שחר פאר

שחר פאר (נולדה ב־1 במאי 1987), טניסאית ישראלית, המצליחה ביותר בתולדות הטניס הישראלי בכל הזמנים.

"אני לגמרי שלמה עם עצמי. לא מתגעגעת לרגע אחד לטניס. הרגשתי שמיציתי. הייתי קמה במשך חודשים בבוקר עם התלבטות אם לעלות בכלל למגרש. ידעתי שאני לא יכולה לחזור לטופ. נגמרה לי התשוקה. המשחק כבר לא עשה לי את זה" ~ שחר פאר בריאיון כ5 חודשים לאחר פרישתה מטניס פעיל (נדב צנציפר, "שחר פאר: סוף סוף אני חופשייה", אתר YNET, תאריך 25.6.2017)

"אני שמחה, טוב לי בבית. לא סתם לקח לי הרבה זמן להחליט. אז יגידו שאולי פרשתי מוקדם מדי, אבל הרי שנים קראו לי לפרוש. בהתחלה לקחתי ללב ואמרתי 'איך מישהו יכול להחליט עבורי דבר כזה'. אני זו שקמה לאימון של שעתיים בשש בבוקר, ואז יש לי עוד אימון של שעתיים-שלוש. אני זו שנוסעת לבד לחו"ל ומתמודדת עם לחץ, הפסדים, תקשורת, אז אני זו שאחליט. אפילו המשפחה, שהיא תומכת הכי הרבה, לא יכולה לדעת מה אני עוברת. בהתחלה נעלבתי קצת, אבל לא ניסיתי לשכנע אף אחד. פשוט שמתי את זה בצד. יכול להיות שחייתי בבועה. לא כעסתי, נורא קל לכתוב דברים. לא מבינים כמה אנחנו משקיעים בשביל ההצלחה. מטוקבקים התעלמתי מגיל צעיר, ביקורות עברו לידי בשנים האחרונות. הפסקתי לקרוא, ידעתי מה אומרים אחרי משחקים לפי השאלות שנשאלתי בראיונות. אחרי הפסדים אמרו שאני צריכה לפרוש והיו זורקים הערות ברחוב, אבל תמיד הייתי שלמה עם מה שאני עושה. זה קורה בכל מדינה. גם כשפדרר היה במשבר התחילו לרדת עליו ולשאול למה הוא לא פורש. למזלי, לא הייתי במקצוע כמו זמרת שצריכה את הקהל. הייתי תלויה רק בעצמי" ~ שחר פאר על תהליך הפרישה (נדב צנציפר, "שחר פאר: סוף סוף אני חופשייה", אתר YNET, תאריך 25.6.2017)

"בדצמבר 2015 עשיתי עבודת הכנה בדאלאס כמו שלא עשיתי כל חיי. הייתי בשיא המוטיבציה. אלא שברגע שבו עליתי למשחק, פתאום הרגשתי משהו שמעולם לא קרה לי - פחדתי להפסיד. בכיתי הרבה אחרי הפסדים, אבל פה זה היה שונה. אני מדורגת 200 בעולם, הכתף לא משהו, לא רוצה להתאמן. עוד שנייה אני כבר לא יכולה להיכנס להגרלות הראשיות של הגראנד-סלאמים, מה הסיכוי שלי לנצח מישהי? פתאום לא היה לי את הדחף הזה להגיד לעצמי 'יאללה, אני עולה לשחק ולנצח', וחשבתי רק על כמה אני רוצה להיות בבית. בגלל זה החלטתי שמספיק. מצאתי את עצמי משחקת פצועה ועם זריקה בכתף בטורנירים של 25 אלף דולר, משהו שלא עשיתי שנים. אמרתי לעצמי 'אוקיי, לא מורידים את הראש'. שיחקתי בכמה טורנירים כאלה, הפסדתי לבנות שאלוהים ישמור, אבל אמרתי שאולי זה תהליך, שניתן את המקסימום וכל שבוע יהיה יותר טוב, אבל זה לא קרה. הייתי במקסיקו, פתאום העין שלי התנפחה. כאבי ראש שמעולם לא חוויתי, לא יצאתי מהחדר ארבעה ימים. לקחתי משככי כאבים לארבע שעות, אבל אחרי שעה הכאב חזר. שבוע לאחר מכן הגעתי לסיבוב המוקדמות הראשון במונטריי, והודחתי על ידי השוויצרית ויקטוריה גולוביץ'. זה היה המשחק האחרון בקריירה שלי" ~ שחר פאר על נק' המפנה שגרמה לה להבין שהגיעה העת לפרוש מטניס (נדב צנציפר, "שחר פאר: סוף סוף אני חופשייה", אתר YNET, תאריך 25.6.2017)

