שומר הזמן (באנגלית: The Time Keeper) הוא ספר מאת מיץ' אלבום. הספר יצא לאור ב־2012 ותורגם לעברית.

עטיפת הספר

  • "אולי אתם חושבים שהוא מיתוס או אגדה, דמות מצוירת בכרטיסי ברכה – בא בימים, עייף, אוחז בשעון חול, זקן יותר מכל אחד אחר בעולם. אבל אב הזמן הוא אמיתי. ולמען האמת, הוא אינו יכול להזדקן."
  • "פעם, לפני שהכעיס את אלוהים, היה סתם עוד בן אדם, שנועד למות בסוף ימיו. עכשיו גורלו אחר: הוא גורש למערה הזו ונגזר עליו להאזין לכל תחנוני העולם – לעוד דקות, עוד שעות, עוד שנים, עוד זמן. הוא כאן כבר נצח. הוא איבד תקווה. אבל לכל אחד מאיתנו שעון מתקתק, בשקט, אי שם. ויש אפילו שעון שמתקתק בשבילו."
  • "דור הוא ילד צייתן ועדין, אבל מחשבותיו עמוקות הרבה יותר משל האנשים סביבו. הוא שונה. ובפרק מוקדם זה בהיסטוריה של האדם, ילד שונה אחד יכול לשנות את העולם. ולכן אלוהים צופה בו."
  • "דור היה למודד דברים. הוא סימן אבנים, חרץ במקלות, הוא סידר בשורות זרדים, חלוקי אבן, כל דבר שהיה יכול לספור. קרה הרבה שהיה שוקע במחשבות חולמניות, ועד מהרה חדלו אחיו הגדולים לקרוא לו בצאתם לציד. במקום לצאת לציד, נהג דור לרוץ על הגבעה עם אלי, ומוחו שעט קדימה וסימן לו לבוא בעקבותיו."
  • "נסו לדמיין חיים ללא בקרת זמן. סביר להניח שלא תצליחו. אתם יודעים איזה חודש עכשיו, איזו שנה, איזה יום בשבוע. יש שעון על הקיר או על לוח המחוונים במכונית. יש לכם יומן, לוח שנה, זמן לארוחת ערב וזמן לסרט. ובכל זאת, בכל מקום מסביבנו זוכה בקרת הזמן להתעלמות מוחלטת. ציפורים אינן מאחרות. כלבים אינם מציצים בשעונם. צבאים אינם עושים עניין מימי ההולדת החולפים. רק האדם מודד את הזמן."

נאמר עליו עריכה

  • "קו העלילה העיקרי עוקב אחר שלוש דמויות במקביל – שרה – נערה מתבגרת אשר תמיד נמצאת בציפייה לאירוע המשמעותי הבא בחייה שממאן להגיע, ויקטור – אדם שנמצא בסוף חייו ומחפש דרך לנצח את המוות ודור – האדם הראשון שמצא את הדרך למדוד את הזמן ועל כך נענש בהמתנה אינסופית (סטאזיס) שבסופה מוטלת עליו המשימה ללמד שני אנשים על משמעות הזמן." ~ איתי ברנר