תאומי צביה

"האל שלי אינו זקוק למתווכים, לדימויים, לפולחנים."

תאומי צביה הוא ספר מאת אריה (לובה) אליאב העוסק בנושאי זהות, ושאלות שונות העומדות בפני החברה בישראל. הספר יצא לאור ב־2005.


  • "הדיבור, העיון הכתיבה והשירה על תופעת החלום ימיה כימי האנושות."
  • "התנ"ך עשיר בשירה. השירה נוגעת בנימים הרגישים ביותר שבחיינו."
  • אל שלי אינו זקוק למתווכים, לדימויים, לפולחנים, לטקסים ולקורבנות. הוא אינו זקוק גם לקהילת מאמינים, לא לבתי כנסת, לא לבתי מקדש, לא לכנסיות ולא למסגדים."
  • "לאל הזה אני מתפלל יום יום תוך מתן דין וחשבון יומי (לעצמי) ותפילה ליום הבא. מהאל 'הפרטי' הזה אני מבקש רחמים עליי, על משפחתי, על עמי, על ארצי ועל עולמי."
  • "לבסוף אני חוזר לשבע הברכות האומרות הכול בתמצית: 'שים שלום, טובה וברכה, חיים, חן, חסד ורחמים'."
  • "בשישה פרקים קצרים הנקראים אבות או פרקי אבות יצרו חותמי המשנה אוסף מיוחד... כל חכם אומר בתמצית את הפסוק או הפסוקים שנראים לו החשובים ביותר במשנתו."

ראו גםעריכה