בשבח החלומות

"בחלומי אני מציירת כמו ורמיר."

בשבח החלומות הוא ספר שירה מאת ויסלבה שימבורסקה הכולל מבחר משיריה, אותם כתבה בתקופות שונות ותורגמו לעברית. הספר יצא לאור ב־2004.


  • "אני בת זמני, אך אינני חייבת להיות."
  • "בנופלי מן הגג, אני יודעת לנחות על הדשא ברוך."
  • "אנחנו מאד מנומסים זה לזה, אומרים שנחמד להיפגש אחרי שנים."
  • "בחלומי אני מציירת כמו ורמיר יאן דלפט, אני דוברת יוונית רהוטה."
  • "אנחנו משתתקים באמצע המשפט, מְחַיְכִים בְּחוסר ישע. אַנָשֵינוּ לא יודעים לדבר זה עם זה."
  • "נְמֵרֵינוּ שותים חלב. נְשָרֵינו הולכים ברגל. כְּרִישֵינוּ טובעים במים. זְאֵבֵינוּ מפהקים לפני כלוב פתוח."
  • "משהו בינינו היה ולא היה, התקיים ונעלם. ידיי אינן רועדות כשאני מגלה מזכרות זעירות וצרור מכתבים קשור בחוט."
  • "פגישתנו היחידה מקץ שנים היא שיחה בין שני כסאות ליד שולחן קטן וקר. אהבות אחרות מתנשמות בי עמוק עד היום. לזאת אין די אוויר להיאנח."
  • "כשאני הוגה את המילה 'עתיד', ההברה הראשונה כבר נהפכת לעבר. כשאני הוגה את המילה 'דממה' אני הורסת אותה."
  • "בְּמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת אִישׁ אֵינוֹ כּוֹתֵב שִׁירִים, וְאִם כֵּן – אָדָם אֶחָד בִּלְבַד, לְעִתִּים רְחוֹקוֹת."
  • "אֲחוֹתִי אֵינָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירִים וְנִרְאֶה שֶׁכְּבָר לֹא תַּתְחִיל לְפֶתַע לִכְתֹּב שִׁירִים. זֶה בָּא לָהּ מֵאִמָּא, שֶׁלֹּא כַּתָּבָה שִׁירִים, וּמֵאַבָּא שָׁאַף הוּא לֹא כְּתָב שִׁירִים."
  • "כתיבתה הַסִּפְרוּתִית מִסְתַּכֶּמֶת בִּגְלֻיּוֹת מֵחֻפְשָׁה עִם טֶקְסְט שֶׁמַּבְטִיחַ מִדַּי שָׁנָה אוֹתוֹ הַדָּבָר: כְּשֶׁתָּשׁוּב אָז הַכֹּל, הַכֹּל, הַכֹּל תְּסַפֵּר."