שירים קטנים בפרוזה

ספר מאת שארל בודלר

שירים קטנים בפרוזה (בצרפתית: Petits poëmes en prose) הוא ספר שירה מאת המשורר הצרפתי שארל בודלר. הספר יצא לאור בשנת 1869. את השירים תרגמו לעברית דוד פרישמן ודורי מנור.

העמוד הראשון של הספר בצרפתית

  • "אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּנַפְשִׁי כְּאִלּוּ הָיָה עָלַי לִהְיוֹת תָּמִיד שָׁם בַּאֲשֶׁר אֵינֶנִּי."
  • "נָבוֹא נָא לָגוּר עַל יַד הַצִּיר. שָׁם נוֹגֵעַ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הָאֲדָמָה רַק בְּשִׁפּוּעוֹ, וְהַחֲלִיפוֹת אֲשֶׁר לְאוֹר וְלַיְלָה בָּאוֹת לְאַט."
  • "אוֹרוֹת הַצָּפוֹן יִשְׁלְחוּ לָנוּ מִזְּמַן לִזְמַן אֶת אֲלֻמּוֹת הַשּׁוֹשַׁנִּים אֲשֶׁר לָהֶם לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁנוּ."
  • "הַמְּשׁוֹרְרִים אוֹמְרִים: הָאֹשֶׁר וְהַנַּחַת עוֹשִׂים אֶת הַלֵּב רַךְ וְעָדִין וְאֶת הַנֶּפֶשׁ טוֹבָה וְנוֹחָה."
  • "אָכֵן דָּמִיתָ בָּזֶה אֶל הַקָּהָל הַגָּדוֹל, שֶׁעָלֵינוּ לִהְיוֹת נִזְהָרִים לְבִלְתִּי הַגִּישׁ אֵלָיו בְּשָׂמִים נִבְחָרִים הַמַּכְעִיסִים אוֹתוֹ מְאֹד, כִּי אִם לְהָכִין לוֹ מַטְעַמִּים מִן הַסְּחִי וְהַחֶלְאָה אֲשֶׁר אָהֲבָה נַפְשׁוֹ."
  • "יַחַד בִּלִּינוּ יוֹם תָּמִים, יוֹם אָרֹךְ, וַיְהִי בְּעֵינַי כִּרְגָעִים אֲחָדִים. הִבְטַחְנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, כִּי כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְהָגוּת רוּחֵנוּ תִּהְיֶינָה מֵהַיּוֹם וָהַלְאָה שֻׁתָּפוֹת וְדוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ."
  • "הָיִינוּ יַחַד לִנְשָׁמָה אַחַת – חֲלוֹם שֶׁחָלְמוּ וְשֶׁחוֹלְמִים כָּל בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם, וְרַק שֶׁאֵין בָּהֶם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבָר רָאָה כָּזֶה בְּהָקִיץ וּבְפֹעַל."
  • "הוֹי מַה קָּשֶׁה הַדָּבָר לְהָבִין אֶחָד אֵת מִשְׁנֵהוּ, מַלְאָכִי הַיָּקָר, וּמַה קָּשֶׁה מַעֲבַר-הָרַעְיוֹן בֵּין שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ בֵּין נְפָשׁוֹת הָאוֹהֲבוֹת זוֹ אֶת זוֹ!"
  • "נָסוֹגָה הַזְּקֵנָה אָחוֹר, גַּלְמוּדָה וְשׁוֹמֵמָה, וַתִּסָּתֵר בְּאַחַת הַפִּנּוֹת וַתֵּבְךְּ וַתֹּאמֶר: 'הָהּ, אֲנַחְנוּ הַזְּקֵנוֹת לֹא נִמְצָא עוֹד חֵן בְּעֵינֵי כֹּל, אֲפִלּוּ בְּעֵינֵי הָעוֹלָל הַתָּם'."
  • "תּוֹעֶה דִּמְיוֹנִי לְבַקֵּשׁ בַּמֶּרְחַקִּים, אֲשֶׁר נִמְצָא כֹּה קָרוֹב לְנֶגֶד עֵינַי תָּמִיד."
  • "הֲלֹא בְּאָהֳלֵי שַׁלְוָה אֵלֶּה מְקַנְּנִים תַּעֲנוּגוֹת וָאֹשֶׁר. אֵשׁ עַל הָאָח, סְעוּדַת עֶרֶב טוֹבָה נֶאֱכֶלֶת לְתֵאָבוֹן, יַיִן מָתוֹק לְחֵךְ בַּעֲלֵי־בָּתִּים פְּשׁוּטִים וּמִטָּה מֻצַּעַת רְחָבָה מְאֹד עִם כָּרִים וּכְסָתוֹת בַּד פָּשׁוּט וְגַס קְצָת וְרַק חָדָשׁ הוּא וְנָקִי – וּמַה לִּי עוֹד?"
  • "בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁוּ בְּמַשָּׂא הַזְּמַן הַכָּבֵד הָרוֹבֵץ כְּאֶבֶן מַעֲמָסָה עַל שִׁכְמְכֶם וּמַכְרִיעַ אֶתְכֶם עַד לֶעָפָר, עֲלֵיכֶם לְהִתְבַּסֵּם בְּלִי הֶרֶף. אַךְ בַּמֶּה? – בְּיַיִן, בְּשִׁירָה אוֹ בִּצְדָקָה – הַבְּרֵרָה בְּיֶדְכֶם."
  • "מַה לִּי לְהַכְבִּיד עַל גּוּפִי לְשַׁנּוֹת מְקוֹמוֹ, אִם נַפְשִׁי מְרַחֶפֶת בִּלְעֲדֵי זֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְעַל מָה וְלָמָּה אוֹצִיא אֶת מַחְשְׁבוֹתַי לִפְעֻלּוֹת, אַחֲרֵי אֲשֶׁר מַעֲרֶכֶת הַמַּחְשָׁבוֹת עַצְמָהּ תִּתֵּן לִי דֵּי עֹנֶג וּנְעִימוּת?"
  • "שאלו את הרוח, את הגל, את הכוכב, את הציפור, את השעון - את כל החומק, את כל הגונח, את כל הסובב, השר, המְדבר - שאלו אותו מה השעה; והרוח, הגל, הכוכב, הציפור, השעון, ישיבו לכם: זו השעה להשתכר! כדי לא להיות עבדי־זמן מעונים, השתכּרו! השתכּרו בלי הֶפסֵק! מיין, משירה או ממוסר, כטוב בעיניכם.״

ראו גםעריכה