ארז צוקרמן

איש צבא ישראלי, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף

ארז צוקרמן (נולד ב־1964, בקיבוץ דן), תת אלוף בצה"ל, היה מפקדה הראשון של יחידת אגוז, ממפקדי שייטת 13 ("הקומנדו הימי") וחטיבת גולני.

  • "השייטת נתפשה בעיני כמקום הקרבי האולטימטיבי, שבגלל שהוא מאוד קשה להשגה, אז צריך להיות שם ולתרום את המיטב." ~ על הגיוס לקומנדו הימי, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "ידעתי שהבחור נמצא בסערת רגשות, התחושה הייתה של כישלון, שאולי לא הצלחתי להסביר את עצמי כמו שצריך ועכשיו חובתי לנסות לגשר שנצא משם בהרגשה שאנחנו אחים. הייתי שם בתפקיד מחייב של מפקד חטיבת גולני, שאני בחרתי, שאף אחד לא הכריח אותי לעשות. בתור מח"ט גולני יש גם רגעים קשים, וצריך לדעת לעמוד בהם. ביני לביני אני חושב שכשתיגמר משימת ההתנתקות, יהיו אנשים שארצה לבוא לבכות איתם ביחד. אבל רק בתום המשימה." ~ על כך שחיבק את לירון זיידין שפונה מביתו בהתנתקות, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "אין ספק שברמה האישית הייתי מעדיף לשמור על הקו שהנחה אותי עד היום. אני מעדיף לא להיות בפרונט. אלא שעד היום כל העשייה שהייתי שותף לה הייתה בתוככי הצבא פנימה, גם אם המשמעות שלה הייתה כמובן עבור המדינה. ההתנתקות היא אירוע יותר מורכב, ודאי ביחסי צבא־חברה. אני יודע שיש ציפייה ממני כמח"ט גולני להשמיע קול. אנחנו, בהתאם לרוח הרמטכ"ל וצה"ל, מבינים שחובתנו כמפקדים להגיד לחיילים שלנו, להורים שלהם, למתיישבים, לאזרחי ישראל, שני דברים: אנחנו מבצעים את המשימה, אבל אנחנו גם נעשה הכול כדי למזער את הקרעים ולאחד את השורות. האחריות שלנו היא שהכול ייעשה ברגישות הראויה. כל מי שיש לו יכולת לתרום למתינות, לנטרול כעסים, לפיוס, חובתו להביא את זה לידי ביטוי. יש לנו רק מדינה אחת והיא של כולנו." ~ מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "לא הייתה תחרות, הייתה אהבה." ~ על חברו סא"ל יוסי קורקין שנהרג כמפקד פלגת הלוחמים באסון השייטת ב־1997, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "אין ספק שלהיות מפקד השייטת זו גאווה גדולה. ההילה וההערצה לא רלוונטיים. בסופו של דבר צריכים להיות ממוקדים בעשייה." ~ על הפיקוד על שייטת 13, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "גולני בשבילי זה קודם כול אחריות ומחויבות לחיילים בחטיבה, שנותנים באמת הכול, ביום ובלילה, בחורף ובקיץ למען המדינה, לפעמים אני מרגיש קצת כמו אבא שלהם. בשבילי גולני היא בית ומשפחה. זאת המדינה שלנו, על כל המרכיבים שלה." ~ מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "אני מאמין שעד לקווים האדומים אנחנו, כמפקדים, חייבים לנהוג בתבונה, כך שיבוצעו המשימות, אבל גם שנדע לעזור למי שמתקשה. גמישות פיקודית ורעות משחקים פה תפקיד גדול. היו לנו מספר אירועים כאלה בכפר מימון, אנשים שאמרו שהם מתקשים בביצוע המשימה. אנשים כאלה, אם אין שיח חופשי, אם הם לא יכולים לתאר את הקושי שלהם, אני מניח שהיו מוגדרים סרבנים. המפקדים אצלנו הקשיבו, עזרו, והאנשים האלה השתלבו במשימה. אלה שעוברים את הקו האדום, ממרידים, מכריזים הכרזה מתריסה או לא מבצעים פקודה בזמן אמת, להם אין מקום בגולני ואין להם שום שיח איתי." ~ על סרבנות, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "כבר בשלהי המלחמה חשתי שנכשלתי בתפקידי כמפקד האוגדה והחלטתי לקחת אחריות אישית. לעומת זאת, הבנתי שגם התפטרות מיידית תהיה בריחה מאחריות. היה צורך לאחד את השורות, לייצב את המצב ולאמן את האוגדה. כעת, בתום קרוב לשנה של מאמצים להפקת לקחים, אני סבור שהאוגדה מוכנה לכל משימותיה. לאחר שהמצב התייצב, אני חש מחויב להשלים את מהלך התיקון ולממש את לקיחת האחריות האישית. אינני מפנה אצבע מאשימה כלפי איש. אני ורק אני אחראי לאופן שבו הנהגתי את האוגדה במלחמה. אני מאמין ויודע כי שדרת המפקדים בצה"ל תוביל את הצבא בהצלחה לאתגרים שעוד נכונו לו." ~ על התפטרותו לאחר מלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה בעיתון "הארץ", 31 במאי 2007
  • "אילו ישבתי בשקט, הייתי ממשיך להתקדם אחרי המלחמה." ~ על התעקשותו לקחת חלק במלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה בעיתון "הארץ", 31 במאי 2007

