קשרים חבולים

קשרים חבולים (באנגלית: Damaged Bonds) הוא ספר מאת מייקל אייגן שיצא לאור ב־2001.

"הטיפול הוא צורה שעוטים החיים."
"קיימות דרמות לא מדוברות בכל אינטראקציה אנושית."
"הדבר החשוב ביותר, לעתים קרובות, הנו לא־מילולי."
"האדם מנסה לשלוט במה שגרם לו חוסר אונים."
"דרך להרגיש את העצמי, לברוא ולטשטש אבחנות בין עצמי לאחר."
"אחד מן המאפיינים המצמררים של החיים הוא העובדה שקשרים שמזינים גורמים גם לחבלה."
"כאב הקורבן הוא רכיב חיוני לאקסטזת העוצמה של הטורף. בלא מודע העמוק, הוא עצמו הקורבן, כמו מושא הנקמה שלו."
"התצלומים מרגיעים את האדם בהבטיחם שהעולם נמצא שם ושהוא או היא נמצאים בתוכו."
"המצלמה נתנה לפאם תחושה כלשהי של שליטה רגעית על מה שהיה בתוכה/מחוצה לה."
"בחיים יש היגיון איום ובלתי ניתן לפענוח שגורם לנו לתהות, לחייך מבעד לדמעות בעודנו מטליאים טלאים ללא לאות."
"התגובתיות הרגשית גרמה לה להרגיש משועבדת, בעוד שנקודת רצון קטנה, נייחת, עשתה אותה לבלתי־ניתנת לכיבוש, שלא לומר שולטת."
"אין הם אוהבים לחשוב כי בכאב יש אקסטזה. אך עונג/כאב וסבל/אקסטזה מתערבבים לעד, כשקליידוסקופ התחושה־רגש שהם מרכיבים מסתובב ומסתובב."
"להיות בעל רצון חופשי פירושו להיות בעל היכולת לבחור. לרוב מקושר הרצון לעוצמה, לשליטה, לשאיפות, לדימוי־עצמי. בחיים רחבי־היקף, הרצון מוסיף צבע, עושר ומלאוּת לחיים. אך מה לגבי חיים המצטמצמים עוד ועוד, עד שכל שנותר אינו אלא קשר חנוק? – רצון המתהדק סביב עצמו כאגרוף שאינו יכול להיפתח."

נאמר עליו

"מה שאייגן אומר בקיצור הוא שאיך שלא נסתכל על זה, אנחנו במלכוד. בלי קשרים חיינו יהיו כגלויה של נוף מדברי; נטולי רעל, אך גם סטריליים מכל רגש ותנועה מעצימים, כי 'המגע שלנו זה עם זה מזין, תומך, בורא'. עם קשרים, החיים הם מרוץ מכשולים של פגיעות, שריטות, טראומות, שקרים, הבטחות מופרות ולבבות שבורים, כי 'הדבר שהכי קושר אותנו לחיים מעוות אותנו'. זו תובנה לא מפתיעה או מקורית במיוחד לכל מי שהקדיש פעם חמש דקות לבחינת חייו, אבל היא בהחלט מעוררת תמיהה על אכזריותו של ארכיטקט הנפש האנושית, שעשה אותנו בני כלאיים כאלה של צמיחה והרס, עונג וכאב." ~ אירי ריקין