Icono copyedit2.png יש לשכתב דף זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וסגנון הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיציטוט. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

גיור הוא תהליך שאדם אינו יהודי עובר תהליך כדי להתקבל לעם היהודי.

לימודים לפני הגיורעריכה

  • [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים
רב ראובן כץ, בכנס דיינים משנת תשי"ד
  • ואם בית הדין מוצא שיש לו ידע סביר ולפי דעתו יש גם סיכוי שישמור מצוות – מגיירים.
ראשון לציון עובדיה יוסף, הליכות, תשכ"ט
  • מפורש ב(מסכת) בבא קמא (דף) לח, ו(מסכת) סנהדרין (דף) נט שאסור ללמד תורה לעכו"ם ... ויש לצדד שלימוד שפת עברית אינו בכלל לימוד תורה, אבל יותר נכון שתלמד הכל אחר גירותה
שו"ת דברי מלכיאל, סי' כ
  • למה דווקא מצוות אלו? שאלה גדולה. אמנם אלו נושאים מאד מרכזיים אבל עדיין מה גורם להעדיף אותם? בעיניי, במציאות שלנו, גם שלושת הדרישות הללו אינן תורה מסיני, ועל כך קיבלתי אישור מאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורנו
רב יהודה גלעד
  • ודאי דאסור ללמדו מקודם (שיתגייר) ... ואין בכחי להתיר.
רב עקיבא איגר, שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' מא

זרע ישראלעריכה

  • בדורנו זו אחריות קשה מאוד, נעילת דלת בפני גרים, מפני שהיא פותחת שערים רחבים מאוד, ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר את דתם ולצאת מעם ישראל ולהיטמע בגויים, ויש בזה משום אזהרת חז"ל. אמנם (לגביהם יש לנהוג) 'שמאל דוחה וימין מקרבת' (הגמרא בסוטה). מכל מקום עם בניהם בוודאי שחייבים לקרבם, אפילו אימם גויה, הרי מזרע ישראל המה, ובבחינת 'צאן אובדות', וירא אנוכי שאם נדחה אותם לגמרי, ניתבע לדין משמיים ויאמר עלינו 'את הנידחת לא השיבותם ואת האובדת לא ביקשתם'
רב בן ציון מאיר חי עוזיאל,
  • ואף על פי שעל פי הדין אינו נחשב לאביה (כלומר בת שנולדה לאב יהודי ואם נוכרייה, אין אביה הביולוגי נחשב לאביה על פי ההלכה), שהוולד הולך אחר האם, מכל מקום אינו דומה גויה הנולדה מאב ואם גוים לנולדה מאם נכריה ואב ישראל, שבודאי קיבלה פחות או יותר השפעה יהודית, ולבה יותר קרוב לישראל וליהדות, ויותר קל להאמין שהיא תחת השפעה יהודית, ואחרי קריאה ועיון בספרים שנכתבו ע"י סופרים נאמנים לתורתנו הקדושה על מהות היהדות, כשתתגייר תהא גרותה מושרשת בלב
רב הראשי יצחק אייזק הלוי הרצוג, ספר מזכרת, עמ' 56
  • כל מי שמוגדר כזרע ישראל יש להקל בהליכי גיורו ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד
רב יוסף כרמל, פרשת ואתחנן, תש"ע
  • לגיירו [ילד מזרע ישראל] על פי בקשת אמו הנכרית, אף על פי שאינה מתגיירת עמו, שפיר דמי
רב מצליח מאזוז, שו"ת איש מצליח, כרך ג', חלק יו"ד, סי' מא

