בכל סרלואי

בַּכֹּל סֶרְלוּאִי (נולדה ב־1983) היא משוררת ומבקרת ספרות ישראלית.

אמרותיה

"משוררים כותבים הם אלה שכותבים את ליבם ונותנים משקל עצום לרגשותיהם; משוררים קוראים הם אלה שבבסיס עבודתם עומדת מלאכת השיר והעימות המתמיד עם האפשרות שמעניקה השפה."
"אין ראשוני ונורא כצורך באהבה, שהאפשרות שבו היא ודאי אחת מצורות הגאולה האנושית העמוקות ביותר."
"הספרות כפלא אנושי מורכב אינה מציעה תרופה לפנאטיות אלא עלולה לסכן את המלחמה בה. יש מלחמות צודקות, ויש מציאויות שבהן חייב אדם למסור את חייו למען הצלת חייו וסביבתו, ללא מחשבה על עולמו הרגשי המסוכסך של זה המצמיד סכין לגרונו."

לוֹחֶשֶׁת אַבָּא מִבַּעַד לְקִירוֹת הָעוֹלָם."

מְנַהֵם נֶחָמָה, מְרַפֵּא אֲבָנִים.

וְקַר מְאֹד בָּעִיר. רָטֹב וְלֹא מִבֶּכִי

גַּעְגּוּעִים, כְּצֹאן אָדָם, פּוֹעִים בָּרְחוֹבוֹת."

"לא ידעתי מה פירוש הדבר שהנפש יוצאת אל נער צעיר, אבל ידעתי, ידעתי בוודאות, שנפשי יוצאת אל הספרים הקדושים. איפה נמצאת הקדושה? א־להים, אני יודעת, נמצא בכל מקום."
"במוחי, שמעולם לא למד גמרא, אני עושה את ההיקש בעצמי: פמיניסטית היא אישה שלומדת תורה, אולי אפילו לומדת גמרא. אם כך, אני פמיניסטית. וכך, בפעם הראשונה ששמעתי את המילה, נעשיתי כזו."