הכי רחוק שאפשר
הכי רחוק שאפשר הוא רומן מכתבים בין חייל צעיר ובין דודו המבוגר מאת אלון חילו. הספר יצא לאור ב־2012.
- "כל פעם אני מתלבט מהי הפתיחה הנאותה."
- "מנסה לקוות שאני חולם ומדמיין אבל לצערי אני ממש לא."
- "פעם הייתי בן אדם שהיה לי ערך עצמי, שהקשיבו לדברי, שאהבו אותי."
- "כשאני זוחל על ארבע ומחפש את הנשק הם כולם עומדים מסביב וצוחקים."
- "לפעמים אני מנהל שיחות חשובות בזמן השינה ואחר כך שוכח שלא התקיימו מעולם."
- "זיכרונות של מציאות אחרת, של זמנים טובים יותר, שבהם הרגשתי אהוב ורצוי."
- "אין לי עדיין חברה להניח את הראש על החזה שלה ולגעות בבכי."
- "הגוף נמצא איתך כאן ועכשיו, אבל המחשבה יכולה לנוע לכל מקום ולכל זמן."
- "הכוח שלך נמצא במחשבה, בדמיון, והם איתך בכל מקום שאליו תלך."
- "לחיות חיי נווד ולהביא שמחה אל הבריות."
- "גיבורים בעיני עצמם שמריצים כל היום בדיחות על בחורות, ערבים והומואים, זוהמה של חדלי אישים."
- "יש כל כך הרבה דברים פשוטים ויפים ליהנות מהם בחיים האלה, והם אפילו לא שמים לב אליהם."
- "אל תשכח שבלי כאב בתקופות רעות, לא נוכל להעריך כיאות את העונג בתקופות הטובות!"
- "מאחורי כל מחשבה סיבובית עומד קול שנחבא עמוק בנפש."
על הספר
עריכה- "כמו בכל ספר, גם כאן יש מזיגה בין ביוגרפיה לדמיון, אבל יחסית לספריי האחרים, שעלילותיהם התרחשו במאה ה־19, הספר הזה קרוב הרבה יותר לחוויות שעברתי בעצמי." ~ אלון חילו
- "זו הנקודה המרכזית של הספר, קרב הורדות הידיים בין הגשמי לרוחני. חילו נהנה כשחילופי המהלומות בין שתי התפישות לא ממש מגיעים לידי הכרעה." ~ דוד רוזנטל
- "עלילתו דנה במתח שבין חופש לבין כפיפות, וליתר דיוק, בפער שבין המחנק שמאפיין את החיים המיליטריסטיים בישראל לבין תחושת השחרור שנטועה ביציאה מגבולות הארץ." ~ עמרי הרצוג