שירה סתיו
משוררת ומבקרת ספרות ישראלית
מתוך שיריה
עריכה- "ותאמר לכי לך מעירך ומחדרך / ומבית אביך אל הרחוב אשר אראך שם."
- "הוא מדבר אתך / בשפה שאת מבינה / ואני, את / מדברת אתך / בשפה שאת לא מבינה."
- "אם לא תיגע בי / אמות. / אבל אתה לא תיגע בי / ואני לא אמות."
- "העוד חצי שנה יצחק עלי / כשאחפור עמוק בגופי / נאחזת בבדל כאב / כמי שמטמינה אוצר."
- "כמה משונה, לא הגוף, שרירים / יפים וחלקים, אלא / הדבר הזה שתלוי להם / באמצע, עצוב כמו פרח לא מוגן."
- "לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹמַעַת בְּקוֹלִי
- אֶת אֲחוֹתִי. מוּזָר, כַּמָּה כְּבָר מִזְדַּמֵּן
- לִי לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ? שְׁנֵי טֶלֶפוֹנִים בְּשָׁנָה,
- רֶבַע פְּגִישָׁה בַּצִּבּוּר. וְהִנֵּה הִיא מְדַבֶּרֶת
- מִתּוֹכִי, הַקּוֹל הַשַּׁמְנוּנִי, עִם כֹּל עודפי הָרֹק
- הנקווים בַּעֲרוּצִים שֶׁבְּתַחְתִּית הַחֲנִיכַיִם."
- "בַּלַּיְלָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף,
- אֶפְשָׁר לְדַמּוֹת אֶת הַבַּיִת לִסְפִינָה טְרוּפָה
- עוֹד מְעַט יֵעָקֵר מִמְּקוֹמוֹ וְיִסָּחֵף, מֻטֶּה וּמוּצָף
- עַד שֶׁיִּשְׁקַע
- כַּמָּה בּוֹדְדִים אָנוּ בַּבַּיִת הַזֶּה!"
אמרותיה
עריכה- "צריך להיות מסוגלים לקרוא את השירים בלי קשר לנסיבות שמתוכן נכתבו. אם הם לא עומדים במבחן הזה אז באמת אין טעם."
- "הנשיות היא דבר שאני כל הזמן חוקרת אותו ואת המיקום שלי בתוכו. גברים הם עניין שמאלץ אותך לבדוק את הנשיות שלך כל הזמן."
- "אני רוצה לדבר על המקומות שהבדידות היא כן פחד. על המקומות הקשים, האפלים, מקומות הקיצון."
על עצמה
עריכה- "לבד זאת החוויה הקיומית שלי. וגם התחושה של הזרות המהותית."
- "אני הולכת לקצוות ואוהבת את הקצוות, עם כל זה שאני חיה חיים בורגניים."