מהות הבית דיןעריכה

  • הא דבעינן ג’, סגי אפילו בהדיוטות (זה שצריכים בית דין של שלשה אנשים, די אפילו במי שאינם תלמידי חכמים), רק שבעינן (שצריכים) שיוכלו להודיע מקצת מצוות קלות וחמורות, וכשהודיעוהו כבר או ידע, טובל אפילו בפני ג’ הדיוטות לכתחילה
ים של שלמה, יבמות, כד:ב
  • אין צריך סמיכה לגייר גרים ואדרבא בית דין של הדיוטות עדיפי בזה
רב יוסף משאש, אוצר מכתבים, תת"ל
  • כלל ברזל קיים במשפטי התורה - הסוגיא במסכת בבא בתרא קובעת, ללא חולק: 'בית דינא בתר בית דינא לא דייקי'! כלומר, מקרה שנדון בבית דין אחד, אף בית דין אחר איננו רשאי לטפל בו ולהטיל דופי במעשהו של קודמו
רב יוסף כרמל, חמדת ימים, סוכות תשע"א
  • וכשהיו ג' (כלומר שלשה גברים שומרי תורה ומצוות) בטבילה ... כתב הרב רבינו משה בר מיימוני דכשר אף על פי שלא היה לְשַָם קבלת מצוות כל עיקר
ב"ח, יו"ד, סי' רסח
  • אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידידיה, נשאו נשים נוכרייות בגיותן אלא ... היו גרים הרבה מתגיירים בימי דויד ושלמה, בפני הדיוטות ... ולא על פי בית דין גיירום ... ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום--חשבן הכתוב כאילו הן גויות, ובאיסורן עומדין. ועוד שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ... מאחר שטבל (המתגייר) נעשה כישראל ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן
רמב"ם, איסורי ביאה, יג

ארגוני רבנים מרכזייםעריכה

  • יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר.
רב אורן דובדובני, מכתב גילוי דעת משנת תשע"ה
  • לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה אם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת, או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית. ברור שאין מקום לחוקק חוק או לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות. אם יכפפו את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת גרים. אדרבה, לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר, והרי אפילו בימי הסנהדרין בתקופת הלל ושמאי ראינו ששמאי דחה כמה גרים ואילו הלל גייר את אותם גרים (שבת לא, א) – ומוכח שיש מקום לכך שיהיו הבדלים וגישות שונות בין בתי הדין. דווקא השמירה על גיוון בין בתי הדין היא היא שמאפשרת את קבלת הגרים
רב נחום אליעזר רבינוביץ, מקור ראשון, מוסף שבת, 25.4.14
  • יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר
רב חיים אמשלם, מכתב גילוי דעת משנת תשע"ה

