שר הטבעות (סרט)

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
הסיבה שניתנה לכך היא חוסר סדר ואי הפרדה בין שיחות לציטוטים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

סרטי שר הטבעות הם טרילוגיית סרטים בבימויו של פיטר ג'קסון, שמבוססים על סדרת הספרים של ג'ון רונלד רעואל טולקין הנושאת את אותו שם. הסרט השלישי בטרילוגיה, "שיבת המלך", זכה באוסקר בפרס הסרט הטוב ביותר לשנת 2003.

אחוות הטבעת

עריכה

גימלי

עריכה
  • "לעולם אל תבטח באלף!" ~ גימלי במועצת אלרונד
  • "תנו להם לבוא! יש עדיין גמד אחד שנושם במכרות מוריה." ~ גימלי על קברו של באלין, כשהאורקים תוקפים
  • "אף אחד לא זורק גמד" ~ גימלי במוריה
  • "יש לי עיניים של נץ ואוזניים של שועל. הנה גמד שאי-אפשר לתפוס בקלות" ~ גימלי, רגע לפני שנתפס בידי האלפים של לות'לוריין

אחרים

עריכה
  • בילבו באגינס: "אינני מכיר אף מחצית מכם מחצית המידה מכפי שהייתי רוצה, ואני רוחש לפחות למחציתכם מחצית החיבה שאתם ראויים לה" (במסיבת יום הולדתו ה-111).
  • פרודו: איך אומרים חבר באלפית?
גנדאלף: MELON!
(הדלת נפתחת) ~ בכניסה למוריה
  • "עבור לא תעבור... אני משרת האש הסודית, נושא להבת אנור. אש האופל לא תעזור לך, להבת אודון. עבור לא תעבור!" ~ גנדאלף, במהלך הקרב עם הבאלרוג במכרות מוריה.
  • "העולם השתנה. אני מרגישה את זה במים. אני מרגישה את זה באדמה. אני מריחה את זה באוויר. הרבה ממה שהיה פעם אבד, כי לא חי כיום מי שיזכור." ~ גלדריאל, בתחילת הסרט (בספר אומר זאת זקן-עץ).
  • גלדריאל: במקום שר האופל, תהיה לך מלכה! לא אפלה כי אם יפהפייה, בוגדנית כמו הים, נוראה כמו השחר! כולם יאהבוני ויתעצבו! (גלדריאל נוגעת בטבעת)
  • "קוסם לעולם לא מאחר, או מקדים. הוא מגיע בדיוק בזמן שהתכוון." - גנדאלף בהגיעו להוביטון.

שני הצריחים

עריכה

גימלי

עריכה
  • "גנדאלף החדש זעפן הרבה יותר מגנדאלף הישן." ~ גימלי אחרי שפגשו את גנדאלף בלב יער פנגורן (הגרסה המורחבת)
  • "בבית קברות מוצאים יותר שמחה" ~ גימלי ממלמל לעצמו בכניסה לאדורס, בירת רוהאן
  • "הבא את הפרצוף היפה שלך לגרזן שלי" ~ גימלי לווארג
  • "...19,20,21,22,23..." ~ גימלי סופר את האורקים שהרג, אחרי שהחל בתחרות חיסול אורקים עם לגולס בקרב על נקרת הלם.
  • גימלי: "זרוק אותי".
אראגורן נועץ בו מבט מתגרה.
גימלי: "זרוק אותי, המרחק גדול מדי. אני לא אצליח לקפוץ אותו."
אראגורן מרים את גימלי לזריקה "אראגורן, אל תספר לאלף (לגולס)."
אראגורן: "אף לא מילה".
  • (אחרי הקרב על נקרת הלם, גימלי יושב עם גרזן נעוץ בגופה של אורוק-האי)
לגולס: "ספירה סופית. 42."
גימלי: "42? הו, לא רע בשביל נסיכון בן-לילית מחודד אוזניים. אני כרגע יושב לי בנחת על מספר 43."
(לגולס שולף חץ ויורה באורוק שגימלי יושב עליו ומכריז) "43!"
גימלי: "הוא היה כבר מת!"
לגולס: "הוא זז."
גימלי: "הוא זז כי הגרזן שלי תקוע במרכז מערכת העצבים שלו!"
(גימלי מזיז את הידית של הגרזן וגופת האורוק-האי נעה)
  • לפני הקרב בנקרת הלם, ארגורן מסתובב ליד גימלי ולגולס:
גימלי:"בוא נקווה שתשרוד את הלילה."
לגולס:"חבריך לצדך."
גימלי:"בוא נקווה שהם ישרדו את הלילה."
  • "לספר לך מה קורה? או אולי להביא לך ארגז?" ~לגולס לגימלי לפני הקרב בנקרת הלם, בתגובה לכעסו של גימלי על כך שהחומה מסתירה לו את האורקים. בתגובה לשאלה זו פרץ גימלי בצחוק.

