שושה (רומן)

שׁוֹשָׁה הוא רומן ביידיש מאת יצחק בשביס-זינגר שיצא לאור ב־1978.

---

• "סבור הייתי שתכלית הספרות היא למנוע את הזמן מלהיעלם."
• "אני נחשב עילוי, היודע בעל־פה כמה וכמה דפי גמרא ופרקי משניות, היודע לכתוב יידיש וגם עברית, וכבר התחלתי להרהר באלוהים, בהשגחה, בזמן, במרחב ובאינסוף."
• "מספר הייתי לשושה מעשיות שקראתי או שמעתי מפי אמי ואבי, ומייפה אותן כרצוני. סיפרתי לה על יערות־עד בסיביר, על שודדים מכסיקנים ועל הקניבלים האוכלים את ילדיהם."
• "הבטחתי לה, כי לאחר שימשחוני למלך ויושיבוני על כסאו של שלמה, אשא אותה לאישה. היא תהיה מלכה ולראשה כתר של יהלומים, אִזמרגדים ואבני אודם וספיר. שאר הנשים והפילגשים ישתחוו לה אפיִם ארצה."
• "רחובות היהודים בוורשה המו מאלפי פליטים. הם לנו בבתי־המדרש ואפילו בבתי־הכנסת. עד מהרה עלו באזנינו קולות התותחים הכבדים. הגרמנים תקפו ליד נהר בְזוּרָה, והרוסים פתחו בהתקפת־נגד. השמשות בדירתנו קישקשו יומם ולילה."
• "רחוב קרוכמלנה היה כרובד עמוק בחפירה ארכיאולוגית, שלעולם לא אחשוף אותו. אף־על־פי־כן, זכרתי כל בית, כל חצר וכל 'חדר', כל קלוֹיז של חסידים וכל חנות; זכרתי כל נערה, כל בטלן ברחוב, כל עקרת־בית – את קולותיהם, תנועותיהם, נוסח דיבורם, והמיוחד שבכל אחד מהם."
• "בערב ההוא הבינותי, כי צליה מרגישה בצורך להתוַדות, ככל אדם אחר. בגלוי דיברה על העובדה, כי בכל הנוגע לאהבה, חיימל חסר־נסיון כילד. הוא זקוק לאֵם ולא לאישה, ואילו היא חמת־מזג. 'אני אוהבת עדינות. אבל לא במיטה,' אמרה."
• "הוא גילה לי, שאפשר לשחד את אחד הפקידים הבכירים בקונסוליה האמריקנית בוורשה, ולקבל אשרות־כניסה לרבנים ופרופסורים כביכול, וכן לקרובים מדומים, מעל למכסת ההגירה. שיטת השיחוד היא לשחק בפוקֶר עם הפקיד ולאפשר לו לזכות בסכום גדול."