רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 - כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה מאבותיה של הנאו-אורתודוקסיה בגרמניה במאה ה-19.

שמשון בן רפאל הירש

על פי נושאים

חינוך

• "יש לכוון את החניך בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו, וכך לחנך אותו לקראת המטרה הטהורה, האנושית והיהודית כאחת. התפקיד היהודי הגדול אחד ויחיד בעיקרו, אך דרכי הגשמתו רבות ורבגווניות, כריבוי תכונות האדם, וכרבגווניות דרכי חייהם." ~ ביאורו לתורה, בראשית פרק כה.
• "ועוד אחת אוסיף, שהוא לפי עניות דעתי כלל גדול ויסוד נכון לכל מלמד בתורתנו הקדושה הן בתנ"ך הן בהלכה והן באגדה והוא: ללמד ללשון לאמר איני יודע. אין יכולת המלמד ואינו צריך לדעת הכל ולמצוא פשר לכל דבר קשה. אפילו חז"ל הניחו כמה דברים בקושיא, כל שכן וקל וחומר לקטני ערך כמונו. נודה ולא נבוש נגד תלמידינו: דבר זה לא ידענו."
• אם נרצה לדעת מה מותר האדם מן הבהמה, לא נטעה אם נאמר: האדם שואל. [...] היכנס אל בתי הספר, אל מקום הצמיחה של נפשות הילדים. בנקל תבחין שם באותם הילדים המאושרים, שזכו לתשובות על שאלותיהם הילדותיות בבית. [...] ובנקל תבחין שם גם באותם הילדים, שהוריהם לא היו פנויים, או לא היה להם חשק או הבנה די הצורך כדי להתעסק עם ילדיהם. | מתוך נחלת השר |

התורה והחיים

• "כלום אפשר שתורה זו תהא משמשת מעצור לשמחת החיים, ותהא אוסרת כל הנאה? קרא נא בתורה וראה, מה הנאה טבעית אומרת היא לבער, ואם שואלת היא מאתנו להמית בקרבנו כל נטיה טבעית? מה הנאה טבעית אין היא מזככת, מה נטיה טבעית אין היא מקדשת להשתמש בה בהשכל ודעת לתכלית היעודה מאת הבורא?" ~ אגרות צפון, אגרת טו.
• "מלחמה לה לתורה רק בהאלהת הקנין וההנאה, אם רואים בהם תכלית חיינו, אבל את השאיפה להשיגם כאמצעים ובגבולות שגבלה החכמה העליונה לא זה בלבד שהיא מתירה, אלא שלפיה חובה קדושה היא כשאר החובות שעלינו למלא ביעוד האדם" ~ אגרות צפון, אגרת טו.
• "התורה תהא מקור הרוח; הרוח תחייה את תודעת ישראל על ייעודו הלאומי בתורה; רק ברוח תודעה זו ישאפו לרכוש ולחיים חומריים; וכל הרכוש והחיים החומריים יוקדשו לקיום התורה." ~ ביאורו לתורה, ויקרא פרק א.
• "התרבות פותחת את חינוך האדם, ואילו התורה משלימה אותו; שכן התורה מחנכת את האדם השלם." ~ ביאורו לתורה, בראשית פרק ג.
• "רוח ישראל נוחה מכל תרבות, - ובלבד שהיא מביאה לידי הכרת האמת ולידי עשיית הטוב. אולם, אם התרבות משועבדת לחושניות, רק תגדל על ידי כך ההשחתה." ~ ביאורו לתורה, בראשית פרק ג.

עם ישראל

• "בבשרו "ולקחתי אתכם לי לעם" (לעיל ו, ז). הכריז ה' על התכלית החיובית של גאולת מצרים. לא "קהילה כנסייתית", שתתפלל אליו - אם לדבר במושגים ובלשון של זמננו - ביקש ה' לכונן, כי אם "עם", "אומה", ציבור בעל צביון "חברתי", "מדינה", חייבת לצמוח מגאולה זו, מדינה אשר כל הווייתה "החברתית" תהיה נעוצה בה', בנוייה על ידו, מיוסדת עליו, מעוצבת על ידו ומוקדשת לו." ~ ביאורו לתורה, שמות פרק יב.
• "לא ליחידים אלא לכלל מסר ה' את תורתו למורשה, שכן רק הכלל הוא נצחי, ורק לכלל יש אמצעים לכל משימה: "אין צבור מת ואין צבור עני" ~ ביאורו לתורה דברים לג ד.

