שני גנים

שני גנים הוא ספר שירים של יונה וולך שיצא לאור ב־1969.

"אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ."

---

• "כשרצון נענה הוא מתבטל."
• "אני מרדים את עצמי במשפטים יפים."
• "אולי חומרים קשים וכפויי טובה יעשו לי יותר."
• "רומזים לנו שיש סקס אחר. טוב שמישהו יודע על זה. אם יש סקס אחר הביאוהו לכאן."
• "גם בפנינו לעתים רחוקות היינו רומזים את רוב אהבתנו."
• "שם הרחק יש התרחשות. מי שנמצא שם יודע מיד."
• "אני הולך במישור ונהנה. לא שבהרים נשימתי קצרה."
• "אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ."
• "בכל עוף ישנו משהו מוזר, כשם שמפלצת ישנה בכל אדם."
• "הגן העגול צריך את הדממה והגן הדק נכסף לקול."

נאמר עליו

• "זוהי הפעם הראשונה בחיי שאני שר טקסט שלא הצלחתי לפענח עד הסוף, אבל הרגשתי את השיר כששרתי אותו. יונה וולך כתבה אותו בסגנון סוריאליסטי מתוך העולם הפנימי שלה, וזה משך אותי מאוד – במיוחד השורה 'ויש שאדם שר', שהכי אהבתי לשיר." ~ אברהם טל, על השיר 'אדם צובר זיכרונות'

ראו גם

• יונה וולך

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שני גנים