ההוביט: מסע בלתי צפוי

דף זה עוסק בסרט הראשון בטרילוגיה. לדף העוסק בשאר הסרטים והספר, ראו ההוביט (פירושונים).

ההוביט: מסע בלתי צפוי הוא החלק הראשון בסדרת סרטי "ההוביט", מאת פיטר ג'קסון, המבוסס על ספר בשם "ההוביט", מאת טולקין.

אין זה סביר שבאזור שלנו תמצא מישהו שאולי היה רוצה לצאת להרפתקאה. אלה רק גורמים צרות, ואפילו עלולים לגרום לפספס את ארוחת הערב!

בילבו באגינס, אני תר אחר בן ברית להרפתקאה...

שירים

הקהו כל סכין, כופפו כל מזלג!

בקבוקים ננפץ ופקקים נשרוף!

חרצו הכוסות וסדקו צלחות!

כי זאת בילבו באגינס שונא מאוד!

קרעו המפה, את החמאה מעכו,

בחדר השינה עצמות יושלכו!

שפכו את החלב על רצפת המזווה!

היין ניתז עד כל דלת תרווה

זרקו הכלים לקלחת רותחת!

ובמקל מטאטא עוד מכה ניצחת!

ולבסוף, אם שלמה יש ולו צלחת!

גלגלו הפרוזדורה מן הפח אל הפחת,

כי זאת בילבו באגינס שונא מאוד!

מעבר להרי הערפל הקרים,

אל נקרות עתיקות והיכלות כבירים,

לדרך נפרח טרם שחר יזרח,

לבקש אוצרות זהב טמירים,

אורנים רמים אז בשאגה נוערו,

כשבלילה נאנקו הרוחות וסערו,

האש אדומה, להבתה זעמה,

עצים כלפידים של אור בערו.

ישנו... פונדק, ישנו פונדק

ישנו פונדק עליז נושן

מתחת לתל אפור ישן

ושם בישלו בירה כה חומה

עד שלילה אחד ירד לאדמה

האיש מהירח עצמו

לשתות לשוכרה

חתול מבושם יש לסייס

על כינור חמישה מיתרים פרט

מעלה מטה משך קשתו

כעת לחרוק גבוה

כעת לחרוק נמוך, לנהום

כעת לנסר באמצע

אז...

החתול על הכינור

ניגן היי טרללה

משקה מחיה-מתים

הוא חרק וניסר

את המנגינה עורר

ואת האיש מהירח

בעל הבית ניער

כבר אחרי שלוש, אמר...

בילבו באגינס

פרודו יקירי, שאלת אותי פעם אם סיפרתי לך כל שיש לדעת אודות הרפתקאותיי, אוכל רק לומר לך בכנות כי סיפרתי לך את האמת, אם כי אולי לא סיפרתי לך את כולה.
...במקום בו החולי פורח דברים רעים יקרו.
הסיפור החל... ובכן, הסיפור החל כפי שהיית הכי פחות מצפה: במחילה באדמה, שם חי לו הוביט, לא מחילה מלוכלכת, מלאה בתולעים ובריחות רעים. היה זה ביתו של הוביט,ומשמעות הדבר, אוכל טוב, אח חמימה וכל הנוחיות של בית.
הרפתקאה? איני יכול לתאר לעצמי מישהו מערבית לברי שיתעניין בהרפתקאות; דברים לא נוחים ומטרידים, גורמים לך לאחר לארוחת הערב.
[אל גנדלף אודות רדגסט החום] הוא קוסם חכם, או יותר כמוך?
[אל הטרולים, בדבר דרכי בישול גמדים] ובכן, אתם תצטרכו לתבל אותם היטב. אני מתכוון, שמתם לב איזה ריח יש להם?
[נקישות בדלת] לא, לא! אין אף אחד בבית! לכו מכאן ותטרידו מישהו אחר, גם ככה יש יותר מדי גמדים בחדר האוכל שלי עכשיו. אם זו בדיחה לדעתו של מישהו, אני יכול רק לומר שזו בדיחה גרועה ביותר!
"מה יש לי בתוך הכיס?" (החידה האחרונה של בילבו לגולום).

