורעה רבה היא לאיש לבטוח במנוחה אשר יראה בארץ אשר בלי שוטר ומושל תִּנָּהֵג. המנוּחה תשור עד אשר תבא חליפתה, עד אשר יקרה מקרה קטן ויוציא סופה ותסער הכל ממקומו ותביא צלמות ולא סדרים, וכן היה." ~ הירושה
"גם מקור השנאה וכל רגשי לבו ויצרי רוחו נעלם ממנו, התאוה תכֵּהוּ בסנורים ולא יראה נכוחות, הקנאה תבלבל חושיו ותסע יתרו בו, היא הדעת, אשר בה יעדה גאון וגבה, ותהפכהו לחיה טורפת והוא לא ידע." ~ הירושה
"עת חדשה תבוא לכל העמים אשר ישנו פניהם ודרכיהם כמו לבוש, אבל בישראל ערוכה ושמורה תורת העת הזאת כבר בתורת העתים אשר עברו, והחיים ידרשו תמיד אל המתים, בלי הפוגה יביטו לאחור כי לא יבושו." ~ גמול ישרים

התועה בדרכי החיים (1871) עריכה

"בטָל ילדותו יפזז ויכרכר האדם כעגל לא לֻמָד, בימי הנער אך הסיר סבל מוריו מעל שכמו יצא כפרא חפשי ודרך החיים עוד ממנו נסתרה, בימי השיבה וזקנה ישפיל גאותו גאות אדם כי יראה כי גם קצו כקץ הבהמה לא יאחר פעמיו."
"שמעו דברי והתאוששו אתם התועים כמוני, שימו לבכם לימים הטובים, בחרו הדרך בעוד לא התנגפו רגליכם, בעוד לאל ידכם לעשות, בקשו מטרה, בקשו תכלית החיים, בקשו עבודה, בקשו מלאכה, בקשו דעת."
"השמש הופיע ולאורו הבריקו אגלי הכפור כזיקי אש עפים ברוח, גם לאהל האכר התגנבו קרני השמש בעד האשנב הקטן אשר מתחת לגגו ויפיחו גם בי רוח תקוה לצאת למרחב."
"אז בהשתפך נפשו מצרה ישוב וימצא נחמה בהפתגם אשר המציאו אוהבי נפשם לאמר, כי מהשגיאות תצא תורה, לבבו ירום בחשבו, כי עתה מרום ונשא הוא על כל חבריו אשר עוד לא הצליחו לשגות הרבה כמֹהו."
"נאמנים דבריך כי לא אדע נפשי, כי אמנם לא פללתי כי עוד תכסף נפשי, כי לבי ידע עוד תאוה וכי רוחי ימצא גיל, וכל אלה ראיתי היום בבוא מכתבך לידי. אני חכיתי שלשום כל היום לקראת מכתבך וברדת היום נעצבתי על התוחלת הנכזבה ואתמול חכיתי בלב מלא תאוה לראות את דבריך והיום ששתי עליהם מאד."
"בשלש מדות התפארו בני ישראל מאז ומעולם והנה היו לו למעוז ולמשגב בצרה, המדות האלה הן כי היו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים."

שמחת חנף (1873) עריכה

"שְׁאַל את השכן הגר בחדר הזה ויגדך כי אני אשה טובה מאד וגם אני אוהבת אותו, אף כי הוא איננו ירא שמים, יען כי הוא איש טוב ושכר חדרו ישלם לי בכל עת בטרם המועד, בואה אתי בואה, כי אין איש בבית המבשלות."
"לא יחוש את הדרך אשר ילך בה, הולך רֹם ילך בטח בדרכו ויחשוב כי אין דרך אחרת, וגם התועה בדרכים נלוזים לא יראה און ולא יתבונן ברעה אשר יעשה ויחשוב כי יתהלך במשרים, כי הדעת אשר נתנה לנו למען נבין מה טוב ומה רע, היא גם היא תשנה פניה, לפי החפץ והתאוה, ותהפוך טוב לרע ורע לטוב."
"יגיד לפניו צרתו וימצא נחמה, ישמיעהו שמחתו וישמח לבו גם הוא, לחמו נִתַּן על שלחנו בשמחה, מטתו רבודה באהבה, תלאות הזמן ופגעי בני האדם אשר אין נקי מהם, כמים עברו לא יזכרו ברגעי אשר ההם, אך זאת היא המנוחה לבן אדם, אֹשר נעלה מזה לא ישיג כל עוד בחיים חיתו, האדם לאהבה נולד!"

מתוך מאמריו עריכה

"לכל איש תאיר ההצלחה פניה פעם אחת בחייו, אך המאֻשר יראה אותה ויחזיק בה." ~ אם לא עכשיו אימתי?!
"הדמיון יוליד בנים והמה הרגשות, ומראה עיניים יוליד גם הוא בנים והמה: הדעת, הבינה, המחקר והמשפט." ~ עת לטעת
"כי לא בני חורין אנחנו להיפטר מהעבודה הזאת גם אם תישא פרי אחרי כמה מאות שנה ואם גם לא תצא אל הפֹעל כל עיקר, גם אז עלינו החובה להגות ולהתעסק בה, כי גם בהגיון והעסק לבדם חיים ותקוה ואומץ לנו." ~ חנוך לעם על פי דרכו