תמונות מחיי הכפר

תמונות מחיי הכפר הוא אוסף סיפורים קצרים מאת עמוס עוז. כל הסיפורים, מלבד האחרון, מתרחשים בכפר הדמיוני תל אילן. הספר יצא לאור ב־2009.

עטיפת הספר

מתוך הספר

עריכה
  • "להמתיק קצת את אופל החיים."
  • "שקט רחב ועמוק שרר בחוצות הכפר."
  • "בהחלט אין זה מקובל עלינו, להתפרץ אל תוך פרטיותו של הזולת."
  • "זאת ממש פרובנס של מדינת ישראל! מה פרובנס! טוסקנה! והנוף שלכם! החורשה! הכרמים!"
  • "אצלנו הכירו את ד"ר שטיינר רק מבעד לברק החד והצונן של זגוגית המשקפיים הרבועים."
  • "האיש הזר לא היה זר. משהו בדמותו דחה וגם ריתק את אריה צֶלניק כבר ממבט ראשון, אם אכן היה זה מבט ראשון."
  • "למרות שהימים היו ימי סוף הקיץ והשביל היה יבש, התעכב הזר לחכך היטב את סוליות נעליו בשטיחון שלרגלי המדרגות."
  • "למה שיאהב אותנו? בעד כל הנבזויות שלנו? בעד האכזריות והשחצנות שלנו? בעד הצדקנות שלנו?"
  • "מחפש חפץ, תעודה, ראיה שהנחלה הזאת הייתה שייכת פעם לאבות אבותיו, אולי בא לתבוע לעצמו את זכות השיבה, לדרוש חזקה על החצר ועל הבית בשם סבא של סבא שאולי ישב כאן על האדמה הזאת."
  • "מתחת להם נרמז רישום עמום של פנים מוכרים, מעיקים, פנים טורדי מנוחה: פני מי שכבר הרע לך אי פעם? או להפך, אתה עשית לו איזה עוול שכוח?"
  • שבתות היה הכפר מתמלא אורחים, בהם סועדים ובהם קונים מחפשי מציאות, ואילו בכל יום שישי בצהריים היה הכפר מתרוקן וכל התושבים שכבו לנוח מאחורי תריסים מוגפים."
  • "זה כמה שנים אנשים עשירים מן העיר רוכשים להם בית נושן בכפר תל־אילן, הורסים אותו עד היסוד ובונים על מקומו וילה רבת־מפלסים ועתירת כרכובים וגגונים."
  • "והקברן הזקן אמר: מה יש פה לדבר ולדבר. השמש גמרה כבר לצאת, האיש הלבן שהיה או חשבנו שהיה נעלם לנו מאחורי הביצה, דיבורים הרי לא יועילו, שוב מתחיל יום חם מאוד וצריך ללכת לעבודה."

נאמר עליו

עריכה
  • "הדברים החשובים ביותר בספר 'תמונות מחיי הכפר' של עמוס עוז הם הדברים שאינם נאמרים. אבל מה שלא נאמר – מדבר בספר הזה בקולות שונים, ובלילה, בשקט, אפשר לשמוע אותם." ~ נורית גרץ
  • "עוז בוחר כעת בדרך אחרת – מיידית, ערומה וחד־משמעית, וזו בחירה בלתי רגילה, מאיימת ואפילו מבהילה. הוא מונע את הנחמה של המורכבות, של קריאות סותרות ושל תמרונים מטאפוריים. כמו נואש מכל אלו, הוא כותב נכוחה, בקול ברור, פשוט וסבלן; הוא כותב את שרודף אותו." ~ עמרי הרצוג
  • "זה ספר אמיץ שלא מתחנף לקורא. עוז אומר בו – אלה המרתפים השחורים של נשמתי, אני לא מבין אותם ולא כותב כדי להבין אותם. אני רק מתאר אותם. אם תרצו תתקרבו אליהם, אם לא תרצו – עיזבו את הספר." ~ ניסים קלדרון

קישורים חיצוניים

עריכה