אמת אהבה אמונה

אמת אהבה אמונה הוא ספר מאת גדעון לב שיצא לאור ב־2018 הבוחן באופן פסיכואנליטי והיסטורי את שאלת משמעות החיים.

עטיפת הספר

---

• "יש כמה תשובות מקובלות לשאלת משמעות החיים – 'שמחה', 'הצלחה', 'יצירה', 'אהבה' וגם 'הבנת טבע המציאות', 'חריגה מגבולות טבענו' (מיסטיקה), 'שִכחת העצמי', 'עזרה לזולת', 'קידום האנושות' אבל אף כי השאלה ממשיכה לבעור בלבבות רבים, כבר אלפי שנים, טרם נמצא לה מענה אחד, מספק־כול."
• "בימינו, ההבחנה החדה בין עידנים, שכל אחד מהם מתאפיין בהשקפת עולם בלעדית, שמבטלת את קודמתה, כבר אינה תקפה. השינויים כיום נוגעים יותר למערך הכוחות שבין מספר מצומצם של השקפות עולם בסיסיות שמונחות בתשתית התרבות."
• "בבסיס כל השקפות העולם ניצבים שלושה ערכי יסוד אנושיים – אמת, אהבה ואמונה – שתרבויות ופרטים מגבשים סביבם את תפיסותיהם, את שאיפותיהם ואת חייהם."
• "השקפות המבוססות על אמת בנויות סביב התפיסה שהדבר הראוי הוא להשתמש בשכל ובהיגיון האובייקטיביים ולהתמקד באימננטי, במה שבתוך העולם, כדי לנסות להבין את הטבע ואת המציאות עד כמה שאפשר. הקטגוריות העיקריות של השקפה זו הן 'נכון' ו'כוזב'."
• "בהשקפות המבוססות על אהבה התפיסה היא שיש לשים דגש על הרגשי והסובייקטיבי ולהתמקד ביחסים בין־אישיים (בזוגיות, במשפחה, בקהילה). הקטגוריות העיקריות של השקפה זו הן 'מושך' (או 'נעים' או 'יפה') ו'דוחה'."
• "בהשקפות המבוססות על אמונה ההתמקדות היא בטרנסצנדנטי, במה שמעבר לעולם ולקיום החומרי, הבין־אישי או החברתי. הקטגוריות העיקריות של השקפה זו הן 'טוב' ו'רע'."
• "את ערך האמת מגלם בעידן זה בעיקר ההומניזם החילוני־מדעי, שהיה בשיאו בתחילת ובאמצע המאה העשרים. את ערך האהבה מגלמת בעיקר ההשקפה הפוסט־מודרנית, שהתחזקה מאוד ברבע האחרון של המאה העשרים. והגילום הפרדיגמטי של ערך האמונה הוא בהשקפה שאני מכנה 'רוחניות עכשווית', שצוברת פופולריות ודומיננטיות מאז תחילת המאה הנוכחית."
• "אין השקפה מושלמת, לכל אחת חסרונות בדרך לקיום שמממש את שאיפותינו הגבוהות ביותר כבני אנוש. ההשקפות המבוססות על אמת מכוונות לעולם שבו המחקר המדעי יאפשר לבני האדם להיות מסופקים תמיד – אך יש אנשים שרווחה ויציבות אינן שקולות מבחינתם למימוש ושלמות. השקפות המבוססות על אהבה, מצדן, מציגות מטרה שאינה כלל־אנושית ואוניברסלית, אלא כזו שמיועדת רק עבור מעטים שמגיעים למימוש עצמי. ואדם הרוצה להתקרב למימוש שאיפתן הגבוהה ביותר של השקפות המבוססות על אמונה, הטרנסצנדנציה, נדרש להסתיר את מלוא העצמה של החושניות והאגרסיביות שיש בו."
• "רעיונות פסיכואנליטיים הפכו לחלק כה מהותי מהמרקם התרבותי ומהחוויה העצמית שלנו עד כי ניתן לקבוע שהפסיכואנליזה כבר אינה רק תרפיה, אלא צורה של חשיבה, דרך גישה לחוויה האנושית שהיא אולי העמוקה ביותר שהתפתחה במסגרת התרבות המערבית המודרנית."
• "השינויים שיצרה ההשקפה הפוסט־מודרנית עוררו שאיפות מסוג חדש וגם קשיים נפשיים ייחודיים, שביססו את מעמדן של הגישות הפסיכואנליטיות של יחסי־אובייקט, שהתמקדו בקשר האנושי – בעומק, בעצמה ובאותנטיות שלו – ולא בגילוי האמת על עברו ועל אופיו של המטופל."
• "הצורך הגובר במשמעות שמעבר לחומרי, צורך שהוכחש והודחק בתקופות המודרניזם והפוסט־מודרניזם. גם הפסיכואנליזה מגיבה לצורך זה, מה שמוליד זרם חדש, המתאפיין ברגישות ואהדה לממד הרוחני של הקיום האנושי . זרם זה אימץ מהשקפת העולם הדתית אידאל של חיים ראויים שממנו נגזרו יעדים טיפוליים כמו פיתוח אחריות מוסרית וחמלה, צמצום ההתמקדות בעצמי וחתירה לחוויות מיסטיות של אחדות או מגע עם המקודש."
• "התהליכים הנסקרים הם עמוקים ומקיפים, החברה שבה התחוללו היא מורכבת והטרוגנית ופרק הזמן שבו התרחשו הוא ארוך ומשופע באירועים ובהתפתחויות."