בן עזאי
תנא
רבי שמעון בן עזאי המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן התנאים בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.
- "הוי רץ למצווה קלה כחמורה, ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה, ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצווה - מצווה, ושכר עבירה - עבירה" (מסכת אבות פרק ד' משנה ב')
- "אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" (מסכת אבות פרק ד', משנה ג')
- "חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה." (סוטה ג' ג')
- "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה" (ספרא, פרשת קדושים, פרק ד', י"ב, גרסה שונה מעט מובאת בבראשית רבה, פרשה כד)
- "כל מי שהוא מבטל פריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו שופך דמים וממעט את הדמות. מאי טעמיה? שופך דם האדם מפני מה כי בצלם אלהים ומה כתיב אחריו ואתם פרו ורבו, א"ל ר"א בן עזריה נאים דברים היוצאים מפי עושיהן, בן עזאי נאה דורש ולא נאה מקיים, א"ל אני לפי שחשקה נפשי בתורה, אבל יתקיים העולם באחרים." (בראשית רבה לד; יבמות סג ב).
- "השונא את אשתו הרי זה משופכי דמים" (דרך ארץ, פרק היוצא יג)
- "כל הנותן ארבעה דברים נגד עיניו שוב אינו חוטא, מאין בא, ולאן הולך, ומה עתיד להיות, ומי הוא דיינו; מאין בא, מליחה סרוחה, ממקום שאין העין יכולה לראות, ולאן הולך למקום חשך ואפלה, ומה עתיד להיות, עפר רמה ותולעה, ומי הוא דיינו, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא." (כלה רבתי פרק ו הלכה א)
- "בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימה" (יומא לח:א-ב).
- "שאלו את בן עזאי אמרו לו: אמר לנו דבר אחד ממגילת קינות. אמר להם: לא גלו ישראל עד שכפרו ביחידו של עולם, ובעשרת הדברות, ובמילה שניתנו לעשרים דורות, ובחמשה ספרי תורה, מנין איכה." (איכה רבה א)
- "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה (הכוונה לר' עקיבא)." (בכורות, נח,א).