שמואל סגל

שמואל (שמוליק) סגל (14 בדצמבר 1924 – 15 בפברואר 1997), שחקן תיאטרון ישראלי.

'הדרן לשמואל רודנסקי' עם הכתרתו כחתן פרס ישראל בתיאטרון לשנת תשמ"ד

"בחנוכה, לפני 44 שנים, הייתי אחד המארגנים של הנשף הכללי של אליצור בחיפה. אני אז למדתי בישיבה המקומית 'תפארת ישראל'; ושמואל רודנסקי היה אז שחקן מפורסם ב'מטאטא', וגם הופיע בנשפים, מה שאנחנו קוראים היום חלטורות. בתור חובב תיאטרון, הטילו עליי באליצור שאני אסע לת"א, ושאני אזמין את שמואל רודנסקי להופיע אצלנו בנשף. לילה לפני הנסיעה, אני לא עצמתי עין. בבוקר לבשתי בגדי חג, נסעתי לת"א, רודנסקי וזוגתו גרו ליד קולנוע מוגרבי - סמטת נס ציונה. הגעתי, לא צלצלתי, דפקתי בזהירות, הדלת נפתחה, חלום חיי התגשם – שמואל רודנסקי בכבודו ובעצמו! אני ממש רעדתי! הוא הסתכל עליי, רואה כזה אחד קטנצ'יק, שמנצ'יק, עם ברט (כובע), נדמה לי שהיו לי גם פאות (של דתי), והוא שואל אותי – 'ילד, ילד, מה אתה רוצה ילד?'; שהסברתי לו שבאתי להזמין אותו לנשף, עשה לי טובה, הכניס אותי פנימה לסלון, גמר איתי מהר מאוד! יצאתי החוצה, לחדר המדרגות, מלא אכזבה, כל האוויר מהבלון יצא, ונשבעתי באותו רגע (ככה אמרתי לעצמי, דיברתי לעצמי) – חכה חכה שמואל רודנסקי, אנחנו עוד ניפגש, ואתה עוד תיפול לידיים שלי!" ~ על המפגש הראשון שלו עם שמואל רודנסקי ("שמואל רודנסקי ושמוליק סגל ז"ל / 'בית ההסתדרות' 1984")

מערכונים

שמואל סגל הקריא והציג יחד עם שמואל רודנסקי, מערכונים של יוסף לפיד ואפרים קישון:

הדודה בלומה

"לדודה בלומה אין דירה, לדירה יש דודה בלומה."
"דודה בלומה לא יושבת על כיסא, היא מפריעה לו."
"דוד גרשון התנהג כמו חפץ, אם התיישב באיזה פינה, נשאר שם כפוף עד שדודה בלומה ניגשה אליו ויישרה אותו כדי שלא יתקמט."
"אחרי השלושים התחתנה עם הדירה. היא לא אהבה את הדירה כמו שאהבה את דוד גרשון, אבל אתם יודעים איך זה בנישואים שניים, אבל הייתה הרמוניה."
"בכל אדם יש מעט מדודה בלומה, רוב המשפחות אוכלות מצלחות סדוקות ומחזיקות בארון סרוויס יקר, אבל דודה בלומה היא היחידה שהסרוויס מחזיק בה."

יום האב

"יש לה לאמא חלוק מרופט, ישן ומסכן, תלוי על מסמר שליד האמבט, הכוונה לאבא."
"אבא כידוע, נח כל היום במקום העבודה שלו וכשהוא בא הביתה, הוא ממשיך לנוח."
"הטפיל, הניזון מלשד חייה של האישה השברירית, הבטלן בנעלי הבית, העצלן שלא מורח לעצמו מרגרינה על הלחם, הנצלן המצפה שיביאו לו את העיתון. הרודן המחליט על דעת עצמו, כי התשובה הטובה ביותר לשאלת פיירברג היא להישאר בערב בבית."

