תהילה חכימי

תהילה חכימי (נולדה ב־1982) היא משוררת וסופרת ישראלית.

תהילה חכימי

מתוך שיריה

• "אֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים בַּחֲבָלִים שֶׁל אֲהֲבָה אַחֶרֶת."
• "נְוַתֵּר עַל הַכֹּל, נִשְׁאַר עֵירֹמִים וחַפִים מִפֶּשַׁע, וְרַק אָז, אוּלַי."
• "אִי אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּין מִלָּה לְמִלָּה / קֹדֶשׁ וְחֹל / תַחַת וּפֶה / שֶׁתֶן וְקָפֶה שָׁחֹר / טַמְפּוֹן מְשֻמָּש וְאֱלֹהִים / יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה מְשוֹרֶרֶת שֶׁל חֻלְדוֹת, מְטֻנֶּפֶת / אֲפַרְסֵם שִׁירִים בִּתְעָלוֹת הַבִּיּוּב."
• "אני חוזרת לקרוא בהוראות, יש לבחור:

האם את מסכימה באופן מוחלט,

האם את לא מסכימה באופן מוחלט,

האם את לא בטוחה כלל באף תשובה."

פרוזה

• "לפעמים אני חושבת שמוצאי השבת היו הזמן הכי עצוב בְּילדוּת תפוזים."
• "הוא גר מחוץ לעיר, אבל שוטט בתל אביב, אם אני זוכרת נכון, הוא קרא לעצמו הֵלֶךְ. יצאנו יחד פעם אחת."
• "אישה בחלל עבודה, את זוכרת איך פעם, לא כל כך מזמן, אהבת ישיבות ותהליכים ארוכים. אהבת לראות איך הם מקבלים תוקף, הדברים. הופכים חיים." ~ מתוך הספר "חברה"

אמרותיה

• "אני אחות תאומה וקשה לי כשמשווים אותי לדברים."
• "הכתיבה עוזרת לי להתמקם בחוויה: להחליט אם אני שופטת את עצמי, את החברה. בעיקר את עצמי."