תאוגוניה
תאוגוניה (ביוונית: θεογονία) הוא אפוס מאת הסיודוס על תולדות האלים על פי המיתולוגיה היוונית. היצירה נכתבה במאה השמינית לפני הספירה.
- "מאושר הוא מי שהמוזות אוהבות אותו."
- "מתקפת בני האלמוות ילדה גלים ענקיים."
- "בחומה מסביב התקין פוסידון שערים יצוקים מארד."
- "פסגת האולימפוס המושלג מהדהדת עם בתי האלים."
- "בהתחלה נוצר כאוס ראשון, ואזי אחר באה גיה רחבת החזה."
- "עכשיו זאוס כבר לא ריסן את כוחו. החזה שלו נמלא מיד בכוח."
- "הם הורידו אותם לעומק רב כל כך, כמו המרחק בין שמיים לארץ."
- "הן שרות לו בתואם על מה שהיה, הווה ויהיה. בלי לאות במתיקות, זורמות מילים מפיהן."
- "אטלס בשל ההכרח הכביר נושא על ראשו וידיו שאינן מתעייפות לעולם את כיפת השמיים."
- "ארוס, היפה באלים בני האלמוות
- מתיר האיברים, המכניע שכל ועצה נכוחה
- בלב כל האלים וכל בני האדם."
- "הן להסיודוס את אמנות השירה העניקו
- פעם, ברעותו את כבשיו לרגלי הר הקודש.
- אז האלות בנות זאוס, מוזות אולימפוס,
- כהקדמה את הלקח הזה באזני השמיעו."
- "זאת אמרו בנות זאוס הרם, המיטיבות לנַסח,
- בד נהדר הן קטפו מצמרת דפנה מלבלבת,
- שמו אותו בידי, וקול אלוהי בי הפיחו,
- כדי שאשיר על מה שיהיה ועל מה שמקדם,
- על האלים המאושרים שחלקם הוא הנצח,
- וביחוד שלשמן בתחילה ובסוף אַקנה שבח."