גנדלף

בילבו באגינס, אני תר אחר בן ברית להרפתקאה...
פילי, קילי; אוין, גלואין, דוואלין, באלין, ביפור, בופור, בומבור, דורי, נורי, אורי... כולם כאן.
יש לנו שאלות המצריכות מענה ואם ברצוננו להצליח, יהיה עלינו לטפל בזה בחוכמה ובכבוד ובלא מעט קסם אישי וזו הסיבה, שתשאירו את הדיבורים... לי.
...יהיה עליך להסתדר ללא מטפחת ובלי הרבה מאוד דברים נוספים, בילבו באגינס, לפני תום המסע. אתה נולדת בגבעות הקטנות ובנהרות הקטנים של הפלך, אולם הבית מאחוריך כעת והעולם לרגלייך.

גלוין

כן, יש לי טפילים בגודל הזרוע שלי!

ת'ורין צינת אלון

שמועות החלו להתפשט: הדרקון סמאוג, לא נראה מזה 60 שנה; עיניים מביטות מזרחה אל ההר, מעריכות, תוהות, שוקלות את הסיכון, באם העושר של עמנו שוכן לו בלתי מוגן, האם נשב מאחור בזמן שאחרים תובעים את ששייך לנו, או שנתפוס את ההזדמנות הזו ונכבוש בחזרה את ארבור!
אז, אתה הוא ההוביט! (אל בילבו)
אני תמיד אעדיף אותם [חבורת הגמדים] מאשר את אחד מגמדי "גבעות הברזל". משום כשקראתי לעזרתם, הם נענו... נאמנות, כבוד, לב חפץ, לא אוכל לבקש יותר מכך.

באלין

אל תתייחס אליו, נערי. לת'ורין יש יותר סיבות מרוב האנשים לשנוא את האורקים. אחרי שהדרקון השתלט על ה"ההר הבודד", המלך ת'רור ניסה לכבוש מחדש את ממלכת הגמדים העתיקה במוריה אולם אויבינו הקדימו אותנו; מוריה נכבשה על ידי לגיונות אורקים... שהובלו על ידי האורק הנתעב ביותר מבני מינם: אזוג "המחלל". האורק החיוור הענק נשבע להשמיד את שושלת דורין. הוא החל בעריפת ראשו של המלך, ת'ראיין, אבי ת'ורין, השתגע מרוב צער. הוא נשבה או נהרג, איננו יודעים. נותרנו חסרי מנהיג, מובסים והמוות היכה בנו.ואז ראיתיו: נסיך גמדים צעיר שלחם כנגד האורק החיוור: הוא עמד לבדו כנגד אויבו הנורא, שריונו נשדד ממנו ולא נותר לו דבר מלבד לענף שבור בתור מגן. אזוג "המחלל", למד באותו יום כי שושלת דורין לא תיפול בקלות יתרה. כוחותינו התאגדו והביסו את האורקים. אויבינו הובס, אולם לא היה משתה, לא שרו שירים באותו הלילה, שכן מספר מתינו היה רב לאין שיעור, מעטים מאיתנו שרדו וחשבתי לעצמי אז... זה מישהו שאוכל ללכת אחריו, הנה מישהו שאוכל לקרוא לו "מלך".

אם יש דרקון חי אל תעיר אותו.

רדגאסט החום

כוח אפל מוצא דרכו לעולם.

סארומן

אל תדבר עמי אודות רדגסט, הוא אינו אלא בר-לוויה טיפש.

גולום

באגינסס... גנב, גנב, אנחנו שונאים אותו, שונאים אותו... שונאים אותו לנצח נצחים ועולמי עד . אוי הטבעת שלי!

שיחות

פרודו: מה זה?

בילבו: זה פרטי. תוריד את ידיך הדביקות מזה. זה לא מוכן.

פרודו: לא מוכן לְמה?

בילבו: לקריאה

ת'ורין: אז, זהו ההוביט. אמור לי אדון באגינס, האם לחמת רבות?

בילבו: סלח לי?

