אור הגנוז (ספר)

אור הגנוז הוא ספר מאת מרטין בובר שערך וקיבץ סיפורי חסידים שעברו מדור לדור בעל פה ובכתב. הספר יצא לאור בתש"ז, 1947.

"מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו מן האור הגנוז בתורה? השיבו: יגלוהו באורח חייהם."
"זמן־מה לפני פטירתו אמר רבי זוסיא: אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא – יסתתמו טענותי."
"שאל: 'מי מכם רושם את דברי תורתי?' הודה התלמיד והביא מה שכתב. הביט הבעל שם טוב בכתבים והפך דף אחר דף. לבסוף אמר: 'אין כאן אף דיבור אחד ממה שאמרתי. לא האזנת לדברי לשם שמים, ונכנסה בך הקליפה ושמעת רק מה שלא דיברתי'."
"תשעים ותשע פעמים חיו שני אלה, התובע והנתבע, עלי אדמות, ותמיד נפסק הדין שלא כהלכה, ושתי הנשמות לא היה להן תיקון. על כן הוכרחתי לשלוח אותך לעזור להן."

נאמר עליו

"יהדות מזרח אירופה, ובעיקר תנועת החסידות, ייצגו בעיניו [של בובר] ביטוי טהור ואותנטי של הרוחניות היהודית. האגדה החסידית, בדומה לחוכמת הזן הבודהיסטית, הייתה עבורו מקור של מוסר ושל חוכמה פילוסופית מקורית וייחודית." ~ סבטלנה נטקוביץ'