פתיחת התפריט הראשי

אביעד קליינברג

היסטוריון ישראלי
"מדעי הרוח מספקים כלים לחיים מלאים, טובים וחופשיים יותר."

אביעד קליינברג הוא היסטוריון ישראלי החוקר את תקופת ימי הביניים.

תוכן עניינים

מדעי הרוחעריכה

  • "מדעי האדם עוסקים בדרך שבה חברה אנושית מייצרת משמעות: איך בני אדם בחברות מכוננים עולם מציאות באמצעות רעיונות, אמונות, מנגנוני חברות וכללי התנהגות; איך הם קובעים מה יפה ומה מכוער, מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה רע."
  • "היכולת הזאת, לעסוק ברפלקסיה שיטתית על העולם האנושי, בחשיבה מחדש על העבר, בהבנה של המנגנונים האינטלקטואליים, האסתטיים והחברתיים המפעילים אותנו, היא התועלת המרכזית שמביאים מדעי האדם."
  • "חברה המאמינה בחופש, בביקורת עצמית, בהבנת תהליכים תרבותיים ארוכי טווח, באיתגור המובן מאליו החברתי, זקוקה למדעי האדם."
  • "מדעי הרוח מספקים כלים לחיים מלאים, טובים וחופשיים יותר."
  • "החוקרים בתחום מדעי הרוח מדברים בשפת בני אדם, שהיא לפחות להלכה, נגישה לכל יודע קרוא וכתוב... זמן רב מידי הסתגרנו בדלת אמותינו, מאחורי הביטחון הכוזב שמציעות חומותיו של הקמפוס, בוטחים בצדקתנו, בנכונותם של אחרים לעשות את העבודה למעננו. כתבנו מאמרים וספרים מדעיים, והבטנו מן הצד בהידלדלות הרוח."
  • "אם דמות החברה שבה אנו עתידים לחיות היא בעינינו משהו שראוי להילחם בעבורו, כי אז המשימה המוטלת עלינו היא ברורה: מלאו את מוחם של האנשים, חזקו את שאיפותיהם, עשו אותם בעלי ידיעה. העזו לפעול."

היהודים באירופה בימי הבינייםעריכה

  • "ישו היה יהודי שהביא בשורה ליהודים... ראש לנושאי הבשורה אל אומות העולם היה אחד, שאול התרסי, הידוע בשמו היווני, פאולוס... מעתה נפתח הפתח לישועה באמצעות החסד ולא באמצעות התורה. המצוות בטלו – ככלי חינוכי שמילא את ייעודו ואין בו עוד חפץ."
  • "ליהודים, קבע אוגוסטינוס, יש תפקיד בחברה הנוצרית. עליהם לשמש כעדים לאמתוּת הבשורה. כיוון שהם ממלאים תפקיד חשוב למען החברה הנוצרית עד לבוא יום הדין, ומאחר שהם עתידים להתנצר באחרית הימים ולאחד מחדש את ישראל שבבשר ושברוח, אסור לפגוע ביהודים."
  • "אמנם היו זכויות מסוימות שנמנעו מן היהודים – כמו הזכות להחזיק בפיאודום ולהצטרף לאצולה הקרקעית למשל – אולם יחסית לרוב האוכלוסייה, האיכרים, נהנו היהודים מזכויות יתר, כמו הזכות לנוע ממקום למקום, לשאת נשק ולהישפט על ידי המלך ולא על ידי האדון המקומי."
  • "אשר ליהודים עצמם, הם חיו בחברה הנוצרית ללא רגשי נחיתות ובמידה רבה של אינטגרציה: הם הכירו היטב את תרבותם של שכניהם וחיו אתם בדרך כלל בשלום."
  • "מעמדם של היהודים החל להשתנות במאה האחת־עשרה. היו לכך סיבות חברתיות, כלכליות ותאולוגיות גם יחד... עם היווצרותה של בורגנות נוצרית נעשו היהודים נחוצים פחות לחברה במערב... גם בתחום הדתי חלו שינויים במערב: האוכלוסייה נעשתה אדוקה יותר."
  • "החברה הנוצרית הגדירה את עצמה מחדש בין המאה האחת־עשרה לשלוש־עשרה. מנהיגיה ביקשו ליצור קהילה שלא תהיה עוד פסיפס של קבוצות, נהגים, חוקים ואינטרסים, אלא גוף הומוגני וצייתני שלו הנהגה אחת. דווקא הניסיון להפוך את החברה למסודרת יותר ו'רציונלית' יותר היה בעוכרי קבוצות המיעוט למיניהן."

החברה הישראליתעריכה

  • "הגדרת הגבריות של החברה הישראלית, למרות שינויים מסוימים שהתרחשו בשנים האחרונות, היא צרה ומיושנת."
  • "הישראלי רוצה תמיד מנות גדולות; לעתים קרובות, מנות גדולות מדי... חוש מידה, איפוק, זה לא העניין שלנו."
  • "אנחנו חברה עם יכולת הדחקה אינסופית. כאשר לא נעים לנו לראות משהו, אנחנו פשוט לא רואים אותו."
  • "המערכת התקשורתית הגלובלית – האינטרנט, הטלוויזיה, ואביזרים נלווים, יצרו אצלנו חוסר־סבלנות וקוצר־רוח ברמות קיצוניות. אנשים רבים פשוט לא יכולים להתרכז לאורך זמן. לא יכולים להאזין לנאום במשך יותר מדקה או לקרוא כתבה שארוכה מ־300 מילים."
  • "יש לנו גם נטייה לא לראות את מעשי העוול שאנחנו גורמים לאחרים. אנחנו פשוט לא רואים את העניים והזקנים, אלה שדחקנו לשוליים, וכמובן שאיננו רואים את סבלם של הפלסטינים."
  • "הצדקנות מתחילה בתחושה שאני יותר טוב מאחרים. האמת שלי כל כך מוחלטת שהאמת שלהם הופכת לחסרת חשיבות."
  • "הניסיון המאורגן להשתיק את ארגוני זכויות האדם בישראל מסוכן לדמוקרטיה ויש להילחם בו."
  • "כיבוש אינו רק שליטה בשטח. הוא שליטה באנשים. ישראל סיפחה את השטח, אבל לא את האנשים. הפלסטינים החיים בשטח אינם זוכים לזכויות אזרח ובמידה רבה נשללות מהם גם זכויות אדם בסיסיות."

שונותעריכה

  • "יש לי חולשה למילים שאף אחד לא משתמש בהן, מילים שמופיעות רק במילונים. מילים כאלה הן כמו האור המגיע מכוכבים רחוקים."
  • "יצירת אמנות טובה מבטאת שליטה במדיום (שפה, תנועה, צבע, סידור החלל). היא נותנת ביטוי ייחודי ומקורי לעולם שבתוכו פועל האמן, היא מאתגרת תפיסות קיימות, היא מסבה עונג בדרכים מורכבות. היא דורשת מאמץ. פעם קראו לזה יופי."

קישורים חיצונייםעריכה