קטרין הימלר

קטרין הימלר (בגרמנית: Katrin Himmler) (נולדה ב־1967) היא סופרת גרמנייה.

• "אף פעם לא חייתי בישראל, אבל תמיד אהבתי לבקר בישראל. אני עדיין בקשר טוב עם המשפחה של בעלי לשעבר והם תמיד קיבלו אותי באהבה."
• "בגרמניה עניין השואה מסוקר ממש בהרחבה, בכל מקום יש אזכור למה שהיה, בתים שבהם גרו יהודים מסומנים (שטולפרשטיינה, א"ז) ובעיתונות יש תמיד כתבה על השואה. אבל זה רק מה שקורה באופן פורמלי. אני חושבת שבתוך המשפחות עדיין לא מדברים על מה שקרה – ההורים והסבים לא מזכירים את זה. הדור הקודם האשים את ההורים, תקף אותם בלי לדעת מה בדיוק קרה שם, מה ההורים שלהם עשו, ולכן אף אחד לא היה מוכן לדבר על זה. עכשיו זה הפך יותר טוב. זה תהליך מאוד איטי."
• "הימלר לא היה מפוצל – זה לא היה ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. כל מה שהוא עשה בחייו, היה שייך לאותה אידאולוגיה. הוא היה כל כולו מסור לאידאולוגיה שלו. היינריך חינך את החיילים שלו בדיוק כפי שחינך את ילדיו. הוא תמיד הרגיש כמו האב הטוב שמחנך את כולם, אבל גם הייתה לו את הסמכות להעניש את כל מי שמתחתיו בדרך קרה וקשה מאוד. כך היה גם עם הילדים שלו. הוא היה מכה את הבן שלו מגיל קטן. ומרגה אשתו הייתה שותפה מלאה, היא דיווחה לו הכול. היא הייתה גם מאוד אנטישמית. היינריך הימלר כותב לה שהוא נוסע לאושוויץ, אבל הוא לא דיווח לה על מה שבאמת קורה."
• "אין יום שאני לא סוחבת איתי את העבר של המשפחה שלי. בעבר כל מה שרציתי היה להיפטר משם המשפחה שלי. אבל זאת לא באמת הייתה בעיה לאנשים מבחוץ, אלא משהו יותר פנימי. בדור שלי השם הימלר כבר היה מקובל בגרמניה, אבל אני סבלתי תמיד בגלל העול שנשאתי על כתפיי. זה היה סבל עצמי מתמשך. ככל שנחשפתי יותר לעבר ולמדתי יותר על האידאולוגיה הנאצית – הבנתי שזה לא משנה. הבנתי שאני לא יכולה לחשוב שאני 'פסולה' רק בגלל שאני שייכת למשפחת הימלר. אם הייתי נותנת לעובדה הזו חשיבות, אז בעצם הייתי מאשרת את התורה הנאצית הדטרמיניסטית, של הבדלי גזע ודם טהור."
• "אני מאמינה שאנחנו חייבים להתעסק עם העבר ועם השואה, אבל ממקום של למידה והסקת מסקנות. חשוב להתעסק בשואה אבל לא רק בהסתכלות לאחור, אלא צריך להבין למה אנחנו חוזרים אחורה, ולראות מה אנחנו יכולים ללמוד מהעבר."