ארתור שופנהאואר

פילוסוף גרמני
(הופנה מהדף שופנהאואר)

ארתור שופנהאואר (בגרמנית: Arthur Schopenhauer)‏ (22 בפברואר 1788 - 21 בספטמבר 1860), פילוסוף גרמני.

שופנהאואר בצעירותו

חיי האדם

עריכה
  • "אושרנו תלוי במה שבראשנו ולא במה שבכיסנו."
  • "החיים מתנודדים כמו מטוטלת בין כאב לשעמום.”
  • "במקום להכיר את עצמנו, אנו מתעניינים במה שקורה אצל זולתנו."
  • "אנחנו מאבדים שלושה רבעים מעצמנו כדי להיות כמו האחרים."
  • "אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אך אינו יכול לרצות את מה שהוא רוצה."
  • "מה שגורם לאנשים להיות חברותיים, הוא חוסר יכולתם לסבול בדידות, כלומר את עצמם."
  • "במשך היום אנו שמים על פנינו מסיכה; בחלומות בלילה אנו מסירים אותה."
  • "אין אנו רוצים דבר מפני שמצאנו טעמים לכך, אלא מוצאים אנו טעמים לכך מפני שאנו רוצים בו".
  • "על פניו של אדם חרותים כל הדברים שקרו לו בחיים."
  • "כל שאיפת אוויר שאנו שואפים מרחיקה מעלינו את המוות אשר אינו חדל להסתער עלינו."
  • "העליצות ושמחת החיים של נעורינו נובעות, בין השאר, מכך שאנו מטפסים על גבעת חיינו, ואיננו מבחינים במוות המשתרע מעברה האחר."
  • "עד כמה אנשים מתפארים בכל דבר. אומץ לב או בקיאות, כישרון המחשבה או רוחניות, הצלחה עם נשים, נכסים או אצילות. ואנו נוכל להסיק כי בעניין זה בדיוק חסר להם משהו; כי אדם שהוא בעליה של תכונה טובה באמת ובתמים, אינו חושב להתפאר בה; ביחס אליה הוא שלֵו לחלוטין."
  • “חיי כל אדם, כשהם נצפים כמכלול וכאשר רק תוויהם החשובים מודגשים לעינינו, הנם טרגדיה אמיתית. אבל כשאנו מתבוננים בפרטים הרי שיש להם אופי של קומדיה."
  • "חברינו אומרים כי הם נאמנים; אויבינו הם הנאמנים; על מנת להכיר את עצמנו אנו חייבים לקבל את חוסר כנותם של אויבינו, כמו שאנו מקבלים תרופה מרה."
  • "התרחקות והיעדרות ממושכת מזיקות לידידות, גם אם אין אנו מודים בכך מרצון. אנשים שאין אנו רואים, יהיו אלה היקרים שבחברינו, נעלמים באופן לא מורגש עם מצעדו של הזמן עד להיותם למושג מופשט... הרגש החי והעמוק השוכן בתוכנו נשמר לאלה הנראים לפני עינינו."
  • "כאשר אתה חושד שמישהו משקר, העמד פנים תמימות; ואז הוא ייעשה חסר בושה וישקר יותר, והמסיכה תוסר מעל פניו. לעומת זאת, אם תיתן דעתך על כך שהוא אינו מסוגל להסתיר את האמת כולה, הֵרָאֵה ספקן במטרה שמגורה על ידי הסתירה הוא יסתייג מכל דבריו, והאמת תופיע בשלמותה."
  • "אדם הוא ביסודו חיה פראית ומפחידה. אנו מכירים אותו אך ורק כאשר הוא מרוסן ומאולף על ידי מה שאנו מכנים ציביליזציה."
  • "האנוכיות מעוררת אימה כה גדולה עד כי המצאנו את הנימוס כדי להסתירה. אך היא בוקעת מבעד להינומה והמרצע יוצא מן השק."
  • "לרוב בני האדם אין כל עניין אלא בעצמם בלבד. כתוצאה, כל מה שנאמר, הם חושבים מיד שבהם המדובר. כל מה שקורה, ויהא רחוק מהם ככל שיהיה, הם מתייחסים אליו כדבר הנוגע להם. כל תשומת לבם מופנית רק לעצמם, עד כי אין הם חופשיים לחשוב על נושא השיחה... לכן, כה בקלות הם מתבלבלים, נפגעים, נעלבים וכועסים. גם אם נדבר אתם לגופו של עניין, לא נדע להיזהר דיינו מכל מה שעלול לקרות במשך השיחה. כי אולי יכעיס את ה'אני' היקר והעדין שלהם."