קבלת המצוותעריכה

  • קבלת עול תורה כלולה בהודעת עיקרי הדת ... ואין הודעה ללא קבלה דאל"ה לא פעלה כלום. עיקרי הדת הן יחוד השי"ת ואיסור ע"ז.
אשר למלך, איסורי ביאה, יג:א
  • אחרי שהודיעוהו הדברים שביארנו (אחרי שבית הדין הודיע לגר קצת מן המצוות), אם קיבל עליו להתגייר אין משהין את המצווה (לגייר אותו) אלא מוהלין אותו מיד ומשהין אותו עד שיתרפא רפואה שלימה מפני הסכנה. נתרפא מטבילין אותו מיד, ושלשה (אנשים) עומדין על גביו ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. טבל ועלה –  הרי הוא כישראל לכל דבר
ספר מצוות גדול, ל"ת קטז
  • יסוד קבלת המצוות הוא דמאחר דילפינן מקרא דאין מגיירין (שמכיוון שלומדים מפסוק שאין מגיירים) בעל כורחו וצריכין את דעתו על הגירות, לכן מודיעין לו על המצוות שיידע שבגירות שהוא עכשיו עומד לקבל ויחול עליו שם ישראל ודין ישראל, עיקרו הוא עניין חלות המצוות שעל ידי הגירות חלים עליו המצוות, לכן קבלת הגירות עצמו הוא קבלת המצוות
רב ברוך רקובסקי, ברכת אבות, סי' ז
  • אין מקבלין אותו, היינו במַתְנֶה (תנאי) שלא לקבל ושיהיה מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו.
רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כו
  • דענין קבלת עול מצוות אין הכוונה שיקבל עליו לקיים את כל המצוות אלא שיקבל עליו מצוות התורה ושאם יעבור על איזה מהם ענוש ייענש עונש המגיע לו ... אם לפי האומדנא שהוא מתגייר בלב שלם אלא שאנו יודעים בבירור שיעבור אח"כ על איסורי תורה כחילול שבת וכיוצא אין זה חסרון בקבלת המצוות.
שו"ת והשיב משה, סי' נא
  • גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר.
רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יז
  • ועל גוף הגרות אחר התקשרותם בציווילעהנג (נישואין אזרחיים) אי מקרי לשם איש או לשם אשה (אם זה נחשב גיור לשם נישואין שלזה ההלכה מתנגדת) אני דן, כי מסתמא יישארו יחד גם אם לא נקבל אותו או אותה, ואם כן לא מפני תאוות אישות מתגיירים, אלא כדי לעשות רצון בעלה או להיפך רצון אשתו מתגיירים ... ובזה לפי עניות דעתי אין בו דין מתגייר לשם דבר, דהנה החשש דחיישינן (שאנו חוששים) בגרות לשם דבר, הוא שמפני האי דבר מתגייר לפנים, אבל בלבו עדיין אדוק הוא בגילוליו ... אמנם כל זאת אם האי דבר הוא דבר גדול ולבו של אדם מחמדתן ביותר, בזה יש מקום לדון דאע"פ (שאף עלי פי) שהוא עדיין אדוק בעבודה זרה, יצרו תקיף עליו להתגייר לפנים, אבל עבור ענין קל שאינו מתאווה עליה כל כך, אם בשביל זה מתגייר, הרי לפנינו דבגד עכ"פ באמונתו ולא חשובה בעיניו לכלום, וכל הכופר בעבודה זרה כאילו מודה בכל התורה כולה (חולין דף ה')
רב משה שמואל גלזנר, חקור דבר, עמ' י
  • [על כוונת הגרים לקבל מצוות] דברים שבלב אינם דברים ... בדיעבד הם גרים גמורים
רב שלמה זלמן אוירבך, ספר 'טבילת כלים', מהדורת תשל"ה, עמ' רטו
  • [אם הגר מקבל התורה חוץ מדבר אחד] רק אין מקבלים אמרו. ויש לומר דאם קבלוהו הוי גר (אם עבר בית הדין על האיסור לקבל אותו, בדיעבד הגר נחשב יהודי על פי ההלכה)
רב הראשי אברהם יצחק קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קנב
  • לדעת הרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבות כלל
רב בנימין רבינוביץ תאומים, הפרדס, שנה לב, חוברת ה, עמ' 10