ת'ורין: גרזן או חרב, מה הנשק המועדף עליך?

בילבו: אני די טוב עם מכוש, אם אתה חייב לדעת, אך אני לא מבין איך זה קשור.

ת'ורין: כך חשבתי; הוא נראה יותר כמו חנווני מאשר פורץ.

בילבו: מה לעזאזל אלו?

פרודו: תשובות להזמנות למסיבה.

בילבו: אללי! זה היום?

פרודו: כולם אמרו שיבואו מלבד בני סאקוויל באגינס. הם תבעו שתזמינם באופן אישי.

בילבו: כן, האומנם? על גופתי המתה.

פרודו: אני חושב שהם יסכימו לכך. הם חושבים שיש לך תעלות שופעות זהב.

בילבו: זו תיבה אחת קטנה, בקושי שופעת והיא עדיין מריחה כמו טרול. [מתחיל להחביא חפצים שונים]

פרודו: מה אתה עושה?

בילבו: נוקט באמצעי זהירות. אתה יודע שתפסתי אותה בורחת עם הסכו"ם פעם?

פרודו: את מי?

בילבו: לוביליה סאקוויל באגינס. כל הכפות שלי היו דחוסות בכיס שלה. אישה נוראית. תשגיח עליה, בזמן שאני... כשאני -

פרודו: כשאתה מה?

בילבו: זה שום דבר. שום דבר.

פרודו: אתה יודע, חלק מהאנשים התחילו לתהות לגביך. הם חושבים שאתה הופך להיות מוזר

בילבו: מוזר?

פרודו: הממ... לא חברותי

בילבו: לא חברותי? אני? שטויות - תהיה נער טוב ותלה את זה על השער.

בילבו: עצרו! עצרו! עצרו! אנחנו צריכים לחזור.

דוואלין: מה קרה לך הפעם?

בילבו: שכחתי את הממחטה שלי.

בילבו: ערב טוב

באלין: אכן, למרות שלדעתי ירד גשם מאוחר יותר.

באלין: ערב טוב, אחי

דוואלין: בחיי זקני, אתה נמוך ורחב יותר מאז הפעם האחרונה שהתראינו.

באלין: רחב יותר, לא נמוך יותר. מספיק חד בשביל שנינו.

בילבו [אל דוואלין ובאלין]: סלחו לי, אני לא רוצה להפריע, אך אינני בטוח שאתם בבית הנכון; זה לא שאני לא אוהב מבקרים, אני אוהב מבקרים כמו כל הוביט אחר, אבל אני מעדיף להכירם לפני שהם באים לבקר.

[דוואלין ובאלין משוחחים, מתעלמים מבילבו] - דוואלין: מה זה?

באלין: אני לא יודע, גבינה כחולה. היא מלאה בעובש...

בילבו: העניין הוא, שאני לא מכיר את שניכם, אפילו לא קמעה. אני לא רוצה להיות חצוף, אבל עליי לומר את דעתי: אני מצטער.

באלין: ההתנצלות התקבלה!

פילי וקילי: פילי וקילי, לשירותך

קילי: אתה ודאי מר בוגינס.

בילבו: אתם לא יכולים להיכנס. הגעתם לבית הלא נכון

קילי: מה? האם זה בוטל?

פילי: אף אחד לא אמר לנו.

בילבו: מה? שום דבר לא בוטל.

קילי: איזו הקלה...

בילבו: סלח לי [אל בומבור], זה קצת מוגזם, לא? יש לך סכין לגבינה?

בופור: סכין לגבינה? הוא אוכל את זה בחבילות.

בילבו: סלח לי, זו מפת שולחן ולא מגבת לידיים.

בופור: אבל היא מלאה בחורים.

בילבו: היא אמורה להיות ככה. היא סרוגה.

בופור: וזה משחק יפה, אם יש לך אומץ בשבילו.

גנדלף: בילבו יקירי, מה קרה?

בילבו: מה קרה? אני מוקף באווילים. מה הם עושים כאן?