מוסר

עריכה
  • "החמלה מתנגדת לסבל שבכוונתי לגרום לאדם אחר בגלל הכוחות האנטי־מוסריים השוכנים בקרבי. היא קוראת לי 'עצור!' ומקיפה אותו כמו גדר, כדי להגן עליו מהפגיעה שהאגואיזם או הזדון שלי עלולים לגרום."
  • "כשם שאין סם רפואה פועל את פעולתו כשהוא ניתן במידה גדושה, כך אין דברי תוכחה וביקורת מועילים כשהם גודשים את הסאה של הצדק."
  • שנאה נובעת מהרגש והבוז מן ההיגיון ושניהם גם יחד מחוץ לתחום שליטתנו."

ידע ואמת

עריכה
  • "כדי לכתוב צריך לחשוב."
  • "כדי לחשוב צריך להבין מה שאנו קוראים."
  • "הגיון הוא נשי מטבעו. הוא יכול לתת רק אחרי שהוא מקבל."
  • "מעטים כותבים כמו אדריכלים המתכננים לפני שהם בונים."
  • "המוח יכול לחשוב בעת ובעונה אחת על דבר אחד בלבד."
  • "למי שיודע מה שהוא רוצה לומר, קל יותר לכתוב את הדבר."
  • "כדי לכתוב דרוש חוש טבעי שכבר קיים בנפשו של אדם."
  • "הציבור אינו מתעניין בתוכן אלא בנושאים, כי קל יותר לשמוע מאשר להבין."
  • "האמת אינה יכולה להתגלות במערומיה לפני ההמונים."
  • "הכתיבה האקדמית של ימינו אין מטרתה כי אם הפרסום והתהילה."
  • "כמו שהתוכן חשוב יותר מן הנושא, הצורה חשובה יותר מן החומר."
  • "יצר הקיום נמצא אצל כולנו במידה שווה, אך הידע במידה שונה."
  • "בעל הכישרון, כמוהו כצלף הפוגע במטרה אשר איש מלבדו אינו מסוגל להגיע אליה. גאון, כמוהו כצלף הפוגע במטרה שאיש מלבדו אינו מסוגל אפילו לראות."
  • "אם החושך מפחידנו וגורם לנו לראות דמויות מפחידות בכל מקום, חוסר בהירות הרעיונות המקביל לחושך, גורם לאותה תוצאה. אכן, חוסר ודאות גורם לחוסר ביטחון, וכך בערב, מחשבותינו, בעניינים הנוגעים לנו, מקבלות בקלות צורה מאיימת ונעשות מחרידות."
  • "כל אמת באשר היא עוברת דרך שלושה שלבים. ראשית, לועגים לה; אחר כך, מתנגדים לה בתקיפות; ולבסוף - מקבלים אותה כמובנת מאליה."

אמנות

עריכה
  • "יצירת מופת אחת שקולה כנגד אלף פירושיה."
  • "כדי להבין את האמנות והמדע אנו זקוקים למחשבה."
  • "כלום יתגאה הנגן על מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל, אם יידע שכמעט כולו קהל של חרשים?"
  • "הסופר אינו צריך לשאוף לתאר אירועים גדולים, כי אם להפוך את האירועים הקטנים למעניינים."
  • "המדע יכול להסתפק בכשרון, אך האמנות זקוקה לגאוניות."
  • "ההשפעה של המוזיקה היא הרבה יותר חזקה משאר האמנויות."
  • "המלחין מבטא את טיבו העמוק של העולם."
  • "המוזיקה מעמידה את המטאפיזי אל מול כל הפיזי שבעולם ואת העניין כשלעצמו (Das Ding an sich) אל מול כל מה שרק נדמה כאותו עניין. מכאן שהעולם כמוהו כהגשמת המוזיקה או כהתגשמותו של הרצון."
  • "השמש זקוקה לעין כדי לזרוח, והמוסיקה לאוזן כדי לשמוע."
 
שופנהאואר בבגרותו
  • "הידע והדת לא מסתדרים ביחד."
  • "רעיון העולם הבא משותף ליהדות ולנצרות."
  • "הדת מציגה את הפילוסופיה באופן ציורי, כדי להסביר אותה לאנשים."
  • "הדת היהודית מקורה בזורואסטרה הפרסית."
  • "בדת הפרסית הטוב והרע הם אורמוזד ואחרימן; בדת היהודית הם אלוהים והשטן."
  • "עומר שרף את הספרייה באלכסנדריה, כי המדע מנוגד לקוראן."
  • "המוסר האמיתי אינו זקוק לדת."
  • "את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות."
  • "כמו שהניסיון לכפות אהבה יוצר שנאה, הניסיון לכפות דת יוצר כפירה."
  • "בדת היהודית והנוצרית אין זכויות לַחַיות."
  • "לומר כי היקום הוא אלוהים, רק משנה את המילים, אך לא מסביר את הדברים."
  • "הידע חזק מן האמונה, והפילוסופיה חזקה מן הדת."