גר שלא ישמר מצוותעריכה

  • הליך הגיור דורש קבלת מצוות, ולא התחייבות והבטחה או נדר לקיים ... קבלת מצוות היא ההבנה וההסכמה לכך שמרגע הגיור ואילך אני מחויב בכל המצוות כחלק מעם ישראל, וכל המצוות כולן חלות עלי במלואן.
רב זאב וייטמן, נייר עמדה, יוני 2013
  • גר שקיבל עליו המצוות ועונשן אף על פי שידוע שלא יקיים אותם מקבלים אותו ... אין תנאי קיום המצוות מעכב את הגרות אפילו לכתחילה
ראשון לציון בן ציון מאיר חי עוזיאל, שו"ת משפטי עוזיאל, כרך ב, יו"ד, סי' נח; פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סי' סה
  • בזמנינו יש לדון שהתנהגות בדרכי היהדות שעל ידה נקבעת הגירות, לובשת קצת צורה אחרת, ואם ראינוהו מתנהג כדרך שיהודים אשר הוא שוכן בתוכם מתנהגים, כגון שהוא מבקר בביהכנ"ס בשבתות ויו"ט, לוקח באיטליז כשר, לא עובד בשבת וכיוצא בזה, י"ל דעי"ז מחזיקים אותו לגר גם כשעובר על דבר מדברי סופרים. ע"כ. אך אם אינו שומר מצוות כלל, רק שנרשם בפנקסי הקהל כיהודי וגר, אין זו חזקת יהדות
רב יוסף שלום אלישיב, פסקי דין-ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין כרך יא
  • [על חוסר קבלת המצוות] וזה פשיטא (פשוט) דלשון אין מקבלין כו' אינו אלא שאסור לקבלו, אבל מכל מקום אם עברו וקיבלו (את הגר) הוי גר (הוא גר על פי ההלכה)
הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו
  • [בענין קבלת אשה לגיור כשידוע שהיא לא תהיה שומר מצוות] היה לנו להימנע מלקבלה לגרות, מכיוון שעיקר כוונתן בגירותן אך ורק למטרת אישות (נישואין) ... ומכל שכן כשיש לחוש שימשיכו בחילול שבתות ויום טוב, ולהתגאל במאכלות אסורות ... אמת כי עתה פשט המנהג לקבל גרים כאלה
ראשון לציון עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ב, אה"ע, סי' ג, ס"ק ו
  • [בענין גר שאינו מקבל להיות שומר מצוות] אף שלכתחילה אין נוהגים בבתי הדין שלנו לקבל גיור כזה, הרי בדיעבד הגיור תקף". אמנם מנוגד לעמדת רוב הפוסקים, אבל אינו מנוגד למה שנהגו רבים בפועל בעבר
‏רב דוד בס, ואוהב גר, עמ' 170
  • אולם היכא (היכן) דאינם עובדים לעבודה זרה ומכל מקום גם אינם שומרים תורה ומצוות, יש לומר דשפיר חשבינן להו לגרי אמת (הם נחשבים גרי אמת), דלא יהיו גרועים מהגרועים שבישראל שאינם עובדים עבודה זרה ומכל מקום אינם שומרים תורה ומצוות
רב משה חורב, ויען שמואל, ה, עמ' שכ"ד
  • מה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כל כך לשמור המצוות. ואם כן הוא כגר שנתגייר (כלומר היא כגיורת שנתגיירה) בין עובדי הכוכבים והמזלות (כלומר, בין הגויים) שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדיין עובד עבודה זרה. והטעם משום שקיבל עליו להיות ככל היהודים שנחשבה קבלה ... ולכן אף שבית הדין אמרו לה שצריך לשמור שבת, (היא) חושבת שהוא רק הידור בעלמא (בלבד) אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר (כלומר אדם כזה חושב בטעות) שהוא יהודי כשר. נמצא שלטעותה קיבלה כל המצוות שיהודי מחוייב, שהוא גירות אף שמחמת זה לא תקיים על כל פנים המצוות (כלומר היא נחשבת גיורת למרות שהיא לא תקיים מצוות). וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת, והוא לימוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא ייחשבו עוד גרוע מהדיוטות.
רב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יו"ד חלק א', סי' ק"ס
  • גר שנתגייר בזמננו ורואה שרובם הגדול של עם ישראל אין שומרים מצוות, אף על גב שיודע שיש מיעוט של יהודים ששומרים מצוות, מכל מקום נראה לו שהאמת עם הרוב שאין חובה לשמור מצוות, ואף על גב שבית הדין אומרים לו שחייבים לשמור, אינו מאמין שזוהי חובה, אלא חושב שלכל היותר הוא כעין מידת חסידות. ולכן אם מקבל על עצמו את המצוות שרוב היהודים במקומו מקיימים אותן, חשיב (זה נחשב) קבלת מצוות, ודומה למי שנתגייר עם קבלת מצוות אבל בלי הודעת מצוות דהוי (שהוא) גר גמור
רב מרדכי יהודה קראוס, קונטרס מבית לוי, עמ' קצ"ז
  • אם היא סברה שסידורי החיים בקיבוץ לא יאפשרו לה (לשמור מצוות) ... הוי כעין אונס שעומד לבא עליה לפי דעתה ואינו חיסרון בקבלת המצוות
  • לרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבת כלל בדיעבד
רב יהודה הנקין, שו"ת בני בנים, ח"ב, סי' לו, ס"ק א
  • אנו מגיירים נשים שבוודאות אנו יודעים שאינם מתכוונים לשמור על טהרת המשפחה
  • קבלת מצוות אין הכוונה שיקבל עליו לקיים את המצוות, אלא הכוונה היא כניסה ליהדות שיש לה מצוות כאלו, והוא מסכים להיות יהודי ככל היהודים שמצווים במצוות כאלו אף שאינם מקיימם ... אבל אין הכוונה שמתחייב לקיים המצוות, ולכן גם אפילו הוא בעצמו יודע שלא יקיים וגם לנו ברור שלא יקיים ואין בדעתו מתחילה לקיים ... גם זה בכלל קבלת מצוות
רב ישראל בארי, נחלת צבי, עמ' קסב