גנדלף: הם חבורה משעשעת למדי ברגע שמתרגלים אליהם

בילבו: אני לא רוצה להתרגל אליהם! תראה את המטבח שלי, יש בוץ ולכלוך על השטיח, הם בזזו את המזווה ואני אפילו לא אספר לך מה הם עשו בחדר השירותים, הם כמעט הרסו את הצנרת.

בופור: הכוונה תהיה לסמאוג הנורא - האסון הנורא מכולם בעידן שלנו; יורק אש מעופף, שיניים חדות כתערים, טלפיים כמו וויי בשר. חובב גדול של מתכות יקרות.

בילבו: אני יודע מה זה דרקון.

אורי: אני לא מפחד! אני מוכן לזה! אני אתן לו טעימה של ברזל גמדי היישר לתוך הישבן שלו.

ביפור: שב. זה יהיה קשה גם עם צבא ומספרנו מונה אך ורק תריסר, ולא מהתריסר הטובים ביותר, או החכמים ביותר.

אורי: למי אתה קורא טיפש?

בילבו: אפשר לעזור לך?

גנדלף: זאת נראה מאוחר יותר.

בילבו: בוקר טוב.

גנדלף: למה כוונתך? האם אתה מאחל לי בוקר טוב או מתכוון שזה בוקר טוב, בין אם ארצה בכך או לא? או שאתה מרגיש טוב היום, או שמדובר בבוקר שכדאי להיות בו טוב?

בילבו: כולם בבת אחת, אני מניח.

בילבו: בוקר טוב.

גנדלף: מי היה מאמין שבנה של בלאדונה טוק יפטור אותי בברכת בוקר טוב כאילו הייתי רוכל המוכר כפתורים מדלת אל דלת... אתה השתנית ולא לטובה, בילבו באגינס.

בילבו: צר לי, אני מכיר אותך?

גנדלף: ובכן אתה יודע את שמי אף שאינך זוכר שאני שייך לו. שמי הוא גנדלף, וגנדלף פירושו... אני."

בילבו: אתה לא גאנדלף הקוסם הנודד שהכין זיקוקים מרהיבים? סבא טוק הזקן היה משתמש בהם במסיבות הקיץ. לא ידעתי שאתה עדיין בעניינים...

גנדלף: ואיפה עוד אהיה? אני שמח שאתה זוכר משהו עלי, גם אם זה רק הזיקוקים שלי... אם כך, זה הוחלט, זה יהיה טוב מאוד בשבילך ומשעשע למדי עבורי. אני אודיע לאחרים.

בילבו: להודיע...? מה? לא. חכה, אנחנו לא רוצים שום הרפתקאות כאן, תודה לך! לא היום, לא. אני מציע שתנסה מעבר לגבעה או מעבר לנחל. בוקר טוב!

באלין: זה רק הדברים הרגילים; סיכום על הוצאות כיס, הזמן הנדרש, תגמול, סידורי לוויה וכן הלאה.

בילבו: סידורי לוויה?... אה, 'הוצאות שלא יעלו על סכום כולל של רווח בן 14 חלקים'. נראה לי הוגן. 'המשלחת הנוכחית לא תהא אחראית לפציעות, כולל אך לא רק: קרע, שבר' ... שריפה?

בופור: אה, כן. ממיס את הבשר מהעצמות שלך כהרף עין.

באלין: הכל בסדר איתך, נערי?

בילבו: כן, אני בסדר. מרגיש קצת חלש

בופור: תחשוב על תנור, עם כנפיים

בילבו: כן, אני.. אני... אני זקוק לאוויר

באלין: הבזק אור, כאב צורב, ואז - פוף - אתה לא יותר מערמה של אפר.

בילבו בגינס: [הפסקה ארוכה] לא. [מתעלף]

ביפור: אדון גאנדלף, אין משהו שביכולתך לעשות כדי להפסיק את הגשם הזה?

גנדלף: יורד גשם, אדוני הגמד. והוא ימשיך לרדת עד אשר הגשם ייפסק. אם ברצונך לשנות את מזג האוויר, יהיה עליך למצוא קוסם אחר.

בילבו: יש כאלו?

גנדלף: מה?

בילבו: קוסמים אחרים.

