הבת היחידה

הבת היחידה היא נובלה מאת אברהם ב. יהושע על רקֶלֶה, נערה איטלקית ממשפחה מעורבת של קתולים ויהודים. הנובלה יצאה לאור ב־2021.

עטיפת הספר

---

• "המתקשה להיפרד לתמיד מתלמידה אהובה, מעכבת אותה ועונדת לה רצועת משי צרה על ידה הדקה. תבקשי מאבא, היא אומרת, שימצא לך את 'הלב' ותסיימי לקרוא את הסיפור הזה בעצמך."
• "הלוא המשיח לא נולד אצלנו באיטליה, אלא שם, בארץ־הקודש. והתלתלים, וצבע הזית של העור שלה, כאילו נשלחו אלינו משם."
• "היא מבולבלת מהמעבר החד מרחוב עירוני הדור אל שרידי חומה עתיקה, אבל בטוחה שתוכל למצוא את דרכה, אם רק תאתר את שלושת המגדלים שנעלמו לה. לכן היא מבקשת מהאופה להצביע לה על הדרך המובילה לקתדרלה הגדולה."
• "ואף שמשפחת לוצאטו אינה מקפידה על כשרות, סבתא פאולה בכל זאת חוששת להכשיל אותם באיזו הפרה של איסור דתי נסתר, ולכן היא ממציאה מאכלים שיעקפו מהמורות אשר כרו רבנים במשך הדורות. במשך השנים השתכללה בתבשילי דגים, בפסטות בכל מיני צבעים, במרקים חמים וקרים, בסלטים עשירים ובקינוחים זוהרים."
• "אבל הכול הצגה, שום דבר לא אמיתי. ואם תיכנס במקרה לכנסייה ותחשוב שמתפללים, תדע שזאת לא תפילה, רק הצגה."
• “איך לא היה אכפת לך, סבתא, חוזרת רקלה ומקשה, שהבת שלך תהפוך מנוצרייה ליהודייה? כי במלחמה הגדולה, מסבירה הסבתא, איבדו היהודים כל־כך הרבה אנשים, שהיה צורך לפצות אותם, להעביר להם במתנה קצת איטלקים. אבל זאת לא סתם מתנה, מתעקשת רקלה, אלה איטלקים שגם מחליפים את האלוהים שלהם. אין שום אלוהים, מבטלת סבתא, לא לאלה ולא לאלה, ואין מה להחליף. שום דבר בעצם לא משתנה, וכולם נשארים בסופו של דבר רק בני־אדם.”
• "אם הוא הבין שהוא אלוהים, הוא לא רצה לגלות את זה לאחרים, שלא יבקשו ממנו לעשות נסים. הוא רצה ליהנות מהחופש ומהשמחות של הגיל שלו."
• “מה סודו של הבית הגדול הזה בלב ונציה, שהמולת התיירים המתמדת, ושאר קולות החוץ, אינם מצליחים לחדור אליו. האם וילונות הקטיפה השחורה, המחפים על החלונות והדלתות, הם שמכניסים את צופרי הסירות והמעבורות? האם ארונות גדושים בשכיות חמדה הם שמעמעמים את קריאות הצהלה של השיכורים בחוץ? והרי אפילו בגן המקיף את הבית הזה, בצל שיחים ועץ עבות, עדיין אפשר לנשום אותה דומייה."

נאמר עליו

• "הזהות הכפולה של רקֶלֶה, מוטיב מרכזי בנובלה העוסקת בזהויות מפולשות, מומרות וחצויות, ויש לו בה מופעים ומבעים מפתיעים במקוריותם." ~ ניצה בן דוב
• "מה שניסה [יהושע] להגיד במשך עמודים רבים – צריך לנסות למוסס ולפרום את הדבק שמחבר בצורה אכזרית וחזקה מדי בין אדם לבין זהותו וליצור מערכת זהויות קצת יותר פלואידית ופתוחה, ולא לנסות לכלוא את הנפש בתוך סד נוקשה וממית של ערכים ואמונות." ~ אודי בן סעדיה