אאווין

עריכה
  • "נשות ארץ זו למדו לפני זמן רב שגם אלה ללא חרבות עדיין יכולות למות על ידן."
מקור: ``women of this counrty learned a long ago that those without swords may still die upon them``

אראגורן

עריכה
  • "פרשי רוהאן, מה חדש בצפון?" -Riders of Rohan! What news from the Mark? ~ אראגורן לפלוגת הרוהירים שרכבה עם אאומר.
  • אראגורן: "תן לי את חרבך."
ילד (מעביר אליו את החרב): "האנשים אומרים שאין תקווה ולא נשרוד את הלילה."
אראגורן: "מה שמך?"
ילד: "האלת' בן האמה, אדוני."
אראגורן (לאחר שבחן את החרב): "זו היא חרב טובה, האלת' בן האמה.... תמיד יש תקווה."
~בזמן ההכנות לקרב בנקרת הלם.

גולום/סמיאגול

עריכה
  • "אל תעקוב אחרי האורות" (DONT FOLLOW THE LIGHT) - גולום בביצות המתים.
  • "ITS MINE ! MY OWN !" ~ גולום על הטבעת.
  • "לך עכשיו, ולעולם אל תשוב!" ("leave now, and never come back!") - סמיאגול מתעמת עם צדו הרע, "גולום", ומגרש אותו.
  • "סמיאגול... למה הוא בוכה, סמיאגול?" - סמיאגול/גולום מדבר לעצמו לאחר שנלכד על ידי פארמיר.
  • "אוצרי" ("my precious") -כינויו לטבעת

תאודן

עריכה
  • "היכן הוא הסוס ורוכבו? איפה השופר התוקע? ימי התהילה חלפו כמטר על הגבע. כרוח נושבת באחו. ירדו הימים מערבה, אל צל הגבעות... אשר נחו. איך הדרדרנו למצב הזה...?" (לפני תחילת המלחמה בנקרת הלם נגד האורקים)
  • "זה כמו בסיפורים הגדולים 'אדון פרודו' , הסיפורים החשובים באמת . היו אלה סיפורים מלאי אפלה וסכנה , ולפעמים לא רצית בכלל לדעת את הסוף . כי איך יכול הסוף להיות טוב ? איך יכול העולם לחזור למה שהיה כשקרו דברים כה רעים ? אבל בסוף זהו רק דבר חולף ... הצל הזה . גם האפלה חייבת לחלוף. יום חדש יבוא , וכשתזרח השמש היא תזרח באור יקרות . אלה היו הסיפורים שנשארים חקוקים בזיכרון. הסיפורים בעלי המשמעות . גם אם היית צעיר מכדי שתבין מדוע.

אבל אני חושב 'אדון פרודו'... שאני מבין , אני יודע עכשיו . לגיבורי הסיפורים הללו... היו הזדמנויות רבות לחזור לאחור , אבל הם לא עשו זאת , הם המשיכו קדימה , כי הם האמינו במשהו ."

  • "במה אנחנו מאמינים , סם ?"

"שיש טוב בעולם 'אדון פרודו' וראוי להילחם למענו !! "

שיבת המלך

עריכה

גימלי

עריכה
  • "בוא נערוף את הראש שלו ונגמור עם זה." ~גימלי מציע לטפל בסארומן.
  • "זה דבר שאין נשמע כמותו! אלף ירד אל מעמקי האדמה בשעה שגמד לא יעז לעשות זאת. בבית בחיים לא יפסיקו לצחוק עלי." ~ גימלי לפני הכניסה בדרך המתים לדימהולט.
  • "לגולס, יש מספיק אורקים עבור שנינו. שהגמד הטוב ביותר ינצח!" ~ גימלי
  • "זה עדיין נחשב רק אחד." ~ גימלי ללגולס, אחרי שזה הרג אוליפנט (מומקיל) ואת כל ההרדרים שעליו.
  • גימלי: "מעולם לא האמנתי שאמות לצד אלף בן לילית."
לגולס: "מה לגבי למות לצד חבר?"
גימלי: "כן, את זה אני יכול לעשות".
  • "מוות ודאי... סיכוי אפסי להצלחה... למה אנחנו מחכים??" ~גימלי לארגורן וגנדאלף כשהעלו את ההצעה לתקוף את השער השחור כהסחת דעת ולתת לפרודו סיכוי להשמיד את הטבעת.