שבת

• "אין השבת מעמסה, צמצום והפסד, אלא מתנה יקרה מפנינים ומפז". ~ מתוך הגדה של פסח רש"ר הירש עמוד 215.
• "מודגש אצל השבת האופי הסמלי שלה... אות היא... ביטול מלאכה מהווה את שמירת השבת ואת קדושתה. אין לנו לומר שעל ידי השמירה נהיה פנויים לעניינים אחרים. אמנם זה נכון, אבל העניינים האלה אינם מביעים את שמירת השבת ואינם אות הברית..." ~ עמוד 30
• "אין כמעט שום נכס רוחני ומוסרי, שהשבת לא תרבה בנפשו של האדם". ~ מתוך הגדה של פסח רש"ר הירש

כללי

• "בקיום מצות כיבוד אב ואם תלויים לא רק חיי העולם הבא, כי אם חיי אושר אמיתי בעולם הזה." ~ פירוש על התורה, ספר שמות כ, יב
• "יודעים אנחנו מה רב כוחו של הבטוח בצדקתו, ומה מעיקה היא הרגשת אשמה, ותהא רק מדומה. נוח יותר לסבול עוול ואי - צדק במשך עשרים שנה, מלעמוד רגע אחד מול אדם, שאנחנו יודעים בו שנפגע על ידינו, שאינו מסוגל גם להבין את המניעים." ~ פירוש על התורה, ספר בראשית לב, ח

על פי ספרים

מתוך "המצוות כסמלים"

