לימוד תורה

מצווה ביהדות ללמוד וללמד תורה

מצוות תלמוד תורה היא המצווה ללמוד תורה וללמדה לאחרים. מצווה זו היא מהחשובות שבין מצוות העשה ביהדות, וחיובה אינו מותנה במקום ובזמן. עם זאת, אף שאין היא מצוות עשה שהזמן גרמה, נשים אינן מחויבות במצווה. מצווה זו כוללת בתוכה את לימוד מכלול התורה שבכתב ושבעל פה: מקרא, משנה, גמרא, אגדה, הלכה, קבלה ועוד. חכמי ההלכה הדריכו להדריג את התכנים הלימודיים לפי גילם של התלמידים, ברוח דברי התנא יהודה בן תימא במסכת אבות: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, ... בן חמש־עשרה לתלמוד."‏

תלמוד תורה


בתנ"ךעריכה

  • "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" ~ דברים, לג, ד
  • "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ משֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" ~ ה' ליהושע, יהושע פרק א
  • "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" ~ ה' ליהושע, יהושע פרק א
  • "רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה', לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, וּלְדָבְקָה בוֹ, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" ~ יהושע, לשבטים ראובן גד וחצי המנשה, יהושע פרק כב
  • "וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול" ~ יהושע, בפרידה מכל עם ישראל לפני פטירתו, יהושע פרק כג
  • "...מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" ~ דבורה הנביאה משבחת את בני מכיר משבט מנשה ואת בני שבט זבולון, שופטים פרק ה

לימוד תורה בדברי חז"לעריכה

  • "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה". ~ משנה מסכת פאה פרק א
  • "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ - וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם" ~ משנה מסכת פאה פרק א
  • "אם אין תורה, אין דרך ארץ – אם אין דרך ארץ, אין תורה." ~ רבי אלעזר בן עזריה
  • "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון." ~ רבן גמליאל ברבי (אבות, ב', ב')
  • "אם אין קמח אין תורה." ~ אבות, ג', י"ז
  • "אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה." ~ רבי טרפון
  • "חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני" ~ ברכות סג ב
  • "אין התורה נקנית אלא בחבורה" ~ ברכות סג ב
  • "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצווה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה." ~ סנהדרין קה ב
  • "ותורה מה תהא עליה? הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד" ~ קידושין סו א
  • "בִּשְׁלֹשָׁה כְּתָרִים נִכְתְּרוּ יִשְׂרָאֵל, כֶּתֶר תּוֹרָה, כֶּתֶר כְּהֻנָה, כֶּתֶר מַלְכוּת" ~ פרקי אבות ד, יג
  • "עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע, וּמְלַאכְתְּךָ עֲרַאי" ~ (אבות א, טו)
  • "הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה" (אבות פ"דּ מ"י)
  • "בחמשה דברים נמשלה תורה: במים וביין ובדבש ובחלב ובשמן" ~ דברים רבה, (ז, ג)

חכמי ישראלעריכה

  • "...היסוד השמיני, היות התורה מן השמים, והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י משה רבינו ע"ה שהיא כולה מפי הגבורה" ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
  • "...אין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים, ושם אשתו מהטבאל ותמנע היתה פלגש, ובין אנכי ה' אלהיך, ושמע ישראל, כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת". ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
  • "כל דיבור ודיבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם ולא הושג תכלית חכמתם, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואין לאיש אלא להלך בעקבות דוד משיח לאלהי יעקב שהתפלל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהלים קיט)". ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
  • "...זה שאנו עושים היום מתבנית הסוכה ולולב ושופר וציצית ותפילין וזולתם - הוא בעצמו התבנית אשר אמר השם יתברך למשה, והוא אמר לנו, והוא נאמן בשליחותו" ~ רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'
  • "כבר נכפל הצווי הזה פעמים - ולמדתם ועשיתם, למען ילמדון, וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד" ~ רמב"ם, ספר המצוות, מצוות עשה יא.
  • "מצוה יא, היא שצונו ללמוד חכמת התורה וללמדה, וזהו שנקרא תלמוד תורה" ~ רמב"ם, ספר המצוות, מצוות עשה יא
  • "צָרִיךְ הַלּוֹמֵד לִהְיוֹת זָרִיז וְזָהִיר לִלְמֹד, כִּי מְלֶאכֶת הַתּוֹרָה אֵינָהּ דּוֹמָה לִשְׁאָר מְלָאכוֹת, כִּי הַלּוֹמֵד שְׁאָר מְלָאכוֹת אֲפִלּוּ יִבָּטֵל מִמֶּנָּה כַּמָּה שָׁנִים לֹא יִשְׁכָּחֶנָּה, אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר מִיָּד שׁוֹכֵחַ; וַאֲפִלּוּ אִם יַחֲזֹר מֵאָה פְּעָמִים, אִם יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה יִשְׁכַּח הַכֹּל" ~ ארחות צדיקים
  • "אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד בַּפֶּה, יַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ עַל שְׁמוּעָתוֹ, וִיהֵא דַּעְתּוֹ עַל לִמּוּדוֹ שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלִּמּוּדוֹ, וְאָז קִיֵּם "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"" ~ ארחות צדיקים