רצון לדבק בעם היהודי כקבלת המצוותעריכה

  • האמת היא, שכל גיור מיסודו הוא הצטרפותו של המתגייר לעם היהודי ... חיוב המצוות של כל אחד מעם ישראל הוא תוצאה של שייכותנו לעם היהודי.
רב הראשי שלמה גורן, שנה בשנה, תשמ"ג, עמ' 150
  • וזה נ״ל (נראה לי) דקדוק לשון רבנו (הרמב"ם) 'וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה', דלכאורה הול״ל (הוה ליה למימר = היה לו לומר) ולקבל עליו עול תורה (כמו להכנס ולהסתופף), אלא שבא ללמדנו שעצם הכניסה לברית דהיינו מילה וטבילה הם הם קבלת עול התורה.
רב מאיר מאזוז, מכתב המודפס בספר זרע ישראל
  • גירות אינה תלויה אם מקבל עליו (הגר) עול תורה ומצוות. אלא אם בא לסיבות חיצוניות גרידא (בלבד, כלומר שכל כוונתו היא לשם אינטרס בלבד ושלא לשם שמים כגון רק לנישואין), כל שבית דין גיירוהו, גיורו גיור
רב משה חורב, ויען שמואל, ה, עמ' שכ"ז
  • משיטת הרמב"ם שלא הביא את דין המחאה בהלכות איסורי ביאה (שם מרוכזים כל דיני הגיור) אלא רק בהלכות מלכים, נראה שהסיבה לבחירתו זו של הרמב"ם היא שאין הוא רואה את המחאה כקשורה לקבלת המצוות אלא לחוסר רצונו של הגר להשתייך לאומה הישראלית
רב ראם הכהן, שבת בשבתו, גיליון 1515, עמ' 5
  • אמר ר"י דהיינו היכא (היכן) שמשיאין (משדלים) אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד. אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם
תוס', יבמות קט:ב, ד"ה רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים

טבילה במקווה כקבלת המצוותעריכה

  • מה שכתב מר"ן (השולחן ערוך בסי' רסח, סע' ג') שמעכב, היינו כשלא הייתה הטבילה בפני ג' (כלומר בפני בית דין של שלשה אנשים) ... ומה שכתב בסעי' י"ב (שלכאורה סותר מה שכתב בסע' ג), שם מדובר שטבל בפני ג', ועל כן אף שלא קיבל המצוות בפני ג' מועיל בדיעבד, שהטבילה בפני ג' היא כקבלת מצוות.
שו"ת שערי עזרא, יו"ד סי' עד
  • דווקא אם לא טבל ומל בפני ג' (שלשה אנשים) הוא דקבלת המצוות מעכבת אם לא הייתה בפני ג', אבל אם מל וטבל בפני ג' אפילו אם הם הדיוטות דעל ידי זה הוא נכנס לגירות, וגם לא הודיעוהו המצוות בכלל אין זה מעכב ... מכיוון שמל וטבל לשם גירות היינו קבלת המצוות, שאם לא היה מקבל לא היה מל וטבל
רב יצחק חזן, שו"ת יחוה דעת, יו"ד סי' ז
  • ובדיעבד מספיק בזה [שטובל מרצונו] שייחשב כקבלת המצוות על ידי זה ... שטובל עצמו להיות גר ולהיכנס בדת ישראל
רב אליאזר יהודה וולדברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז, סי' סו
  • שיקבל עליו הגירות וזהו כוונת הגמרא (יבמות ד' מ"ז ע"ב) 'קס"ד לקבל עליו עול מצות' רוצה לומר - שיתרצה בזה לקבל הגירות ולא בעל כרחו.
רב יוסף רוזין, צפנת פענח, איסורי ביאה יג:ו
  • הרבמ"ם ורש"י סברו דלא צריך להקדים קבלת מצוות לפני מילה וטבילה, ולא מעכב בכלל קבלת מצוות ... אם רק טבל לשם יהדות – הרי זה גר
רב יואל קלופט, דעת יואל, אה"ע, סי' קסא
  • דלעיקר מעשה הגירות ודאי בעינן (צריכים) רצון להתגייר, ולהכי בגדול (ולכן כאשר מדובר במבוגר) שואלים אותו אם רוצה בגירות שזו קבלת המצוות
רב שלמה זלמן אוירבך, טוב משה, עמ' רנא
  • דקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
רב שלמה קלוגר, שו"ת טוב טעם ודעת, מהדורא ג', ח"ב, סי' קיא

קבלת הגר אחרי הגיורעריכה

  • אם קבלו איזה אנשים זה הבא להתגייר על פי זה האופן שלא לשמור דת יהדות, אף על פי שעשו שלא כדין מכל מקום הוי גר
הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו
  • אם נתגיירו כשמלו וטבלו, כבר יש להם דין גר
רב חזקיהו שבתאי, שו"ת דברי חזקיהו, ח"ב, יו"ד, סי' א
  • ישראל הוי (כלומר, הוא נחשב יהודי על פי ההלכה) אם רק מל וטבל לשם יהדות גם כשכוונתו לחזור לעבודת כוכבים ומזלות.
רב חיים דב אלטוסקי, חידושי בתרא, יבמות, סי' רס"ג
  • יש יותר אחריות בדחיה (של גר) ממה שיש בקבלה אם הוא שלא כדין ... אם מטעה אותנו שאמר שהוא לשם שמים והוא שקר, ועל זה קבלנו אותו, מה הרעש הגדול, הא מבואר ביבמות כ"ד ובשו"ע סוף סימן רס"ח שגם אם ודאי היה שלא לשם שמים, וגם הבית דין ידעו ועברו וקבלו, הוא גר גמור ככל דיניו... ואמנם נשפטה לאידך צד, אם אין מאמינים אותו ודוחים אותו, ובאמת הוא גר צדק, ויש לו הארה קדושה באיזה זכות להיות גר גמור ולבנות בתים נאמנים בישראל, כמו עובדא דתמנע (מעשה תמנע) ... עד כמה מכשול הזה מגיע... ונענשו האבות על ידי חטא זה שנולד ממנה עמלק שהוא מקל מרדה לישראל עד עת הקץ. אם כן, האחריות שיבטל נפש טוב יותר סכנה, מסכנה זו לקבל אינו ראוי, לכן ודאי יש להקל
שו"ת ר"א גוטמאכר, יו"ד, סי' פז
  • ואם גם יזיד אחר הגירות מיד ולא ישמור כחוקי דת משה ויהודית דינו מעתה ככל איש יהודי מפושעי ישראל בעלי עבירה
רב יעקב שור, המאסף שנה ט"ז, כרך ב, חוברת ו', סי' עב
  • מאי (מה) שיחלל את השבת ושאר עבירות, אין זה כמחאה על הגירות רק שעבר עבירה כישראל ובוודאי דהוי (שהוא) גר.
רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כח
  • מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.
שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז
  • אנו מעלימי עין, ואחר שתתגייר אנו משיאין אותם זה לזו בחופה וקידושין כדת משה וישראל
רב חזקיהו שבתי, שו"ת דברי חזקיהו, ח"ב, יו"ד, סי' א

