הנני (באנגלית: Here I am) הוא רומן מאת ג'ונתן ספרן פויר על היחסים בתוך משפחה יהודית־אמריקאית על רקע אירועים דרמטיים במזרח התיכון. הספר יצא לאור ב־2016 ותורגם לעברית.

עטיפת הספר

  • "קצף ים הבושה."
  • אני אוהבת אותך ואני כאן."
  • "ההבדל בין קבלה להשלמה הוא דיכאון."
  • "הוא קרא את המצבות כמו דפים בספר אדיר ממדים."
  • "יש שלוש רמות של אבל: בכי, דממה ושירה."
  • "ללחוץ על דוושת האינטרנט ולקבל כמה מנות של דופמין."
  • "כמה אושר כבר אפשר להפיק מהטלת אשמה על העולם?"
  • "רגשות האשם העצומים שלה לגבי היותה אנושית חייבו תזכורת מתמדת."
  • "היא לא ידעה מה לעשות עם התחושה שהיא רוצה יותר: זמן, מרחב, שקט."
  • "דגדוגי לשון מעודנים שמדגדגים בעדינות את האגו. היא הצטיינה בזה, היא תמיד אהבה את זה."
  • "אתה תמיד חושב ארבעה צעדים קדימה. בגלל זה אתה טוב בשחמט, ובגלל זה אתה טוב בחיים."
  • "אנחנו מוותרים על הדברים שאנחנו לא נאבקים איתם. אהבה היא לא היעדרו של מאבק. אהבה היא מאבק."
  • יהדות מקיימת מערכת יחסים מיוחדת עם המילים. לתת מילה למשהו פירושו לתת לו חיים. 'ויהי אור' אמר אלוהים, ויהי אור. שום קסם. שום ניפנופי ידיים ורעמים. הדיבור איפשר את זה. זהו אולי הרעיון החזק ביותר ביהדות: הדיבור מכונן."
  • "בלי אהבה, מתים. עם אהבה, גם כן מתים. לא כל המיתות שוות"
  • "נישואים הם ההפך מהתאבדות, אבל המקבילה היחידה שלה כפעולה רצונית סופית"
  • "לבד אפשר לחיות באופן מושלם. אבל אלה לא חיים"
  • "הכמיהה לסחוט עוד כמה טיפות של אושר כמעט תמיד מחריבה את האושר שהתמזל מזלך לקבל"

נאמר עליו

עריכה
  • "מיכלאנג'לו כתב לפני מותו שהחרטה הכי גדולה שלו היא שביזבז כל כך הרבה זמן בלעבוד על האמנות שלו, וכל כך מעט זמן בלעבוד על חייו. אני חושב שהספר מתעסק בסוג כזה של חרטות." ~ ג'ונתן ספרן פויר