אראגורן

עריכה
  • "אנשי גונדור, רוהאן, אחיי!! אני רואה בעיניכם את אותו הפחד, שיכול לשבות גם את ליבי. יום אולי יבוא, ואומץ ליבו של האדם ייפול, ואנו ננטוש את חברינו ונשבור כל בריתות אחווה. אבל זה לא היום הזה. שעה של זאבים, ומגינים מנותצים, כשעידן האדם יקרוס ויפול!! אבל זה לא היום הזה!! היום הזה, אנו נילחם!! בשם כל מה שיקר לליבכם על האדמה הטובה הזו, אני קורא לכם- עימדו!! אנשי המערב!!" ~ נאומו של אראגורן לצבאות המערב, רגע לפני ההסתערות האחרונה על מורדור והשער השחור.
  • "fear no darkness" ~ תיאודן לצבא הרוהירים לפני הקרב על גונדור בשדות הפלנור.
  • "ידידי ... אל לכם להשתחוות בפני איש." ~להוביטים לאחר הכתרתו למלך.
    • מקור:"My friends, you bow to no-one"
  • "הדרך חסומה, היא נעשתה בידי המתים והמתים שומרים עליה, הדרך חסומה" ~מלך המתים לאראגורן, לגולאס וגימלי.

איאווין

עריכה
  • הפרש השחור: "אל תבוא בין הנאזגול וטרפו"
"שוטה, אף גבר אינו יכול להרוג אותי - תמות עכשיו"
איאווין: "אך אני אינני גבר" ~בקרב על מינאס טירית.
  • "אינני יכול לסחוב אותה בשבילך, אך אני יכול לסחוב אותך" ~ בטיפוסם על הר הדין.
מקור: "i can't carry it for you but i can carry you"

גנדאלף

עריכה
  • "כאן לבסוף על חוף הים באה לסופה אחוות הטבעת. לא אומר לכם אל תבכו כי לא כל הדמעות רעות הן." ~גנדאלף להוביטים בסופו של הסיפור לפני הפלגתו של בילבו, גנדאלף ופרודו עם האלפים לארצות האלמוות.
  • "הרוע מתעורר במורדור" (EVIL IS STIRRING IN MORDOR) ~גנדאלף לפרודו

פרודו

עריכה
  • גנדאלף: "זה הזמן, פרודו."
סם: "למה הוא התכוון?"
פרודו: "יצאנו להציל את הפלך, והוא ניצל, אך לא בשבילי."
סם: "אתה לא באמת מתכוון לזה, אתה לא יכול לעזוב!"
פרודו (נותן לסם את ספרו): "את הדפים האחרונים שמרתי לך..."
~לפני הצטרפותו של פרודו לבילבו על ספינת האלפים בסוף הסיפור.
  • "יש דברים שהזמן לא יתקן. יש פצעים עמוקים מדי." ~ פרודו בבית לפני שמסיים את חלק בספר האדום בדבריו על החבלות הפיזיות והנפשיות מנשיאת הטבעת.

אלרונד

עריכה
  • "באתי בשם זאת היקרה לי מכל" ~אלרונד לאראגורן במחנה של צבא רוהאן, בעבור בתו ארוון.

תאודן

עריכה
  • "עורו! עורו, פרשי תאודן! החניתות ירעדו, המגינים יתנפצו! יום קרב, יום אדום, ברגע שתזרח השמש! ריכבו עכשיו, ריכבו עכשיו, ריכבו עכשיו, לאובדנכם ולסוף העולם! מוות! מוות! מוות! הסתערו, אאורלינגים!" ~נאומו של תאודן לפני הסתערות הרוהירים על האויב בקרב בשדות הפלנור (ליד מינס טירית).

דנתור

עריכה
  • "לך ומות בדרך הנראית לך הטובה ביותר." - דנתור לפיפין בשעת המתקפה על מינס טירית.
  • "בניי אינם עוד, שושלתי נגדעה, רוהן נטשה אותנו, נוסו נוסו כולכם." - דנתור כאשר רואה את בנו פארמיר חסר הכרה וחושבו למת.
  • "אתה חושב שעיני המגדל הלבן עיוורות, לא, גונבה לאוזני שמועה על אותו ארגורן בן ארתורן ואומר לך דבר אחד - אני לא אשתחווה בפני אותו שומר יערות מהצפון בן לשושלת עתיקה ומנושלת מזה זמן רב" ~ דנתור לגנדאלף.
  • פארמיר:"היית מעדיף שאני הייתי מת ובורומיר חי?"
דנתור:"כן. הייתי רוצה בכך."
פראמיר:"מכיוון שנלקח ממך בורומיר אעשה כמיטב יכולתי למלא את מקומו. אך אם אשוב - חשוב עלי לטובה, אבא."
דנתור:"תלוי איך תשוב".

ראו גם

עריכה