ויליאם אוסלר

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

סיר ויליאם אוסלר (באנגלית: Sir William Osler) (12 ביולי 1849 - 29 בדצמבר 1919) היה רופא קנדי, ומוכר כאחד מגדולי הרפואה המודרנית.

ציטוטים

השכל הישר בנושאים רפואיים הוא נדיר, ובדרך כלל נמצא ביחס הפוך למידת ההשכלה.
- Teaching and Thinking. The Montreal Medical Journal (1895)
האחות המוסמכת הפכה לאחת הברכות הגדולות של האנושות, העומדת לצד הרופא והכומר, ולא נחותה מאף אחד מהם בשליחותה.
- כתובת בבית החולים ג'ונס הופקינס (1897) ובספר Aequanimitas.
כאשר תכניות מותוות מראש, מפתיע באיזו תדירות הנסיבות משתלבות בהן.
- "רפואה פנימית כייעוד" נכתב לאקדמיה לרפואה של ניו יורק (1897) ובהמשך בספר Aequanimitas.
אנחנו יכולים רק להזליף עקרונות, להעמיד את התלמיד בדרך הנכונה, לתת לו שיטה, ללמד אותו כיצד לחקור ולהבחין מוקדם בין החיוני לבלתי-חיוני.
- "אחרי עשרים וחמש שנים", לאוניברסיטת מקגיל, מונטריאול (1899); פורסם מאוחר יותר ב-Aequanimitas.
ללמוד את תופעת המחלה ללא ספרים זה כמו לשוט בים לא ידוע, ואילו ללמוד ספרים ללא חולים זה כמו לא ללכת לים בכלל.
- "ספרים וגברים" ב-Boston Medical and Surgical Journal (1901).
היו לי שלושה אידיאלים אישיים: האחד, לעשות היטב את העבודה של היום ולא להתעסק במחר. תוכלו לומר שזה לא אידיאל מספק. זה כן; ואין אידיאל עם השפעה גדולה יותר שהתלמיד יכול לקחת איתו לעבודתו. לזה, יותר מכל דבר אחר, אני חייב את כל הצלחתי - לכוח הזה, של להתייצב ביום העבודה, לנסות לעשותה כמיטב יכולתי, ולתת לעתיד לטפל בעצמו.
האידיאל השני היה להפעיל את כלל הזהב, עד כמה שידעתי, כלפי אחיי המקצועיים וכלפי המטופלים שהתמסרו לטיפולי.
והשלישי היה לטפח מידה כזו של רוגע (equanimity) שתאפשר לי לשאת הצלחה בענווה ואת חיבת חברי ללא גאווה, ולהיות מוכן בבוא יום הצער והיגון, לפגוש אותו באומץ הראוי לאדם.
מה צופן לי העתיד, אינני יכול לדעת - אינך יכול לדעת. גם לא אכפת לי הרבה, כל עוד אני נושא איתי, כמו שאעשה, את זיכרון העבר שנתתם לי. שום דבר לא יכול לקחת את זה.
- דברים בנאום סעודת פרידה בניו יורק (20 במאי 1905), שפורסמו מאוחר יותר ב-Aequanimitas (מהדורת 1910), עמ' 473.