ג'ויס קרול אוטס

סופרת אמריקאית

ג'ויס קרול אוטס (באנגלית: Joyce Carol Oates) (נולדה ב־16 ביוני 1938) היא סופרת ומחזאית אמריקאית.

ג'ויס קרול אוטס, 2019

מתוך יצירותיהעריכה

  • "אהבה אלוהית תמיד יצאה החוצה ותמיד תענה על כל צורך אנושי." ~ 'בלונדי', 2000
  • "הפכתי לפקעת מעיים, שיניים בקצהָ האחד ופי טבעת להפרשה בקצהָ האחר." ~ מתוך הסיפור, 'פו נקבר'
  • "זה נחמד, אבל יותר מדי רשמי, את לא חושבת? אני מאמינה באי־רשמיות." ~ המחזה 'תשליל'
  • "בשעה הקרובה יוכיחו לי, שאני קיימת. ההוכחה תופגן לי! תופגן על במה זו!" ~ המחזה 'הוכחות אונטולוגיות לקיומי'

בתו של הקברן (2007)עריכה

  • פחד יש ריח משלו. הטורף יחוש בו."
  • "רוב הדברים קורים בשתיקה. אתה חי ויוצר מחדש הכול בזיכרון שלך. אתה לא חווה שום דבר בפעם השנייה, אתה רק זוכר את זה."
  • "אישה היא תקווה, חיוך של אישה הוא תקווה. אי אפשר לחיות בלי תקווה, כמו שאי אפשר לחיות בלי חמצן."

אמרותיהעריכה

  • "ספרות היא כמו מוזיקה, אפשר רק לחוות אותה, והיא יכולה גם לרגש באופן עמוק, אך זה למעשה בלתי אפשרי לתאר אותה במונחים אחרים ממה שהיא."
  • "אני לא בטוחה אם הכתיבה היא בדיוק 'אובססיה', אולי זה יותר כמו חלומות – תהליך טבעי שכולנו חווים כל לילה ושכנראה איננו יכולים לחיות בלעדיו."
  • "אני לא חושבת שזה קשה לכתוב למתבגרים מפני שבאופן כללי בספרות המבוגרים שלי אני כותבת פעמים רבות מפרספקטיבה של מתבגרים ואני חשה הזדהות רבה עם חוויות של התבגרות."
  • "אני נוטה לעסוק בנושאים ריאליסטיים עכשוויים מהסוג הרגיל ביותר של החיים האמריקניים. יש מעט מאוד סופרות כיום שיכולות להיכלל תחת ההגדרה של 'סופרות נשים' – 'סופרות ביתיות' – כפי שהיה לפני שנות ה־60; רובנו עוסקות כיום בנושאים שהיו בעבר שמורים לגברים בלבד, אותם אירועים 'אפלים וקודרים' (מקרים של אלימות, אונס, מוות במשפחה) שלהם רמזת. יש פתיחות בחיים באמריקה – סביר להניח שגם בחיים בישראל – שנעדרה לחלוטין לפני השנים המהפכניות של שנות ה־60, וזה בסך הכול דבר טוב, נדמה לי."
  • "אני לא 'פמיניסטית רדיקלית', שמאמינה שכל הגברים הם האויב ו/או שנשים הן מטבען נעלות ביחס לגברים. כסופרת, אני נוטה להאמין באינדיבידואלים, לא במכלול."