גנדלף: יש חמישה מאיתנו. הכביר ביותר במסדר שלנו הינו סארומן הלבן, ואז יש את שני הקוסמים הכחולים, שכחתי את שמותיהם לגמרי...

בילבו: ומי החמישי?

גנדלף: יהיה זה רדגאסט החום.

בילבו: האם הוא קוסם גדול או שהוא דומה יותר לך?

גנדלף: אני חושב שהוא קוסם טוב מאוד בדרכו האישית. הוא נשמה עדינה שמעדיפה להיות עם החיות מאשר עם האחרים. הוא משגיח על היערות הגדולים שבמזרח, וזה דבר טוב, שכן הרוע תמיד מחפש לעצמו מאחז רגל בעולם הזה.

הוביט: היי, אתה, אדון בילבו! לאן אתה רץ?

בילבו: אני כבר מאחר!

הוביט: לאן אתה מאחר?

בילבו: אני יוצא להרפתקאה!

גנדלף: זה ניתן לי על ידי אביך למשמורת, הוא שלך כעת.

פילי: אם יש מפתח, חייבת להיות דלת!

גלדריאל: מית'רנדיר, מדוע בן המחצית?

גנדלף: סארומן מאמין שרק כוח אדיר מסוגל להתמודד מול הרוע, אך זה לא מה שגיליתי. מצאתי כי המעשים היומיומיים הקטנים של האנשים הפשוטים, הם אלה ששומרים על החושך הרחק במפרץ... מעשים קטנים של חסד ואהבה. מדוע בילבו באגינס? ייתכן ומשום אני חושש, והוא מעניק לי אומץ.

גלדריאל: אל חשש, מית'רנדיר. אינך לבד. אם תזדקק לעזרה אי פעם, אני אבוא.

ת'ורין צינת אלון: איני יכול לערוב לביטחונו

גנדלף: מובן.

ת'ורין: ואף איני אחראי לגורלו.

גנדלף: מוסכם.

גנדלף: סוב על עקבותייך, ואל תשוב

רדגאסט: ומה אם זו מלכודת?

גנדלף: זו ללא ספק מלכודת.

תורין צינת-אלון: לאן הלכת, אם יותר לי לשאול?

גנדלף: להביט קדימה.

תורין: ומה הביאך הנה בחזרה?

גנדלף: המבט לאחור.

גולום:: הוא הלך לאיבוד?

בילבו: כן, כן, ואני רוצה להיות לא אבוד... בהקדם האפשרי.

גולום:: הו! אנחנו יודעים! אנחנו מכירים דרכים להוביטים! דרכים בטוחות באפילה... תשתוק!

בילבו: אה... לא אמרתי כלום.

גולום: לא דיברתי אלייך.

גולום:: מה אתה?

בילבו: אני בילבו באגינס.

גולום:: באגינסים... מה זה באגינס, חמדתי?

בילבו: אני... הוביט מהפלך.

גולום:: אכלתי טרולים, אורקים ודגים... אך מעולם לא אכלתי הוביטים, האם ניתן לאוכלם נא?

בילבו: למה שלא נשחק משחק חידות?

גולום:: אני לא יודע מה שמך. משחקים, אנחנו אוהבים משחקים, לא כך, חמדתי?.

בילבו: למה שלא נשחק? אם אנצח אתה תראה לי את הדרך החוצה.

גולום: ואם הוא יפסיד? מה אז? ובכן, אם הוא יפסיד חמדתי, אז נאכל אותו! אם באגינס יפסיד נאכל אותו בשלמותו.

בילבו: מוסכם.

גנדלף: ביקשתם אותי למצוא לכם בר לוויה ארבעה עשר לחבורה ואני בחרתי באדון באגינס.

בילבו: אני? לא! לא, לא, לא

גנדלף: הוביטים יכולים להיות בלתי נראים במידה והם בוחרים בכך, מה שיעניק לנו יתרון מובהק.

אלרונד: אם כך, זוהי מטרתך: להיכנס אל ההר.

ת'ורין צינת אלון: ומה בכך?

