אדם בחלל (ספר)

עטיפת הספר

אדם בחלל הוא ספר מאת דרור בורשטיין על היקום הסובב אותנו. הספר יצא לאור ב־2018.


  • "החלל הוא כמו תערוכה גדולה במוזיאון הפתוח רק בלילה והכניסה אליו חופשית תמיד. אך המוזיאון כמעט ריק, ובתערוכה מעטים בלבד צופים, הגם שכולם ישנים במוזיאון מדי לילה."
  • אדם בחלל מפנה גבו אל עולמנו הקטן ואת פניו אל החלל החיצון. ראשו נראה לנו הפוך, אבל אני יודע שהוא לא מרגיש הפוך. ולרגע אני חושב, כן, יש לאן ללכת. הוא עושה את הפסיעה הראשונה."
  • "לחשוב על החלל משמעו לחשוב על הקטן ביותר, על חלקיקים תת־אטומיים, על הגדול ביותר – על כוכבים, צבירי כוכבים, גלקסיות, קְוָזָרִים והיקום כולו, ולא פחות מכך על הרציפות שבין הקטן והגדול, בין הקרוב והרחוק, שאין ביניהם חציצה והם עשויים כמארג אחד."
  • "התבוננות בטלסקופ היא מן המתנות הגדולות ביותר. כל הורה חייב את זה לילדיו. חִשבו על זה: זכוכיות, צינור – והיקום כמו פוסע לקראתנו, מתקרב, כמו מבקש להיראות."
  • ירח לא רק נהיה מפורט בטלסקופ, הוא מקבל נפח. הצללים מדגישים גובה ועומק."
  • "הבערות הגדולה ביותר יכולה להתקיים דווקא במצב של הכרה עצמית מוארת, המונעת ראיית אורות אחרים. ההולך בחושך יכול לנחש לפחות שיש אור אחר."
  • "אנו אסירים שעונשם הומתק ביכולת לראות ולצלם את המקומות שלעולם לא יגיעו אליהם. היקום מלמד אותנו לוותר על הרצון לגעת, לאחוז. להמיר את הרצון הזה במבט, במחשבה, באמנות."
  • "הגם שהם נבדלים זה מזה מאוד בגודל ובעוצמה, אין ביניהם יחסים של היררכיה. כוכב גדול אינו חשוב יותר מכוכב קטן."

נאמר עליועריכה

  • "בורשטיין מתבונן בחלל מנקודת מבט של סופר, ומתבונן בספרות כמי שמתעניין בכוכבים." ~ אריאל הורוביץ
  • "בורשטיין מרחיב את האופק, יוצא מגבולות ישראל אל מרחבי היקום שנפרשו מאז המפץ הגדול על פני ביליוני שנות אור. להפתעתנו, אנו מוצאים בתוך המרחב העצום הזה את עצמנו. היקום הופך מזר ונוכרי למוכר וידידותי. הוא הופך לבית החדש שלנו, שבו מראות חדשים, עוצרי נשימה, של דברים שלא ידענו על קיומם." ~ אבי לייב