נאמר עליועריכה

  • "מדובר באחד הקצינים הנועזים ביותר בצה"ל. אני מעריך אותו בתור בן־אדם ובתור מפקד, ומכבד את החלטתו." ~ אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, על התפטרות צוקרמן מצה"ל (מקור)
  • "זה היה מבצע לטיהור קני מחבלים במרחב סוג'וד. ארז פיקד אישית על הכוח בתצפית המפקדים בשטח שהקים יחד עם סגן צור פרנס ז"ל. נפתחה אש מטווח קצר. צור, שעמד ליד ארז, נהרג. ארז היה מאוד קשור אליו, הוא היה בן טיפוחיו. בכל זאת הוא התעשת והוביל את הצוות למרדף באזור מאוד סבוך. הוא, אישית, הרג שם שלושה מחבלים, כיוון שלקצין האחר היה מעצור בנשק. בהיתקלות נהרג גם אחד הלוחמים, זוהר מינץ, ונפצעו עוד כמה לוחמים מהיחידה, בהם הרופא." ~ לוחם על פעולה של סיירת אגוז בסוג'וד, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 19 באוגוסט 2005
  • "אם ארז צוקרמן יכול לפקד על אוגדה משוריינת כנראה שהתפקיד הזה איבד כל משמעות" ~ האלוף במילואים אורי שגיא לאחר מלחמת לבנון השנייה. מתוך הספר "שבויים בלבנון" מאת עפר שלח ויואב לימור, עמוד 360.
  • "המבצע נערך ב-19 בספטמבר 1996. כבר בתחילת ההסתננות – כאשר עלו המפקדים לנקוד תצפית על אחד מגושי הסלע העצומים האופייניים לג'בל סוג'וד נתקל הכוח בפיקודו של ארז, במחבלים. במכת האש הראשונה נפגעו כמה מפקדים. הכוח נתפס במצב לא נוח – המפקדים נמצאו לפנים כשהם מנותקים מיתר הלוחמים. ארז התעשת במהירות, הציב חיפוי קטן ויצא מיד למרדף אחר המחבלים שהחלו לברוח באחת מהמחילות החצובות בסבך. בתום המרדף, שעל-פי התיאורים דמה יותר לטיהור תעלת לחימה ביעד מבוצר, חיסל הכוח שני מחבלים." ~ מתוך הספר "מלחמה ללא אות" מאת משה תמיר, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמוד 145.

קישורים חיצונייםעריכה