"האדם הראשון שפגשתי אחרי שהפסקתי לשחק היה אריק זאבי. היה לי חשוב לשמוע ממנו איך פרש, מה היו הסיבות, מה התהליך. אריק הציע לי לבוא להרצאה שלו. אני אוהבת אנשים, תקשורת, עברתי הרבה דברים בקריירה שלי, כל מיני התמודדויות שאני יכולה להעביר הלאה - חוויות, כישלונות. זו הרצאה שמתאימה לכל הגילאים".'נקודה, נקודה', כמו בטניס, זו אחת התובנות. לכולנו יש מטרות גדולות, יעדים שרוצים להגיע אליהם, אבל צריכים להתרכז במטרות הקטנות כאן ועכשיו, כמו נקודה אחרי נקודה במשחק. עוד עניין הוא השאלה איך אתה בוחר סביבה תומכת. אני גם מדברת על כך שלא הייתי כישרונית כמו דודי סלע למשל, שהוא קוסם טניס. הייתי צריכה לעבוד קשה. יש אנשים מוכשרים יותר או פחות, אבל לכל אחד יש יתרון ייחודי שצריך לדעת לנצל אותו" ~ על המפנה בקריירה שעשתה והפניה לכיוון הרצאות בפני קהל (נדב צנציפר, "שחר פאר: סוף סוף אני חופשייה", אתר YNET, תאריך 25.6.2017)

"אני רוצה לשתף אתכם באחת ההחלטות הקשות שהייתי צריכה לקחת בחיי. לאחר 23 שנות פעילות, שמתוכן 13 שנה הייתי שחקנית טניס מקצוענית בסבב העולמי, אני פורשת. הגעתי להחלטה זו בעקבות דלקת כרונית בכתף שנמשכת מעל שנתיים, ולא מאפשרת לי לחזור ולהתחרות ברמות הגבוהות להן אני רגילה. במקביל, איבדתי את התשוקה למשחק הטניס ולאורח החיים האינטנסיבי שחוויתי מגיל 6.5. אני מסתכלת לאחור עם חיוך ענק, מלאת אושר וסיפוק. אני גאה בהישגיי ובדרך בה ייצגתי בכבוד גדול את מדינת ישראל. אני רוצה להודות לכולכם על התמיכה האינסופית לה זכיתי בכל יום, בכל שעה ובכל מקום שהייתי ברחבי העולם. אני מבטיחה להמשיך לעדכן אתכם בכל התפתחות מעניינת שתהיה בפרק ב׳ בחיי" ~ שחר פאר בהודעת הפרישה (אורן אהרוני, "בגיל 29: שחר פאר הודיעה על פרישה מטניס", אתר YNET, תאריך 28.2.2017)

"לכבוד ענף הטניס והספורט הישראלי וייצוגנו ברחבי העולם. לחיזוק תפקידי כשגרירה של העם היהודי, להיות שווה בין שווים בכל מקום בעולם. להמשך ביסוס מעמדה של ישראל בעולם כמדינה המקדמת את הספורטאים והספורטאיות" ~ בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בשנת 2014 ("לא מעט עליות וירידות: הרגעים הבולטים בקריירה של שחר פאר", אתר וואלה ספורט, 28.2.2017)