בריאות

עריכה
  • "צריך לתת למוח את מלוא המידה של שינה הדרושה להתחדשות המחשבה. כי השינה למערכת הגוף האנושי היא כמו כיוון מחדש של אורלוגין."
  • "כדי לתת לעצמנו דין וחשבון כיצד אושרנו תלוי במצב רוח עליז, שהוא מצב בריאותנו, אין עלינו אלא להשוות את הרושם שעושים עלינו אותם מאורעות או אותן נסיבות, במשך ימים של בריאות ועוצמה, עם הרושם הנוצר כשאנו חולים, המשפיע עלינו להיות מדוכאים ומודאגים."
  • "תשע עשיריות של אושרנו מבוססות על בריאותנו. עם בריאות טובה הכל נעשה מקור של הנאה... לכן, אין זה חסר היגיון שאנו מדווחים לעצמנו על מצב בריאותנו, ובעת ובעונה אחת, מאחלים לעצמנו כי הבריאות תמשיך להיות אתנו, כי זה התנאי העיקרי והחשוב עבור האושר האנושי."
  • "דבר אינו תורם להנאה יותר מן הבריאות... כתוצאה, אנו נתחייב להתמסר לשמירה על בריאות מושלמת, שבה ההנאה מופיעה כפריחה. לשם כך, אנו יודעים כי יש לברוח מכל הגזמה, להימנע מכל התרגשות מייגעת ועזה, וכן מכל מאמץ רוחני מוגזם או ממושך מדי."
  • "הבה נשמור על עינינו מכל מאור חזק מדי, ובעיקר מאור חוזר, מכל קרן אור בצהריים, מכל מאמץ להתבונן זמן רב בפריטים קטנים. הבה נשמור, באותה מידה, על אוזנינו מרעש חזק מדי, אך באופן מיוחד, נמנע את מוחנו מכל מאמץ כפוי, ממושך או חפוז מדי."

שונות

עריכה
  • "הגדול בפלאי העולם אינו כובש העולם, אלא הכובש את עצמו."
  • "אל נא תְקַצְרו את הבוקר בקומכם מאוחר; ראו בו את עיקר החיים עד כדי היותו מקודש."
  • "הדרך היחידה להציל את נישואיך היא לרצות (או להיות מסוגל) להסתלק מהם."
  • "הרעש גרוע מכל צורות ההפרעה. אין זו הפרעה בלבד אלא גם ניתוק המחשבה."
  • "לרצות בחיי נצח זה לרצות בהנצחה של שגיאה גדולה."
  • "מה שההיסטוריה מספרת הוא למעשה חלום ארוך, חלום קודר ונבוך של האנושות."
  • "אין ורד ללא קוצים, אך יש קוצים רבים ללא ורדים."
  • "בזורקנו את הפרחים הנובלים, אנו יודעים שבמקומם יבואו חדשים."
  • "שתי הבעיות העיקריות של האנושות הן המחסור והשעמום."
  • "לכולנו יש אותן תחושות, אך אדם חייב בהן לשלוט."
  • "המיתולוגיה היוונית היא ביטוי פילוסופי."
  • "סובב, סובב הולך הכל, אין לו התחלה ואין לו סוף."

נאמר עליו

עריכה
  • "הפסימיות של שופנהאואר נעוצה במטאפיזיקה של הרצון... הטרגיות בקיום מתבטאת באמונת השווא לפיה אם נכבוש את היעד המקווה נגיע אל המנוחה מבלי להתחשב בכך שמעבר לפינה מצוי אובייקט התשוקה הבא. עצם ההשתוקקות נעוצה בחיים עצמם." ~ תדהר ניר
  • "שופנהאואר לימד, למצער לשיטתו, את הדור המנופח והאופטימי של האידיאליזם הגרמני, שסבר כי הוא עומד בקץ ההיסטוריה ובשערי הגאולה, שיעור בפסימיות החיונית שכה נעדרה ממנו, או במלים אחרות: את חוכמת הצחוק." ~ עמית קרביץ

לקריאה נוספת

עריכה
  • "שעה קלה עם שופנהאואר" מאת פול סטראת'רן, תרגמה דפנה לוי, 2000 הוצאת מודן
  • "הריפוי של שופנהאואר" מאת ארווין יאלום, תרגמה כרמית גיא, 2004 הוצאת כנרת

קישורים חיצוניים

עריכה