אם אשמע קול אחר

אם אשמע קול אחר הוא רומן מאת חיותה דויטש שיצא לאור ב־2014, ומספר על אישה דתייה מתל אביב שמחליטה לעזוב את העיר למושבה בצפון.

"היתרונות שיש בעצם קיומה של אפשרות אחרת."

  • "העצים מסביב הרכינו ענפיהם לעברה ושאלו: לשם מה באת?"
  • "היתרונות שיש בעצם קיומה של אפשרות אחרת."
  • "רק שעות ספורות עברו מאז שהניחה את עצמה על האוטובוס צפונה. היא מרגישה כאילו היה זה ממש מזמן."
  • "כל ימיה ליווה אותה הפחד שלא תצליח להיחלץ מהצל שהטילו על חייה ועל שאיפותיה, כתליו האפרוריים והבינוניים של ביתה."
  • "ספרים היו מקום נוסף לחפש בו גדולה או לפחות בריחה מקטנות."
  • "מחזיקים את הידית העגולה של ספל הקפה כאילו הם טובעים בים, והיא קרש ההצלה שלהם."
  • "העולם הישן הולך ומתרחק ממנה."
  • "מחליפה את החצאית הארוכה במכנסיים שהביאה."
  • "כתיבה לא חייבת לגלות הכול."
  • "כל חתונה כרוכה בנדודים – בנדידה מאזור בטוח לאזור חדש ולא מוכר."
  • "כולם בורחים לפה, היא מהרהרת, חוץ מאלה שבורחים למקומות אחרים."
  • "ארוס וטנטוס ידידיי הטובים... נוכחות המוות מזכירה לנו את החיים."

על הספר

עריכה
  • "יש עמדה נפשית שבעיני היא נחשקת ונפלאה – עמדה נפשית של התבוננות בעולם, על ייסוריו, מתוך פרספקטיבה ושלווה." ~ חיותה דויטש
  • "חיפוש השקט בספר, מתקיים בשני מישורים: ברובד האישי הפשוט, של הסערות הפרטיות. אבל גם במישור הלאומי הכללי. שני המישורים אינם מנותקים, כמובן. להפך, הם קשורים בקשר הדוק. החיים שלנו בארץ נורא רועשים. ההתנגשויות, המתחים, הקונפליקטים מייצרים רעש שהוא על גבול הבלתי נסבל, והוא גובה מחירים ברמה האישית והלאומית. אין שקט ואין פנאי נפשי להקשיב לזולת." ~ חיותה דויטש

ראו גם

עריכה