"החלטתי לתת לעצמי צ'אנס, אולי אחרון. או שאני מצליחה או שלא. אני חושבת שאני שחקנית טובה, רק שעד עכשיו הכל היה אצלי באמצע. הגיע הזמן לקחת החלטות ואחריות. ואם לא הולך ואין לי יותר את התשוקה והאהבה לטניס, אז אתה יודע, אומרים תודה ושלום" ~ שחר פאר על נק' ההכרעה בקריירה שלה (צנציפר נ., "כבר לא אהיה מרוכזת בהתבייכנות", אתר YNET ספורט, תאריך 28.4.2015).
אני לא יודעת לשים את האצבע על נקודת המפנה שגרמה לי אחרי כל כך הרבה זמן לחבר יותר משני ניצחונות רצופים, אבל אני יכולה לגלות לך שקיבלתי בתוכי החלטה שתוביל אותי: ללכת על כל הקופה. אני לא מדברת על הטורניר בטורקיה, שלא ידעתי אם אקח אותו או לא, אבל החלטתי שבכל מקרה אני הולכת בכל הכוח, עד הסוף, לכאן או לכאן. כבר לא אהיה מרוכזת בהתבכיינויות, בשאלה של פרישה או לא - אהיה מרוכזת בטניס, בכושר הגופני ובמנטליות. מחויבות נטו. לפני שבועיים אמרתי לעצמי 'זהו, את הולכת עם זה עד הסוף', זה יהיה לפה או לשם" ~ שחר פאר על ההחלטה/הגורם לכך שהיא מציבה את הקריירה של בצומת פרשת דרכים (צנציפר נ., "כבר לא אהיה מרוכזת בהתבייכנות", אתר YNET ספורט, תאריך 28.4.2015).
"אני לא יודעת אם זו השנה האחרונה, אני לא אוהבת הצהרות. אני אקבל החלטה לפה או לשם, לפי האמונה והלב שלי, לפי מה שיעשה לי טוב בחיים. אני רוצה ללכת עם זה עד הסוף, או שיילך או שלא, אין ביטוח לשום מקום. בכל מקרה, לא צריך לעשות מזה סיפור. ל-פה זה הצלחה, שאולי מבחינתך אתה רואה את זה כדירוג, נקודות וכאלו. מבחינתי, אני רואה את זה יותר אם אלך עם האמת שלי וארגיש שאני משתפרת. לא יודעת אם לקחת את זה לכיוון של הצלחה או לא, בגלל דירוג או טורנירים, אלא יותר אם אהיה מרוצה מהדרך שלי, מהיכולת שלי, השיפור שלי. ולא? בדיוק הפוך ממה שאמרתי פה, ולא אפחד לקבל החלטה, גם במקרה שלא אעמוד במה שחשבתי לעצמי. מבחינתי, צ'אנס זה לא שבוע או שבועיים, אלא כמה חודשים. כרגע יש לי את התשוקה הזו. אני רוצה להמשיך להצליח, אבל לא יודעת לאן זה יוביל אותי. לא יודעת אם אהיה שחקנית טובה יותר. רק יודעת שאני בן אדם טוב יותר ושמח יותר, שבא לי וכיף לי, שבעיקר אני רוצה ויודעת שאני הולכת עד הסוף" ~ שחר פאר על הגורים (פקטורים) שיקבעו את החלטתה לגבי המשך הקריירה שלה (צנציפר נ., "כבר לא אהיה מרוכזת בהתבייכנות", אתר YNET ספורט, תאריך 28.4.2015).
"לא קוראת טוקבקים, ולא כתבות. אני יודעת מה חושבים, מה רוצים ומה מאחלים לי. עניינים כאלו תמיד משפיעים עליי, אבל אני מרגישה שאני מתבגרת, שאני לוקחת אחריות והחלטות ושיש לי משפחה מדהימה שתומכת. אני מנסה שהלב יוביל אותי לאן שאני באמת רוצה בחיים. ממש לא התכוונתי רק לרע. אני יודעת שיש הרבה שרוצים שאצליח. למדתי לקבל ביקורות לטוב ולרע, אני מספיק שנים בכותרות כדי להבין את זה. אני מאמינה שבסופו של דבר אנשים גאים בי, מעריצים ומעריכים אותי. אני בטוח לא עושה רע לאף אחד, ודווקא מייצגת את המדינה וגאה בה מאוד. לפעמים הולך, ולפעמים לא. את הביקורות למדתי לקחת למקום הכי חיובי שאפשר" ~ שחר פאר על השפעת הטוקבקים (צנציפר נ., "כבר לא אהיה מרוכזת בהתבייכנות", אתר YNET ספורט, תאריך 28.4.2015).
"אני, שחר פאר, בת עליזה ודב, אחות לשני ולשלומי, מתכבדת להשיא משואה זו לכבוד סבי יוסף, זכרו לברכה, שהיה פרטיזן ותיבדה לחיים ארוכים סבתי יוליאנה, ניצולת אושוויץ. לכבוד, סבי שלמה, זכרו לברכה, שבא ארצה כרופא מתנדב במלחמת השחרור ותיבדל לחיים ארוכים סבתי מרגלית, ילידת הארץ. לכבוד התקווה והאמונה והזכות המיוחדת להוביל את מצעד החיים באושוויץ, שצעדו בו גם אמי וגם סבתי, שלושה דורות, שלוש נשים. עוצמה נשית בהיסטוריה היהודית. לכבוד ענף הטניס והספורט הישראלי וייצוגנו ברחבי העולם. לחיזוק תפקידי כשגרירה של העם היהודי, להיות שווה בין שווים בכל מקום בעולם. להמשך ביסוס מעמדה של ישראל בעולם כמדינה המקדמת את הספורטאים והספורטאיות." ~ דבריה של פאר בטקס הדלקת המשואות תשע"ד 2014, יום העצמאות ה־66 של מדינת ישראל שהוקדש להישיגהן של נשים בישראל ("שחר פאר הדליקה משואה בטקס יום העצמאות", באתר וואלה!, 5 במאי 2014)
"האמת היא שזו פעם ראשונה שאני שומעת על הכותרת הזו של ספורטאית כחול־לבן. זה איזשהו הישג שהשגתי בלי לדעת. תמיד צוחקים עליי שאני פרו־ישראלית, אז זה מתבטא כנראה גם בי כבן אדם. זה מרגש שישר חושבים עליי. מי שאני כבן אדם במגרש ומחוץ למגרש. כנראה שרוב האנשים מתחברים לזה, מתחברים ללחימה שלי ולאופי. אבל אני יודעת שלא כולם מתחברים אליי מעבר להישגים בספורט. זה מה שמרגש אותי, ובטח לקראת יום הולדת 27. אז באמת אני אומרת לעצמי 'וואו, כל הכבוד'." ~ על המיתוג שלה כספורטאית ישראלית (שי אלון, "פאר: מחפשת אהבה, לא קל כשאתה מפורסם", באתר ONE,‏ 2 במאי 2014)

