שלושת המוסקטרים
שלושת המוסקטרים (בצרפתית: Les Trois Mousquetaires) הוא רומן הרפתקאות קלאסי מאת אלכסנדר דיומא האב. הספר מספר על מעלליו של אציל צעיר בשם ד'ארטנין ועל המסלול שהוא עושה בדרכו למטרה הנכספת – קבלה למשמר המוסקטרים אשר מגן על מלך צרפת. שמו של הספר מבוסס על עיסוקם של שלושה מתוך ארבעת גיבוריו הראשיים: שלושה מוסקטרים: אתוס, פורטוס ואראמיס.
הציטוטים בדף זה מובאים מתוך המהדורה בהוצאת זמורה ביתן בתרגום אביטל ענבר, 1988.
- "אחד למען כולם, כולם למען אחד!" ~ כרך א', עמוד 124
- "אתה צעיר, וחייב אתה להיות אמיץ משני טעמים: ראשית, משום שגסקוני אתה, ושנית משום שבני אתה. אל תירא מהזדמנויות; היה שוחר הרפתקאות. הקניתי לך את אומנות הסיוף; יש לך ארכבות ופרקי־ידים עשויים פלדה; הילחם על כל צעד ושעל, וביתר שאת משום שדו קרבות אסורים הם, ולפיכך דרוש אומץ־לב כפול ומכופל כדי להילחם." ~ עצתו של מר ד'ארטנין האב לבנו, כרך א', עמוד 22
- "'נכון הדבר,' השיב ד'ארטנין, 'חסרה לי התלבושת – אך לא הרוח. לבי הוא לב מוסקטר; אני חש בזאת היטב, אדוני, והדבר ממריצני'." ~ נימוקו של ד'ארטנין מדוע בחר להילחם לצד המוסקטרים כנגד אנשי החשמן, כרך א', עמוד 75
- "לבסוף כלה מאבק זה את סבלנותו של ז'יסק. אחוז רגז על אי־יכולתו לגבור על יריב שנחשב בעיני לילד, התרתח יותר ויותר והחל לשגות. ד'ארטנין, אשר בהיעדר ניסיון פתח לעצמו תיאוריה מעמיקה, התנועע ביתר־שאת. ז'יסק, שרצה לשים קץ לקרב, הטיל את רגל ימינו רחוק ככל שיכל קדימה, וכיוון לעבר ד'ארטנין מהלמת חרב אדירה; אך האחרון הדף את המכה, ובעוד ז'יסק שב לאחור – התגנב כנחש דרך פרצה בהגנת יריבו, ונעץ את חרבו בגופו. ז'יסק נפל ארצה כאבן." ~ כרך א', עמוד 76
