שמונה פרקים לרמב"ם
הקדמת הרמב"ם למסכת אבות
שמונה פרקים לרמב"ם הוא חיבור פילוסופי־דתי מאת הרמב"ם בן המאה ה־12 שנכתב כהקדמה לפירוש מסכת אבות.
- "הַפְּעֻלּוֹת אֲשֶׁר הֵן טוֹבוֹת, הֵן הַפְּעֻלּוֹת הַשָּׁווֹת, הַמְמֻצָּעוֹת בֵּין שְׁנֵי קְצָווֹת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם רָע, הָאֶחָד מֵהֶם יִתּוּר, וְהָאַחֵר חִסּוּר... הָעַיִן הַיָּפָה, מְמֻצַּעַת בֵּין הַקַּמְּצָנוּת וְהַבִּזְבּוּז. וְהַגְּבוּרָה, מְמֻצַּעַת בֵּין הַמְּסִירָה לַסַּכָּנוֹת וְרֹך הַלֵּבָב. וְהַבְּדִיחוּת, מְמֻצַּעַת בֵּין הַהוֹלֵלוּת וְהַקֵּהוּת. וְהָעֲנָוָה, מְמֻצַּעַת בֵּין הַגַּאֲוָה וְשִׁפְלוּת הָרוּחַ. וְהַנְּדִיבוּת, מְמֻצַּעַת בֵּין הַפַּזְּרָנוּת וְהַכִּילוּת. וְהַהִסְתַּפְּקוּת, מְמֻצַּעַת בֵּין אַהֲבַת הַמָּמוֹן וְהָעַצְלוּת. וְהַסַּבְלָנוּת, מְמֻצַּעַת בֵּין הַכַּעַס וְהֶעְדֵּר הַרְגָּשַׁת הַבִּזָּיוֹן. וּבֹשֶׁת פָּנִים, מְמֻצַּעַת בֵּין הָעַזּוּת וְהַבַּיְּשָׁנוּת." ~ פרק רביעי
- "כֵן דִּבּוּרֵי הָאָדָם כֻּלָּם, אֵין צָרִיך שֶׁיְּדַבֵּר אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּבִיא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, אוֹ יִדְחֶה הֶזֵּק מִנַּפְשׁוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ, אוֹ בְּחָכְמָה, אוֹ בְּמַעֲלָה, אוֹ בְּשֶׁבַח מַעֲלָה אוֹ מְעֻלֶּה, אוֹ בִּגְנוּת פְּחִיתוּת אוֹ פָּחוּת." ~ פרק חמישי
- "כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּלְאֶה וְהַמַּחְשָׁבָה תֵּעָכֵר בְּהַתְמָדַת הָעִיּוּן בַּדְּבָרִים הַקָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְעַיֵּף הַגּוּף בְּהִתְעַסְּקוֹ בַּמְּלָאכוֹת הַמְיַגְּעוֹת, עַד שֶׁיָּנוּחַ וְיִשְׁקֹט, וְאָז יַחְזֹר לְשִׁוּוּיוֹ. כֵּן תִּצְטָרֵך הַנֶּפֶשׁ גַּם כֵּן לְהֵרָגַע, וְלַעֲסֹק בִּמְנוּחַת חוּשִׁים, כְּמוֹ הַהִסְתַּכְּלוּת בַּצִּיּוּרִים וּבַדְּבָרִים הַנָּאִים, עַד שֶׁתָּסוּר מִמֶּנָּה הַלֵּאוּת." ~ פרק חמישי
- "וְכַאֲשֶׁר חָקַרְנוּ אַחַר דִּבְרֵי הַחֲכָמִים בְּזֶה הָעִנְיָן, מָצָאנוּ לָהֶם, שֶׁהַמִּתְאַוֶּה לָעֲבֵרוֹת וּמִשְׁתּוֹקֵק לָהֶן – יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר שָׁלֵם מֵאֲשֶׁר לֹא יִתְאַוֶּה לָהֶן וְלֹא יִצְטָעֵר בְּהַנָּחָתָן. עַד שֶׁאָמְרוּ, שֶׁכֹּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאָדָם יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר שָׁלֵם – יִהְיוּ תְּשׁוּקָתוֹ לָעֲבֵרוֹת וְצַעֲרוֹ בְּהַנָּחָתָן יוֹתֵר חֲזָקִים, וְהֵבִיאוּ בָּזֶה מַעֲשִׂיּוֹת." ~ פרק שישי
- "אילו היה האדם אנוס במעשיו, היו בטלות מצוות עשה ולא תעשה שבתורה. והיה הכול הבל וריק, לאחר שאין בחירה לאדם במה שיעשה." ~ פרק שמיני
- "שכשם שחפץ האלוהים שיהיה האדם זקוף הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות – כך חפץ שיהא מתנועע ונח מעצמו, ויעשה מעשים בבחירתו, אין כופה אותו בהם ולא מעכב בידו." ~ פרק שמיני
- "ואל יאמר שכבר הגיע למצב, שאי אפשר לשנותו, הואיל וכל מצב אפשר לשנותו מן הטוב אל הרע ומן הרע אל הטוב, והוא הבוחר בכך." ~ פרק שמיני
- "הן הוכח שהוא יתברך תאריו, ותאריו הוא, עד שיאמר: שהוא הידיעה והוא היודע והוא הידוע; והוא החיים, והוא החי, והוא הממשיך לעצמו את החיים; והוא הדין שאר התארים." ~ פרק שמיני, על זהות האלוהים ותאריו