נאמר עליה עריכה

"פאר הקיזה דם, בנתה נקודה בסגנון 'שחר פארי' קלאסי, עלתה לרשת אחרי כדור קצר של האמריקאית וסחטה ממנה חבטה חלשה וגבוהה. הנחתה אחת מדויקת לאזור הריק של המגרש הפרידה בינה ובין יתרון 1:2 מבטיח, כשההגשות אצלה. הכדור הלך החוצה. סרינה עלתה על הגל ודהרה ל-1:4. דווקא ברגעים מלחיצים ומכבידים כל-כך, שהיו יכולים לפרק אותה לחתיכות מול שחקנית שמפרקת בעצמה לחתיכות יריבות קשוחות מנטלית מפאר, היא נחלצה מהבור בדרך ל-5:5. פאר השיגה ב-13 השנים על המגרשים בסבב כמה וכמה קאמבקים מפוארים. זה היה אחד המרשימים שבהם, גם אם נגמר בהדחה כואבת. בזכות רוח הלחימה והתשוקה העזה שאיבדה בחלוף השנים היא חזרה לעמדת ניצחון מחודשת, מרחק שתי נקודות בלבד מסנסציה. דווקא אז, לקראת סיום המערכה, אמרה-צעקה, ספק לעצמה ספק לאוהדים שהיו באצטדיון: 'עכשיו, נקודה נקודה'. סרינה ניצחה בסוף בדרך לזכייה בתואר מייג'ור שמיני בקריירה, אבל למשחק הזה ואולי גם לאופן שבו התפתח הייתה תרומה עצומה עבור פאר מקצועית ובעיקר תודעתית. נדמה היה שהוא הכניס אותה באופן סופי ורשמי, גם אם לתקופה זמנית ובהמשך ל-2006 המוצלחת, אל תוך הסלון הישראלי. ככה זה כשקמים לראות אותך באמצע הלילה עם שקית פופקורן, ועל המסך יש משחק טניס ולא NBA" ~ על אופייה וחוסנה של שחר פאר (סער גיט, "נקודה נקודה, עד הסוף / "נקודות משחק", אתר YNET, תאריך 1.3.2017)