להיות שמן

"אילו האנושות הייתה מורכבת מאנשים שמנים בלבד, לא היו מלחמות. אדם שסיים ארוחה דשנה בעוגת שוקולד עם קצפת, מוכן להתפשר עם כל אויב, רק שיניחו לו לישון."
"בילדותך מפטמים אותך בבננות כדי שלא תהיה רזה, חלילה, אחר כך אומרים לך לרזות."
"כל דיאטה שומרת משקל, אחת שומרת על משקל של 90 קילו, השנייה שומרת על משקל של 100 קילו. כל הדיאטות שוות באותה מידה, בתנאי שאתה מפסיק לאכול."
"פגשתם פעם אדם בדיאטה, הוא בא לקראתכם כשעל פניו חיוך דק מלא ציפייה, כמו אישה בחודש השישי שכבר רואים עליה."
"על כל אלף אנשים שהצליחו לרזות, תמצא רק אדם אחד שנשאר רזה וגם הוא נספה בתאונת דרכים, בטרם הספיק להשמין בחזרה."

זוהי הארץ

"הצלחנו להפיק מי שתייה מן הים, רק הרחיצה עוד אסורה בו."
"עודדנו את המחזה העברי והוא עדיין מדוכא."
"הצלחנו להתגבר על החרם הערבי, אבל לא על שביתת המורים."
"זוהי הארץ הצרה ביותר בעולם, זוהי ארץ הצרות."
"זוהי הארץ המתקדמת ביותר במזרח הקרוב, הודות לערבים."
"זוהי ארץ שקיומה בסכנה מתמדת, אך תושביה מקבלים אולקוס דווקא מן השכנים מלמעלה."
"זוהי הארץ היחידה שאני יכול לחיות בה, זוהי הארץ שלי."

בניין ההסתדרות

"הלילה פוצצו את בניין ההסתדרות, בניין הוועד הפועל מולנו, פוצצו הלילה."
"שאתה תישן בשעה שחצי העולם נהרס? אתה יודע מה זה לפוצץ בנין כזה בלילה?"
"אני לא צריך לראות, קונשטטר אמר לי וזה מספיק."
"גם הרדיו של קונשטטר אמר, רדיו מצוין, רדיו נפלא, חמש מנורות, קולט אפילו את הונג קונג."

"עכשיו הוא עומד. הלילה באמת פוצצו, ועד הבוקר בנו אותו מחדש."

"איך אפשר לבנות בניין כזה בין לילה?"

"אם אפשר? אז אתה לא יודע למה מסוגלת ההסתדרות שלנו."

רונדו

"יש לנו מחסן דורונים ממש, שי שי וייעודו מסודר ומתויק לפי מחלקות. אם מקבלים אנו מתנה יפה מידי הזולת, הרי אנו מאחסנים אותה באגף המתאים. ציוד תינוקי למשל, עובר אוטומטית למחלקת ברית המילה. ספר עברי בגודל 20 על 20 למחלקת הבר מצווה, ואזה גועלית לחתונה, עציץ מחורבן להולדת, מאפרה לחנוכות וכן הלאה."
"עמדנו לאכסן אותה (את הבונבוניירה), במחלקה האקסקלוסיבית, שמאטעס כללי."
"הבונבוניירה הזו עברה איפוא את כל היישוב, השתתפה בכל המסיבות חנוכות ויריות אבן פינה, וכעת נקטלה בידינו בדמי ימיה, לולא פתחנוה אולי הייתה מגיעה לגבורה."

אחרים

"רק אחריך, מר שפיגל." ~ "אדיבות"
"יש כל מיני טיפוסים של מכונות, אמר האיש בכחול, שלכם הוא מטיפוס רועש." ~ "המוסך"
"הלסינגפורס, הלסינגפורס." ~ "מצפון תפתח הרעה"

קרובים קרובים

"רואים שאתה סטודנט."
"ה-ע-ט!" ~ בתגובה לניסיון של אילן לגנוב לו את עט הזהב בכל פעם שהוא כותב צ'קים לוועד הבית
"זה ממש חיים שכאלה."
"יחזקאל הטמבל של המחלקה."
"יש ערבים בבית."
"את לא תגידי לי מי ערבי ומי לא..."
"צעק?? הוא דווקא נראה יהודי חביב כזה... מוסטפה???"
"אני רק את זה רציתי להגיד..."
"אתם רוצים מלחמה? בסדר, תהיה מלחמה."

"זה מתחיל בעבודה איתם, ונגמר בחתונה איתם! אבל לא כאן, לא עם קוזילביץ'!"

"נכון! אף ערבי לא יתחתן עם קוזילביץ'!" ~ שיחה עם אנטואן, עוזר הבית הערבי