נאמנות הגריםעריכה

  • להחזיקו לישראל כשר לנאמנות לעדות וכדומה – בזה חוששין לו עד שיתבאר צדקותו או עד שתראה אחריתו, אם הוא שומר מצוה יש לו דין יהודי כשר ונאמן ואם לא הרי הוא כישראל מומר
רב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי, ירחון התבונה, עמ' קו
  • לעניין לאכול משחיטתו ... ולשתות מיינו וכו', היינו לקולא (להקל) להאמין שיהיה יהודי כשר (כלומר יהודי שומר מצוות), לזה חוששין לו עד שיתבאר צדקותו, אבל ודאי ישראל הוא משנתגייר בלתי ספק
  • אף זו שנתגיירה לשם איש ולא קבלה עליה עול מצוות כלל, מכל מקום גיורת היא בלתי ספק.
רב יחזקאל בנט, המאסף כרך ב', חוברת ה, שנה ט"ז
  • ומה שהצריך הרמב"ם להמתין עד שתתברר צדקתם, יש לומר שזהו רק לעניין שיהיה נאמן על האיסורים כישראל (כלומר שניתן יהיה לסמוך על כשרות האוכל שהוא מגיש וכדומה)
רב הראשי אברהם יצחק קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קנג

ביטול הגיורעריכה

  • גר שהתגייר בפני בית דין כשר, אין לבטל הגרות, אפילו כשמיד אחרי הגרות חזר לסורו.
בצלאל ז'ולטי, חוות דעת לבית המשפט העליון
  • אי אפשר לבטל את גיורם של גרים שנתגיירו בבית-דין אורטודוקסי, אף על פי שלא היו כנים בבית-הדין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את כל מצוות התורה, כל עוד שבאמת הם רוצים להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם ישראלדקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
רב שאול ישראלי, שו"ת במראה הבזק, חלק ג, סי פט

שונותעריכה

  • ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים
פסחים, מז:ב
  • אם מגמת בית הדין בגיור היא למנוע איסור נישואי תערובת, הרי בכך בית הדין מנסה למנוע מכשול וממילא אין במעשה הגיור משום (איסור) 'לפני עיוור'.
רב זאב וייטמן, חוברת צהר, כבת עת תורני, לז
  • רק כשיש ספק גדול שמא האיש הזה יהיה לרועץ או לספחת – רק אז אנו דוחים.
ראשון לציון עובדיה יוסף, מפרוטוקול ועדת הפנים של הכנסת, תשל"ז
  • בעינן (צריכים) עוד תנאי (כדי שלא יתפוס הגיור אפילו בדיעבד), שעושה את הגרות לפנים ולבו בל עמו, דהיינו שאינו חפץ באמת להתגייר.
רב חיים אמשלם, זרע ישראל, עמ' רל"ט
  • אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע הצרעת שרובין חוזרין בשביל דבר (כלומר שרוב הגרים מתגיירים שלא לשם שמים) ומטעין את ישראל ... ועתה בעוונותינו הרבים שהפריצים פורצים בראש שהם מראשי אלפי ישראל (כלומר גם מנהיגי הקהילות היהודיות אינם שומרים מצוות כהלכה) מה יש לפחוד שילמדו ישראל מהגרים?!
שו"ת ר"א גוטמאכר, יו"ד, סי' פז
  • גם לע"ד מצותה חלה כבר על כל מי שבא להתגייר
רב שאר ישוב כהן, מתוך הסכמתו לספר מזרע ישראל, עמ' 14
  • נראה להביא ראיה מפירוש רש"י והתוספות ... שיודעים אנו שרוב הנכרים המתגיירים לא ישמרו מצוות שקיבלו עליהם
קובץ אור המזרח, ל"ח, עמ' 258
  • מפני זה אמרו חכמים: 'קשים גרים לישראל כנגע צרעת', שרובם חוזרין (מתגיירים) בשביל דבר (כלומר משום שמתאהבים ביהודי/יה או להפך, וכדומה) ומטעין את ישראל
רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יט