אלחנן וסרמן

הרב אלחנן בונים וסרמן (ה'תרל"ה, 1874 - י"א בתמוז ה'תש"א, 1941), ראש ישיבה בליטא וממנהיגי אגודת ישראל, נספה בשואה.

"סבורים היו שכמו שצריך ללמוד תורה לשמה, כן צריך ללמוד לימודים חיצוניים לשמן... ועל פי דעת תורה, נהפוך הוא, שכמו שצריך ללמוד תורה לשמה, כן בשארי לימודים צריך ללומדן דווקא שלא לשמן, אלא לעשותן קרדום לחפור בהן." ~ על היחס ללימוד ענייני החול
"ספרות חרדית ושיחות בטלות שלה, האם תוכל לשמש כתריס בפני פורענות של יצר הרע... ויש לומר למפיצים האלו כמו שאמרו למלך הכוזרי: 'מחשבותיך רצויות ומעשיך אינם רצויים'." ~ על שלילתה של הספרות ואפילו ספרות חרדית
"כי בדבר שהאדם משוחד, לא יוכל להכיר את האמת אם היא נגד רצונותיו... ומעתה אין תימה מהפילוסופים שכפרו בחידוש העולם, כי כפי גודל שכלם עוד גדלו יותר ויותר תאוותיהם להנאות העולם הזה, ושוחד כזה יש בכוחו להטות דעת אדם לומר כי שתי פעמים שתיים אינן ארבע, אלא חמש." ~ על הסיבה לכפירה
"הלא מסור בידינו כי פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, וישראל אף על פי שחטא ישראל הוא... המאמרים הנ"ל ודומיהן הכול מדובר במאמינים בעיקרי הדת, אלא שהם רשעים ובעלי עבירות להנאת עצמן... אבל כשנתקלקלה האמונה בעיקרי הדת, יצא מן הכלל ומצווה לשונאו ולאבדו." ~ על היחס לכופרים מעם ישראל
"הם איברים מתים באומתנו המרקיבים את כל הגוף ואם הם קוראים את עצמם יהודים, הלא דעתם זו ככל דעותיהם היא נגד דעת התורה, כי היא בנויה על יסוד הזיוף, שאפשר להיות יהודי בלא תורה ומצוותיה, והדעה הזאת היא עקירת כל התורה כולה." ~ על היחס לכופרים מעם ישראל
"לא יעלה בדעתך לומר כי יראת ה' היא מעלה באדם ומי שאין בו יראת ה' הוא גם כן אדם, אלא שחסר לו מעלה... על זה בא הכתוב להשמיענו שאינו כן, כי מי שאין בו יראת שמים אינו אדם כלל, רק בעל חיים."
"אין הבדל בינם לבין ילדי הנוכרים זולתי בצרמוניה הריקה של 'בר מצווה', אשר באמת מתאים יותר לזה השם 'בר עבירה', כי גדלותו של הנער לא תביאהו לקיים מצוות, רק לעבור עבירות." ~ על בר מצווה של נערים לא דתיים
"[...] אומרת בפיה להוליך לארץ ישראל ובאמת היא מוליכה לכפירה גמורה בעיקר... מתקיים השקר הזה קרוב לארבעים שנה. ומי יודע כמה יתקיים עוד." ~ על הציונות
"נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ על בנימין זאב הרצל
"מעת שפרקנו עול התורה ממנו שרצו זרע עמלק בתוכנו ונתרבו בינינו המומרים להכעיס כמו היבסקציה הנמצאים לא לבד במדינה האדומה, כי אם בכל תפוצות ישראל, מקצה הארץ עד קצה הארץ וגם בארץ הקודש, אשר המתייוונים שמה הן אותם היבסקציה בעצמן ואין שום הבדל ביניהן, רק שאלו כותבים בז'רגון יידיש ואלו כותבים ומפטפטים בז'רגון עברי, אבל על הללו והללו נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כיסאו שלם עד שימחו מן העולם... הדברים אמורים כאן רק על ראשיהן ומנהיגיהם, מוריהם ומדריכיהם, כתבניהם ודרשניהם – אלו הם מזרע עמלק העומדים בראש צבאותיהם להילחם נגד הקב"ה, אבל כל ההמון הנספח עליהם מזרע ישראל הולכים אחריהם כבהמה בבקעה." ~ על הציונות
"בארץ הקודש... רודפים באף ובחימה נוראה את המחזיקים בתורת ה', ולו היה הכוח בידם, היו הורגים אותם ממש." ~ על הציונות
"אם הרעיון הלאומי הוא בבחינת עבודה זרה, אזי הרעיון הלאומי דתי הוא בבחינת עבודה זרה בשיתוף... הדתיים לאומיים... מפנים את כל מרצם וגבורתם בגלוי ובסתר נגד נושאי דגל התורה." ~ על הציונות הדתית
"ארץ ישראל תופסת מקום עיקרי בתורה. שלשה סדרים בש״ס קשורים בארץ ישראל: זרעים, קדשים, טהרות. חלק גדול של שלשה הסדרים הנשארים אף הוא קשור בא״י... מובן על כן כי ארץ ישראל היא צורך חיוני לישראל. מלבד זה, הרי ישוב ארץ ישראל הוא מצות בפני עצמה..." על מקומה של ארץ ישראל ביהדות
"נוכחנו לדעת כי בלעדי התורה אין בכוחנו להתקיים אפילו עשרות שנים ובלעדי ארץ ישראל התקיימנו 2,000 שנה... ארץ ישראל דרושה לנו, אבל בלעדי התורה לא נתקיים כיהודים." ~ על מקומם של התורה וארץ ישראל ביהדות, בהמשך לציטוט הקודם.
"בימינו בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להן יקריבו את קורבנותיהם, הרי הם: הסוציאליזם והנאציונליזם... בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת – נציונל־סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום החובל ביהודים בכל קצווי ארץ. הטומאות להן סגדנו הן החובלות בנו." ~ על עליית הנאציונל־סוציאליזם (נאציזם).
"עלינו לזכור שבאמת נהיה מקדשי השם ולא תעלה על דעתנו חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר – קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש אשר תקים מחדש את העם היהודי." ~ לפני הוצאתו להורג עם תלמידיו. הדברים, שנאמרו במקורם ביידיש נדפסו בהקדמות לספריו ובספרים נוספים.