"שחר פאר היוותה דוגמה ומופת לספורט הנשי הישראלי גם מבחינת דעותיה, לא היססה להביע את עמדותיה בעד שוויון זכויות לנשים בספורט הישראלי וייצגה ארגוני נשים רבים. היא הייתה לפורצת דרך במובנים רבים. שחר הייתה הטניסאית הישראלית הראשונה ששיחקה במדינה ערבית, ושימשה השראה לספורטאיות רבות, כמו ירדן ג'רבי. הקריירה שלה התאפיינה ברוח לחימה מדהימה, קור רוח, נחישות רבה, ועבודה קשה שחיפתה במידה רבה על הכישרון. לשחר לא הייתה הגשה עוצמתית או מכה ייחודית, אך כל יריבותיה לצמרת ידעו ששחר פאר הייתה יריבה שלא מוותרת אף פעם וצריך לעבוד קשה בשביל לנצח אותה" ~ סיכום הקריירה של שחר פאר על רקע בודעת הפרישה שלה (גיא סולומון, "פאר היצירה של הטניס הישראלי", אתר YNET, תאריך 3.3.2017)

"הסיבות לפרישתה היו רבות, ואף אחד לא היה מופתע. למעשה, היא כבר פרשה לפני שנתיים עקב הפציעות הרבות והעייפות המנטלית. כבר לא היה לה רצון להילחם, והיא קרסה תחת העומס המנטלי העצום והלחץ התקשורתי הכבד. שחר פאר הרגילה את התקשורת להישגים ולעמידה בלחץ, ולא חסכה בביקורת כלפיה. התקשורת לא נתנה את הכבוד הראוי לשחר כנושאת הדגל היחידה של הטניס הישראלי בשנים האחרונות וחדרה לפרטיותה יתר על המידה. שחר פרשה כי רצתה לחיות את החיים, לבלות, ליהנות, לפתח קריירה חדשה, להתחתן ולהקים משפחה" ~ על הסיבות לפרישתה של שחר פאר מקריירת טניס מקצועית (גיא סולומון, "פאר היצירה של הטניס הישראלי", אתר YNET, תאריך 3.3.2017)

"פאר הייתה ילדת הפלא של הטניס הישראלי. רק לפני ארבע שנים היא עוד דורגה במקום ה־11 בעולם, אלא שהחודשים האחרונים והירידה ביכולת גרמו אצלה להרהורים על המשך הדרך. השנה האחרונה הייתה קשה מבחינת פאר, לפחות עד שלשום. הטורניר בטורקיה נחשב קטן (סך פרסים של 50 אלף דולר), אבל הזכייה בו שברה איזשהו מחסום פסיכולוגי. לראשונה מזה שנתיים היא רשמה חמישה ניצחונות רצופים וסוף־סוף זכתה בתואר. פאר מקווה שזו תהיה נקודת המפנה שלה" ~ המאורעות שגרמו לשחר פאר לשקול (אולי) לפרוש אך גם לתת צ'אנס נוסף (אחרון) לטניס (צנציפר נ., "כבר לא אהיה מרוכזת בהתבייכנות", אתר YNET ספורט, תאריך 28.4.2015).

קישורים חיצוניים עריכה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שחר פאר