• "באגדה קדומה נותן האב הזקן לפני מותו חבילת קנים לבניו ואומר להם שישברו אותם. כאשר לא הצליחו, לוקח האב מן הקנים אחד אחד ושובר אותם על נקלה. במשל זה רוצה האב להביע, שקל מאד להכניע את כל אחד מן האחים, כאשר אינם מאוחדים, וכך הזהיר אותם על האחדות. אילו היו נותנים את החבילה לשר רומי העתיקה, והיה שובר את הקנים אחד אחד, היה מסמל בזה את השיטה של השלטון הרומי: 'הפרד בין האומות וכך תמשול עליהן'. כך היה מזהיר את השליטים שלא יניחו שהאומות הכבושות תחיינה באחדות." ~ עמוד 9
• "הפתרון הנכון של הסמל – הוא תמיד הכוונה והרעיון של יוצר הסמל." ~ עמוד 8
• "[הסמל] מלווה אותנו... במשך כל ימי חיינו ובזמן כל עסקנו, והוא חוזר ומביא להכרתנו את תוכנו. יתרון כזה אין למילה המדוברת וגם על פי רוב לא למילה הכתובה." ~ עמוד 6
• "יהיה כדאי לנצל את הכוח הזה של הסמל..., כאשר עניין חשוב, איזה רעיון יסודי, איזו תורה או אמת זקוקים לידיעה עליהם והכרה בהם, ובפרט כאשר ההבעה על ידי סמל נדרשת מקבוצה גדולה של אנשים או מעם שלם. בכל פעם שאנשי הקבוצה חוזרים על הכרתם בעקרון זה ובפרט כאשר הוא בעל חשיבות נצחית, בא הסמל או הפעולה הסמלית ומביעים את הכרת הקבוצה והעם בעקרון זה... בדרך הסמל יכירו באמתות הרעיון, התורה, והאמת האלה. ככל שהייתה קיימת הכרה באחדות העם, והאחדות הייתה מבוססת על עקרונות רוחניים מסוימים, בלטו בחייהם המדיניים והדתיים סמלים לרוב, והם חזרו והבליטו את העקרונות הרוחניים שעל ידיהם ראו את עצמם מאוחדים. וגם להיפך: ככל שההכרה באחדות העם תעלם, וקבוצות העם כבר אינן פועלות להבליט את האחדות, מעדיף כל אחד בעם את עניניו הפרטיים המיוחדים לו ושואף להתבדל בהם. השקפותיו ודעותיו תנצחנה את העקרונות של העם והקבוצה, שיתוף פעולה בין העם והקבוצה נעלם בהדרגה, ובאותה מידה נעלמים הסמלים והפעולות הסמליות מתוך חייהם המדיניים והדתיים של העמים." ~ עמוד 5
• "תורת הסמליות מחולקת לשני יסודות: 1) היא מלמדת את השיטה שלפיה מביעים רעיונות על ידי סמלים... 2) היא מלמדת את הכללים שלפיהם מבינים את הרעיונות מתוך הסמלים החושיים המביעים את הרעיונות האלה. זהו החלק של תורת הסמליות שאנו רוצים לעסוק בו: ביאור הרעיון על ידי הסמל." ~ עמוד 1
• "... הנחיל לנו הקב"ה את ארץ ישראל. עלינו לקיים את כל מצוות ה' על האדמה שה' נתן לנו. וארץ זו צריכה להיות פנויה מכל השפעות זרות. אומות העולם ישתוממו על מלאי הברכה וההצלחה הנובעת משמירת המצוות, מן ההתמסרות של כל המשפחות. בחיי האיש הבודד, בחיי המשפחה, ובחיי העם, מביאה ההתמסרות לתורה וקיום המצוות להחזרת גן עדן עלי אדמות, ורק בגלל חטאנו נגד התורה אבדה לנו הארץ." ~ עמוד 100
• "מטבע הסמל הוא שאינו מסוגל ליצור עובדות ולגלות משהו בלתי ידוע עד כה. הסמל מחזיק רק דברים ידועים. כדי לזכור אותם משתמשים בסמלים או בפעולות סמליות." ~ עמוד 48
• "הפעולות הסמליות השפיעו על כל הנוגעים בדבר יותר מדברי הנואם החשוב ביותר." ~ עמוד 34
• "כל הפעולות הנזכרות בקשר עם יציאת מצרים בכל פרטיהן ומצוות עשה ומצוות לא תעשה הכתובים שם, הלא כולן היו פעולות סמליות, שהדגישו את גודל השעה באופן כזה שאף נאום ואף הכרזה אינה מסוגלת לכוח אדיר כזה להשריש את המאורע בלבו של כל אחד בעם!" ~ עמוד 33
• "מודגש אצל השבת האופי הסמלי שלה... אות היא... ביטול מלאכה מהווה את שמירת השבת ואת קדושתה. אין לנו לומר שעל ידי השמירה נהיה פנויים לעניינים אחרים. אמנם זה נכון, אבל העניינים האלה אינם מביעים את שמירת השבת ואינם אות הברית..." ~ עמוד 30
• "... מהווה מצוות מילה היא פעולה סמלית וקובעת סמל לזכרון שהקב"ה כרת ברית עם אברהם ועם זרעו." ~ עמוד 29
• "... הקב"ה אינו מסתפק רק בדיבורים, כדי לחנך את הדור האנושי ובפרט את ישראל. כאשר ה' קובע עובדה למען הדורות הבאים, הוא מוסר לאנושות סמל או דורש ממנה פעולה סמלית, על יד הדיבור, כדי שאלה יעמיקו את רצונו הקדוש ויתנו לו יותר תוקף."
• "יש בתורה תיאורים, חפצים ומעשים סמליים, אבל אלה באים להודיענו מה ה' דורש מן האדם עלי אדמות ואינם באים ללמדנו בשפת הסמלים משהו על ה'. 'לא תעשון אתי' פירושו אין אתה רשאי לעצב מה שנמצא אצלי, להוריד על ידי כך את האלוהי אל האדם, אלא עליך להעלות כל ארצי וגשמי אליי. אין תפקידך כאן להמחיש לעצמך את העולם העליון, אלא לתאר לעצמך בשפת הסמל מה אני, ה', דורש ממך. על ידי בניית מזבח אדמה תמחיש את מעשי האדם המתעלה ומתקרב אל בוראו."

מתוך "אגרות צפון"

• "אבל, הלא יכלו לשאול את עצמם רק פעם אחת את השאלה הזאת: האם משה בן מימון או משה בן מנחם הנם באמת משה בן עמרם?" (מתוך אגרת י"ח)
• "יהדות מכרת את עצמה." (מתוך אגרת י"ח, רעיון מרכזי שחורז דרך רוב הספר)