תורה של הנפש

תורה של הנפש הוא ספר מאת אילעאי עופרן על תורה ופסיכולוגיה. הספר יצא לאור ב־2018.

"הבנת חיי נפשו של האדם עשויה לסייע בהבנת התורה."
"לימוד התורה מתחבר להבנת החיים האנושיים."
"אידאולוגיה ופסיכולוגיה מתקשות לדור בכפיפה אחת – בעוד הראשונה מבקשת לכוון את ההתנהגות האנושית, השנייה שואפת רק להסביר אותה. התורה קובעת כללים אובייקטיביים, ואילו הפסיכולוגיה מתעניינת בעיקר בעולמו של הסובייקט. התורה דורשת מהאדם לתקן ולשנות את עצמו, בעוד הפסיכולוגיה, במיוחד זו המודרנית, חותרת לקבלת העצמי 'כפי שאני'."
"ישנה נקודת מפגש בין שפת הפסיכולוגיה לשפת האידאולוגיה, נקודה שבה שני העולמות הללו מקיימים קשר סימביוטי שבו כל אחד מהם אינו יכול להתקיים ללא רעהו. נקודת מפגש זו היא שדה החינוך."
"הנפש האנושית, שאותה מבקשת התורה לעורר ולרומם, היא התופעה הסתומה, המורכבת והקשה ביותר להבנה בעולמו של הקב"ה."
"בארבעה פעלים שונים מתארת התורה יחסי מין: לדעת, לצחק, לבוא ולשכב. ארבעה פעלים אלה הם למעשה שמות מושאלים, הרומזים על מהות המעשה המיני כפי שביקשה התורה להציגו בהקשר מסוים."
"פירוש השורש 'ידע' קשור בהתמצאות, תפיסה והבנה. השאלת השורש הזה לתיאור יחסי מין קושרת בין המגע המיני שבין איש לאשתו לבין היכרות מעמיקה ביניהם."
"השפה המקראית מבקשת לעדן את מעשי האדם, לקדשם ולרומם אותם. הסלנג המודרני עסוק כל העת בניסיון ההפוך: לדבוק בחומרי ולראות באדם אובייקט מיני ומושא לתוקפנות גרידא. ויכוח גדול ניטש בקרב חוקרי השפה ובקרב הסוציולוגים בשאלה אם שפה משקפת תרבות או מחוללת תרבות, אך בין כך ובין כך, התמורה הלשונית הזו מעידה כאלף עדים על חומרת המצב ביחס למקומו של המין בתרבות המודרנית שלנו. השפה המינית של המקרא דורשת מאיתנו לשוב ולחבר את הגוף והנפש, את האובייקט והסובייקט. לקדש את המיניות האנושית, להרחיקה מן התוקפנות. לחזור מ'שכב' ל'ידע'."