אסתר פרבשטין
היסטוריונית וחוקרת שואה ישראלית
אסתר פרבשטין (נולדה ב־1946) היא היסטוריונית ישראלית, חוקרת השואה והחברה החרדית.
מתוך כתביה
עריכה- "במרקם כתיבת ההיסטוריה, מהווים המכתבים האישיים מרכיב חשוב ומעניין. רבים מהם אוצרים מידע עובדתי, שהוא אבן הבניין של המחקר. אך מעבר לכך: נופחים הם חיים בדיון ההיסטורי, בהיותם משקפים זווית אישית או קבוצתית של מי שחי ופעל בתקופה הנידונה, ובכך מאפשרים לנו להחיות ולחיות את האירוע הנידון. יתר על כן: אין כמכתב האישי כדי להבין את המניעים או ההרגשות שנתלוו לעשייה, ולכן אין כמעט דיון הסטוריוסופי שמקומם של מכתבים נפקד בו."
- "לא בהמראה חד פעמית, לא ברעש ולא באש, ישיג האדם את קירבת הבורא. הדרך הסלולה במזמורנו, הנה עליה איטית ועקבית בסולם השגרה, תביעה לאיכות חיים יומיומית שונה. דברים שנקרים לפנינו בד' אמותינו, ועל כן קיימת לגביהם סכנה של התעלמות או שחיקה. והכתוב כותבם בלשון ההווה, ללמדך, שהאדם נדרש לקנותם כקניין תכונת הנפש, שיש לה קיום מתמיד." ~ על תהילים, פרק ט"ו
על החרדים והשואה
עריכה- "הגולה היא החשובה בשנות ה־20 וה־30, וחורבנה הוא הלם ואובדן לכל אחד בקהילה זו. שם חיו הדמויות הנערצות ומשם יצאה תורה. ולכן, כל אחד שבא משם לכאן הביא איתו משהו מהגדלות של הגולה, שריד ופליט לפאר שהיה."
- "כשמדובר באדמו"רים שניצלו לא מדובר ברצון הפרטי שלהם להינצל. המנהיג סימל עולם שניצל וייבנה מחדש. המשותף לכל המקרים היה שהצלתם נתפסה על ידי האנשים שעסקו בה כהזדמנות שאסור להחמיץ להמשיך את העולם שהיה רוחנית ותרבותית."
- "חלקם של הניצולים בהקמת הישיבות ובפיתוחם היה מכריע. בישיבות מיר, פונוביז', בריסק, סלבודקה ועוד – הם הקימו והעשירו את עולם התורה שהתפתח בארץ לאחר השואה, כל אחד בסגנון הלימוד המיוחד לישיבות בהם למדו באירופה."
- "לאמונה יש תפקיד במאבק נגד הייאוש והתסכול, בביטחון בעתיד, וביכולת ההכלה והקבלה שלהם, והיא מצאה חיזוק בדברים המוכרים מבית אבא, בניגון החסידי, בישיבה – זו הייתה עבורם רשת ביטחון ועוגן יומיומי."
- "יידיש הייתה יותר שפת דיבור. דברי תורה, דברים שייחסו להם חשיבות, נכתבו בעברית רבנית המתאפיינת מחד במשפטים ארוכים, ומאידך היא מלאת קיצורים וראשי תיבות, הקשרים ברמזים למקורות."
אמרותיה
עריכה- "במשפחה ברוכה יש חינוך למשמעת עצמית. לאיפוק, לדחיית סיפוקים, וגם לעזרה בבית."
- "לנשים [חרדיות] יש המון שטח ביטוי. מקום במערכת המשפחתית, שחשובה להן, סמכות אצל בעליהן וצאצאיהן. הן לא מרגישות מקופחות. מי שנלחם נגד 'הדרה' הוא לא הנשים מבפנים."
- "גיליתי שככל שהאנשים פתוחים יותר, במובן האמיתי של המילה, הם מקבלים אותי בפשטות, ללא בעיה."
- "במידה מסוימת, השנאה דומה לשכרות, כשאדם נשטף בה הוא כבר לא רואה דברים אחרים כי הוא באובדן חושים."