פתיחת התפריט הראשי
"לא זמן ולא חשק לעוגמות נפש."

צ'סלב מילוש (בפולנית: Czesław Miłosz‏, 1911 - 2004) הוא משורר פולני, חתן פרס נובל לספרות.


  • "מלנכוליה רבת חסד."
  • "התלונה לא תועיל כלום."
  • "אמירת האמת היא אות לחרות."
  • "ביסוד זעמי הסתתרה יהירות המושפלים."
  • "דִבְרֵי יְמֵי טְפּשוּתִי יוּכלוּ לְפַרנֵס הרבֵּה כְּרָכִים."
  • "רָצִינוּ לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאֵינוּ וְלֹא הָיָה בִּפְנֵי מִי."
  • "לא היו לי לא זמן ולא חשק לעוגמות נפש."
  • "לְהִתָּקֵל בְּקִיר אֶבֶן וּלְהָבִין שֶׁהַקִיר הַזֶּה לֹא יָזוּז, חֶרֶף תַּחֲנוּנֵינוּ."
  • "הַצַד השָוֶה לַכּׂל היה התשוּקָה. אִלוּ רק היְתָה שלי. אבל מה פִּתְאׂם."
  • "הֵיכָן הם, אָנָה הם בָּאים. בּהַק הַיָד, קַו המְרוּצָה, רִשרוּש הַתְלָמִים – לא מִצַעַר אני שואֵל אלא מִתוך הִרהוּר."
  • "אין הלשון יכולה להיות תמונה ותו לא, מאז ומקדם מפתים אותה ערסול החרוז, החלום, הניגון."
  • "מְסַיְּעִים אָנוּ מִתּוֹךְ אַחֲוָה אִישׁ לְרֵעֵהוּ, שׁוֹכְחִים אֶת הַטִּינוֹת, מְתַרְגְּמִים זֶה אֶת זֶה לִלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת, אָכֵן חֲבֵרִים בְּצֶוֶת נוֹדֵד."
  • "אֲנוּסִים מִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹקְקוּת אוֹהֶבֶת לְמַהוּת הָאַלּוֹן, פִּסְגַּת הָהָר, הַדַּבּוּר, כּוֹבַע הַנָּזִיר. שֶׁבְּקִיּוּמָם יַקְנוּ תֹּקֶף לְשִׁיר הַהַלֵּל שֶׁלָּנוּ כְּנֶגֶד הַמָּוֶת."
  • "נותרתי עם השפע העצום של הדברים הקיימים. ספוג שסובל מפני שאינו יכול לרוות מים, נהר שסובל מפני שהשתקפות העננים והעצים איננה העננים והעצים."
  • "יודע אני רק לחזור, שוב ושוב, על ההודאה האחת, אין עילאית ממנה ושום כוח לא ישווה לה: אני קיים – היא קיימת."
  • "יוֹם כּהֹ מְאֻשָּׁר... לאֹ הָיָה דָּבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁרָצִיתִי לְעַצְמִי. לאֹ הִכַּרְתִּי אִישׁ שֶׁכְּדַאי הָיָה לְקַנֵּא בּו.ֹ אֶת הָרַע שֶׁהָיָה שָׁכַחְתִּי. לאֹ בּשְֹתִּי לַחְשׁבֹ כִּי הָיִיתִי מַה שֶּׁהִנְנִי."

אמרותיועריכה

 
"כלואים במעגל נסיוננו."
  • "עלינו להיות מודעים להיותנו כלואים במעגל נסיוננו שלנו."
  • "אין העבר חתום והוא זוכה למשמעות שמעניקים לו מעשינו המאוחרים."
  • "הזמן פוסל ודן לשכחה רק את מעשי ידינו ויצירות רוחנו המתגלים כחסרי תועלת בהקמת בנין הציויליזציה הגדול, מאה אחר מאה."
  • היסטוריה והספרות של פולין הישנה... בקווים המיוחדים להן: אנרכיה ותרנית, הומור המפיג מריבות עזות, תחושה של ציבור אורגני, חשד כלפי כל מרות ריכוזית."

נאמר עליועריכה

  • "תודעה חריפה, לא תמיד מוסברת, של חטא, וצורך מתמיד להתוודות. מקורותיה הפסיכולוגיים של תחושת החטא נותרים במידה רבה סתומים – מילוש הוא לא משורר וידויי מהזן הזה, הפסיכולוגי – אבל היבטים אחרים שלה גלויים יותר, אם כי גם הם מכוסים בשכבות עבות של אירוניות, משלים וסתירות פנימיות." ~ אלי הירש
  • "מה שמקל ומרפה את אחיזת הספק המכרסמת וממוטטת אינו ודאות מטפיזית חדשה... הוא המגע האנושי – מבטים, תנועות ונגיעות." ~ אבי שגיא