אלרונד: יש שיאמרו שאין זה מעשה חכם.

בילבו: אני מוקף בגמדים, מה הם עושים?

גנדלף: הו, הם רק מתאספים.

בילבו: אני... אני מעולם לא השתמשתי בחרב בכל חיי.

גנדלף: ותקוותי היא שלעולם לא תצטרך לכך. אך במידה וכן, זכור זאת: אומץ אמיתי הוא לא איך ליטול חיים, כי אם מתי לחוס עליהם.

בילבו: אני אהיה בסדר, רק הנח לי לשבת בשקט לרגע.

גנדלף: אתה כבר יושב בשקט במשך זמן רב מדי! אמור לי, ממתי המפיות וכלי אמך הפכו להיות כל כך חשובים בעינייך? אני זוכר הוביט צעיר שתמיד היה רץ לחפש אחר אלפים ביערות, שהיה נשאר בחוץ עד מאוחר והיה חוזר הביתה אחרי החשיכה עם בוץ, שברי ענפים וגחליליות. הוביט צעיר שרק רצה לדעת מה שוכן מעבר לגבולות הפלך. העולם לא נמצא בספרים או במפות שלך, הוא שם בחוץ.

בילבו: איני יכול פשוט לרוץ אל הלא-נודע. אני בן באגינס ממעון באג.

גנדלף: ואתה גם בן טוק. האם ידעת שהדוד רבא-רבא-רבא ברנדוברס טוק שלך היה כל כך גדול, שיכול היה לרכב על סוס אמיתי?

בילבו: כן.

גנדלף: ובכן, הוא יכל. בקרב על השדות הירוקים, הוא לחם בצבאות הגובלינים, חבט באלתו כל כך חזק, שהוא ערף במכה את ראשו של מלך הגובלינים, עד שראשו הועף למרחק 30 מטרים ונחת הישר במחילת הארנב וכך הקרב נוצח, ומשחק הגולף הומצא בו זמנית.

בילבו: אני מאמין שהמצאת את זה.

גנדלף: כל סיפור טוב צריך מעט הקצנה. יהיה לך סיפור או שניים משלך לספר כשתחזור.

בילבו: אתה יכול להבטיח שבאמת אחזור?

גנדלף: לא. אבל אם תחזור, לא תהיה אותו אחד.

הגובלין הגדול: חח, חושב שתוכל להביסני? [גנדלף חובט במטהו במצחו של הגובלין ואחר משסף בחרבו את בטנו] ...כן, זה יספיק.

ת'ורין: אתה! מה עשית?! כמעט גרמת לעצמך להיהרג! האם לא אמרתי שתהיה לנטל?! שלא תשרוד את הפרא ושאין לך מקום בינינו...?! מעולם לא טעיתי כל כך בכל חיי [מחבק את בילבו] סלח לי על שפקפקתי בך.

בילבו: לא, זה בסדר. גם אני הייתי מפקפק בעצמי. אינני גיבור או לוחם, ואף איני 'פורץ'.

רדגסט החום: היער המוריק חולה, גנאלדף. האופל השתלט בו. שום דבר לא צומח יותר, על כל פנים שום דבר טוב. האוויר הפך לדחוס, אך הגרועים מכל הם הקורים.

גנדאלף: קורים? למה כוונתך?

רדגסט: עכבישים, גנדלף. ענקיים. כמה מהם כנראה מאונגוליאת', או שאינני קוסם. עקבתי אחר עקבותיהם, הם הגיעו מ... דול גולדור.

גנדלף: דול גולדור? הרי המבצר העתיק ננטש.

רדגסט: לא, גנדלף. הוא לא. כוח אפל השתכן שם. כפי שמעולם לא חשתי בעבר. זהו צל האימה העתיקה! אחד המסוגל להחיות את המתים. ראיתיו, גנדלף, מגיח מן האפלה. בעל האוב חזר!

אלרונד: ברוך בואך, תורין בן תראיין.

תורין: איני מאמין שנפגשנו בעבר.

אלרונד: יש לך את זקן סבך. הכרתי את תרור כשהוא שלט תחת ההר.