הוגים וסופריםעריכה

  • "והלא עניין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של 'ושננתם לבניך' עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי רבי שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר. 'ואף בחשכת פזוריה ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה'." ~ זלמן שזר, על שטר בערך נקוב של 200 ש"ח (השטר בצבע אדום).
  • "תינוקות של בית רבן, כשבא בלעם לקלל את ישראל אמר "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" האגדה אומרת שראש צורים הם תינוקות של בית רבן ומברכותיו של אותו רשע אנו יודעים את קללותיו ידוע שכוח האומה כלול בתינוקות של בית רבן בלעם רצה לעקור כוח זה מי שרוצה לעקור אומה יעקור את תינוקות של בית רבן. כדי להפיל צור צריך לחפור תחתיו. אנו צריכים לבנות את ירושלים של מעלה. ירושלים של מטה היא אמצעי לבנין ירושלים של מעלה. תל אביב היא העיר שנבנתה על ידי יהודים ומתחילה ועד סוף נבנתה על חול, אלא שבשעה זו באו ועשו לה יסוד מוצק והוא החינוך - בנין שיהיה לעדי עד.תורה היא מלה עברית בלעדית. אין בלשון אחרת המושג תורה. היא אינה חכמה או מדע ואמנות בלבד והיא גם לא מושג הכולל את כולם... התורה ביחד עם הארץ יהיה הבנין שלם. אתם תינוקות עמלים תמיד לעשות את הבנין שלם לכן אין מבטלים תינוקות של בית רבן מתלמוד תורה אפילו לבנין בית המקדש שהוא עליון על הכל, שובו לעבודתכם ולתורתכם מפני שזה הבנין החזק והנצחי ביותר בלעדיו אין שום ערך ליתר עבודתנו שובו לתלמוד תורה שהוא כנגד כולם" (חיים נחמן ביאליק בשנת תרפ"ד בקבלת פנים שערכו לכבודו ילדי תל אביב. אחרי שעברו לפניו בסך תלמידי בתי הספר בעיר קם המשורר ונאם לפניהם.'שנה בשנה', תשל"ד, עמ' 335)
  • בדבר אבותינו, שגם הם הקפידו כמו אלה - אם לא אומר עוד יותר מהם - לכתוב את המעשים לזכרון; וצוו על המלאכה את הכהנים הגדולים ואת הנביאים והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בדיוק רב - ואם מותר לי להעז בדברי - עוד ישמרו לדורות. את כל זה אנסה לבאר בקצרה... לא לכל אדם היה מותר לכתוב... ורק הנביאים היודעים מה למעלה ומה לפנים כי למדו את הספרים ברוח א-להים ברוח הקודש כתבו את מעשי זמנם באר היטב. כי לא רבבות ספרים נמצאו בידינו ולא ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם רק עשרים ושנים ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא, ובצדק נאמנים הם בעינינו כספרי א-להים. חמשה מן הספרים הם למשה ובהם נמצאו החוקים וגם מסורת תולדות העולם מבריאת האדם עד יום מותו של משה וזה הוא כמעט זמן שלשת אלפים שנה. וממות משה עד ימי ארתחששתא מלך פרס המולך אחרי אחשורוש כתבו הנביאים הבאים אחרי משה את מעשי זמנם בשלשה עשר ספרים. וארבעת הספרים הנשארים כוללים מזמורים לא-להים ולקח חיים לבני האדם. ומימי ארתחששתא עד זמננו זה נכתבו כל מיני ספרים אך לא זכו להאמן עלינו כספרים הקודמים להם - כי לא קמו עוד יורשים כשרים לנביאים... ~ יוספוס פלביוס, קדמות היהודים' - נגד אפיון, מאמר ראשון.
  • "...והמעשים מוכיחים עד כמה אנו שמים לב לספרינו כי בדורות הרבים שעברו עליהם לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים ולא לגרוע מהם, וגם לא לשנות בהם דבר. כי בלב כל איש יהודי נטועה מראשית בריאתו האמונה בספרים האלה כי הם דברי א-להים והוא קבל עליו להחזיק בהם וגם למות עליהם בשמחה בשעת הצורך. וכבר ראו רבים בעיניהם לא פעם ולא שתים את השבויים בבתי החזיון שעמדו בכל יסורים וקבלו עליהם כל מיתה משונה ולא הוציאו מפיהם דבר לחרף את התורה ואת הספרים אשר עמה יחד. ומי הוא האיש מקרב היונים אשר יחזיק ככה בחוקיו וישא אף נגע קל ולו גם בראותו כי כל ספרי היונים יאבדו, כי הם חושבים את ספריהם לדבר שפתים אשר הרבו בו הכותבים להג ככל אותה נפשם". ~ יוספוס פלביוס, קדמות היהודים' - נגד אפיון, מאמר ראשון.

בחוקי מדינת ישראלעריכה

  • "מטרות החינוך הממלכתי... ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם" ~ חוק חינוך ממלכתי

לימוד תורה בדברי רבנים בעת האחרונהעריכה

  • "במקום שאינך מכניס תורה – נכנסים דברים אחרים." ~ הרב יהודה עמיטל
  • "לא ישלח את ילדו לאיפה שיש מורים חילונים שלא יודעים הלכות. המורים החילונים הם לא מורים, הם חמורים." ~ הרב עובדיה יוסף, בעקבות שביתת המורים בסוף שנת 2007
  • "שילכו ללמוד תורה ויפסיקו לעסוק בדברים המטופשים שלהם. כל המוח שלהם ברגליים בעוד שהמוח שלנו בראש. מי ייתן וכולם יחזרו בתשובה." ~ הרב עובדיה יוסף, על שחקני כדורגל, 17 באוגוסט 1999

קישורים חיצונייםעריכה