אותלו

אותלו (באנגלית: Othello) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר העוסק באהבה ובקנאה המתרחש בוונציה ובקפריסין. המחזה נכתב בסביבות שנת 1603 ועובד גם לאופרה ולקולנוע.

אותלו ורעייתו דסדמונה

כללי

• "עלינו לציית לַזְמן."
• "הנני הולך ומי זה יעצרני?"
• "הנגנב שמחייך, גונב משהו מהגנב."
• "מי הוא זה אשר יכול לשלוט בגורלו?"
• "תן לָרעה במחשבות את הרעה שבמילים."
• "איך בגיל, ובשמחה, בתענוג ובתשואות אנחנו נעשים חיות רעות!"
• "שקטה כל כך שהיא תסמיק גם מתנודות גופה שלה."
• "במקום לנקום על כל עלבון מעדיפה לא לנהל חשבון."
• " פִּרְצֵי סודות מתוך הלב, שרגש לא יכול לשלוט בהם."
• "דע לך היטב, הוא לא יַרְאה לך ניכור יותר מכפי שהנהלים דורשים."
• "איבדתי את שמי הטוב, איבדתי את החלק הנצחי שלי עצמי, ומה שנשאר הוא חַייָתִי."
• "אני איש מחוספס דיבור, ולא בּוֹרכתי במילים רכות של זמן שלום."
• "להיאנח על צרה שהייתה, זה הטוב שבאמצעים כדי להביא עלינו צרה חדשה."
• "גם אם אני שונא אותו כמו את ייסורי הגיהנום, הנסיבות דורשות בינתיים שאניף דגל וסמל של אהבה."

אותלו

• "המעשים שאני עשיתי בשירות העיר הזאת ייטיבו לדבר מכל הטענות שלו."
• "כאשר אדע שיוהרה היא גם כבוד, אודיע ברבים שאני מגזע מלכים אני, וכל מעלותיי יעידו בי, בלי שום בושה, שרק בדין זכיתי בגורל נכבד כזה."
• "היא אהבה אותי על סכנות אשר עברתי; אני אותה על חמלתה."
• "לולא אהבתי לדסדמונה הענוגה, הייתי מסרב לתחום את חירותי ולרסנה תמורת אוצרות הים."
• "על איש ספרו שלא השכיל אהוב אך רב מדי אהב."
• "הכל כדאי, אם לאחר כל סערה כזאת תבוא שלווה כזאת. אם צריך היה כעת למות, היה זה מוות מאושר כעת!"

יאגו

• "אם במאזניים של חיי אדם לא הייתה כף של הגיון כנגד כף של התפקרות, הדם החם והשפלות בטבע בן אדם היו מוליכים אותנו אל עברי פי פחת. אבל בראש שלנו יש גם שכל, שמצנן את להט־־בשר, שמרסן את כל החשקים הכי פרועים שלנו, שמתגבר על היצר."
• "הישמר לך מן הקנאה; זו מפלצת בעלת עיניים ירוקות, המהתלת בבשר שממנו היא ניזונה."
• "אני אמנם חייב למלא כל הוראה שלך, אבל איני חייב כלל למלא את מה שעבדים פטורים ממנו; לתת ביטוי למחשבות שלי."
• "יודה לי, יאהבני, ויעניק לי פרס על כי שמתיו לצחוק ולשמצה, והתנקשתי בשלוותו עד כדי טירוף הדעת."
• "זה שגוזל ממני את השם־טוב שלי, שודד ממני את מה שלא עושה אותו עשיר, אבל עושה אותי אביון ממש."

דסדמונה

• "כשאני נשבעת ידידות, אני גם מקיימת, עד לפרט האחרון; לא אתן אף רגע מנוחה לבעלי, לא אניח לו לישון, ואדבר אליו עד שתפקע סבלנותו."
• "מה אעשה להשיב אלי את לב אדוני? לך אליו, ידידי, כי באור השמש נשבעתי כי אינני יודעת איזה רוח רע הסיר את לבו מאחרי."